מה כבר יכול לקרות לילדים עם חרדה חברתית שהם מפחדים כל כך?

כלום, זה חרדה
זה לא משהו שמושפע מהגיון

יצחקו עליהם, יחשבו שהם מוזרים, הם יכולים להגיד משהו שישמע טיפשי בעיני אחרים או להתחיל לדבר יותר מדי

אני עם חרדה חברתית אצלי זה הפחד להיות באמצע ושהתיחסו אלי ולמשוך יותר מידי צומת לב לדבר במקומות להכיר אנשים חדשים
זה משהו שיכול להראות לאחרים קל ומה הבעיה אבל אנשים עם חרדה חברתית זה ענק

החוסר טקט שלך בשמיים רק אומרת

חרדה חברתית כמו הרבה חרדות לא נובעת מסכנה פיזית, זה מצב פסיכולוגי שאדם מפחד מיצירת קשר בסיטואציות המוניות. זה יכול להתבטא בשלל סיבות.
וזה נובע מחששות של שפיטה, ריכולים, ובהייה, ולא בהכרח מחשש שיקרה לך משהו פיזי.

שואל השאלה:
^ אבל מה יקרה אם ישפטו, ירכלו, ויבהו?

^זה כול הקטע ממי, החרדה נוצרת מזה.

נראה לי שחרדה לא בהכרח באה מקום של הגיון תמיד אז קשה להבין את זה

שואל השאלה:
כן אני שואלת מה כל כך מפחיד בזה שישפטו וירכלו? למה פוחדים מזה? אני לא מנסה לריב אני באמת רוצה להבין

את לא תביני זה מצב פסיכולוגי יחודי שאם לא נתקלת בו יהיה לך מאוד קשה להבין מה הביג דיל בו.

שואל השאלה:
^ אתה מוזמן לקרוא מה אני כותבת במקום להוריד לאנשים את הביטחון (:

קשה להסביר מבצעים פסיכולוגים שלא עברת אותם אז יהיה לך יותר מסובך להבין כי מבחינתך זה נראה כלום ואצלנו זה עולם שלם אז אין טעם

שואל השאלה:
^^ יש לי אספרגר אז אני סוג של מבינה
אבל אני רק מנסה להבין ממה זה נובע כדי אולי לעשות עם זה משהו

שואל השאלה:
^^ לא אני אמרתי את זה.
כל ההעלבות האלה שאמרת לי זה בגלל שחשבת שאני אמרתי את זה? באמת עצוב שבגלל טעות קטנה כזאת שלך אתה יכול לרמוס למישהו את הביטחון. בושה.

שואל השאלה:
אתה, לול
זה בסדר לטעות הכול טוב נו

אצלי אני נלחצת מהעובדה שיש שמה המון אנשים זה פשוט מלחיץ, אולי יצחקו עלי אולי יחשבו שאני מוזרה, אולי לא יקבלו אותי אולי אני אהיה לבד

כמישהי שיש לה חרדה חברתית אני יכולה לומר שהחרדה נובעת מהמחשבה שהכל סובב סביבך. כל העיניים אליך, רק אתה מעניין את כולם, כולם מרכלים עליך, כולם שונאים אותך.
חשוב לי להדגיש שזה לא אומר שאנשים עם חרדה חברתית חיים בסרט, הם מודעים לזה שזה לא נכון, זה פשוט מחשבה שלא נובעת מהגיון, היא נובעת מחרדה.
בנוגע למה יכול לקרות להם, מרוב פחד הם עלולים לא להגיע למקומות ולפספס הרבה דברים טובים שלחיים יש להציע, אבל חוץ מזה, אין ממש משהו שיקרה להם.

