סתם משהו שכתבתי ואשמח שתביעו דעה

כבר תקופה שמבטיחים לנו
כבר תקופה שמבטיחים לנו שהסופה תעבור
אבל בינתיים הכל ניהיה יותר שחור.
הזמן רץ והעולם ממשיך כרגיל
אולי מישהו עושה עליי תרגיל?
אני מנסה להשתקם, לקום, לברוח.
אבל בנתיים אני רק רצה ללא מנוח
אל הבור השחור העלוב והמסתתר באור
אל הדרך שאותה מרגיש שלעולם לא אעבור
ואני לא יודעת מה לעשות
האם כדאי לי להמשיך לנסות?
כמה עוד נשאר לי לכסות
לעצום עיניים ולנשום
זה מה שאני יודעת לעשות
אני רק שורדת בינתיים
לא חיה, רק נלחמת בשיניים.
וכבר תקופה שמבטיחים לנו שהסופה תעבור
אבל בנתיים? הכל רק הולך לאחור.

אבל יהיה בסדר, בזה אני מאמינה
אני יודעת שיבוא יום ותתגלה הנשמה
אני מבינה שיהיה יום שאגיע להחלמה
וארגיש סוף סוף, שלמה.