הקשיים של חרדה חברתית יכולים להתבטא בפחד קהל, הימנעות מקשרים חברתיים - מרוב הפחד שמשהו ישתבש באשמתך (לא רק זה אבל זה מה שעלה לי לראש כרגע), לדוגמא, לי יש פחד קהל מטורף שרק מלומר משהו בכיתה, כשאני יושבת במקום שלי, הלב שלי דופק כמו משוגע והידיים שלי מתחילות לרעוד. זה דבר שקורה כאשר למישהו יש חרדה חברתית. יש כאלה שזה יותר קיצוני אצלהם אבל אני אישית לא יכולה להסביר על משהו שאני לא כל כך יודעת. יש את הסדרה בנטפליקס komi cant communicate (זה אנימה)- הסדרה עוסקת בדמות הראשית שקוראים לה קומי. לקומי יש חרדה חברתית כל כך קיצונית שהיא מתקשה לדבר מול אנשים, לא מוציאה מילה. היא מאוד רוצה חברים והמטרה שהיא הציבה לעצמה היא להשיג 100 חברים. בגלל שקומי כל כך יפה היא מושכת אל עצמה צומת לב שמאוד מלחיצה אותה. כל הבית ספר מעריץ אותה.
הפואנטה בזה שאני מספרת את זה היא שבמהלך הסדרה מראים לך איך היא מתמודדת עם החרדה שלה ומסבירים גם מאפיינים של חרדה חברתית, שלאדם שלא חווה את זה המאפיינים יכולים להראות מוזרים וקלילים שאפשר להתמודד איתם בשניה.

בקיצור מקווה שזה יעזור קצת להבין ((:

גם לי יש חרדה חברתית וכמי שאמרו לפניי זה פחד מתשומת לב גדולה ומתוך כך גם ציפייה גדולה והפחד להכשל ואז לגרום לאכזבה, בתור ילדה זה התבטא אצלי שלא דיברתי במסגרת חברתית כמעט בכלל ותמיד היה קשה לי ליצור חברים, לא השתתפתי בשיעורים אף פעם כי אפילו לענות לשם שלי גרם לי לדפיקות לב ולרעוד ולגמגם, לא הייתי פונה למוכרים או מלצרים וההורים שלי ניסו להכריח אותי וזה פשוט היה מפחיד אותי. היום אני יותר בסדר, עדיין מתקשה לפתח חברויות וכשפונים אלי אני עונה תשובות קצרות ומנסה להצמד לשוליים שלא ישימו לב אלי, אבל אני הולכת לטיפול אצל פסיכולוגית

ותשובה למה שיכול לקרות שממש מפחיד, זה לא משהו מסוכן, זה פחד מדחייה חברתית, מכישלון, מאכזבה, אנחנו פשוט מגיבים לזה בצורה קיצונית ולכן זה חרדה

לי יש חרדה חברתית והאמת שגם לי אין מושג. זה פשוט מלחיץ אותי אבל אין לי מושג למה. אני גם כל הזמן חושבת "נו מה כבר יקרה" אבל זה פשוט נורא מפחיד אותי. לא נראה לי שיש לזה סיבה

שואל השאלה:
תקשיבו כולם
אתם יפים, מושלמים, מדהימים, ואל תפחדו משום דבר! תחייכו ותהיו גאים בעצמכם! ברור?

חרדה לא עובדת על היגיון, אני יכולה לשכב בחדר שלי ולהיות משוכנעת שיש שם שדים שמנסים להרוג אותי, אני יודעת שאין אבל זה לא עוזב לי את הראש

שואל השאלה:
שדים זה לא דבר רע..
בסך הכול שני גושי שומן.

לא שדיים, שדים יאעני רוחות רעות

שואל השאלה:
אה יפה

כי הזהות המדומה שלהם קורסת, הם נמצאים מול הלא נודע, לא יודעים מי הם בעיני האחר ומה מצפים מהם (מה שלא קורה עם אנשים קרובים למשל), וכתוצאה ממחסור בנקודת הייחוס הם נכנסים לחרדה.

אם באמת היה יכול לקרות משהו מסוכן זו לא הייתה הפרעת חרדה. זה הקטע בהפרעה הזו.. שהגוף מגיב לסיטואציות לא מסוכנות כאילו הן מסוכנות. זה לא רציונאלי..