אנשים שהרדימו להם את הכלב אני אשמח לשאול כמה שאלות?

שואל השאלה:
אני גם מצטער

וואי אני כל כך מצטערת

כשהייתי בת 13, הרדמנו את הכלבה. הייתה לה מחלה, היו נוצרים לה מלא קרישי דם והגיע שלב שהיא כמעט ולא קמה יותר אז העדפנו לא לתת לה להמשיך לסבול...
אם לומר את האמת הורים שלי לא אמרו לי שהם הרדימו אותה. אני לא יודעת למה, אולי הם חשבו שאני עדיין ידה בת 5 אבל לדעתי ילד בן 13 כבר יכול להבין ולהתמודד עם זה. כן, היה לי עצוב אחרי. התגעגעתי. הרגיש לי כאילו לא הערכתי מספיק את הכלבה שלי. אבל אין מה לעשות כשזה חייב לקרות, זה חייב לקרות.

שואל השאלה:
הכלב שלי עכשיו יעבור את זה כנראה ואני לא מסוגל להכיל את זה

כשהכלבה הקודמת שלי הייתי חולה כבר לא הייתה ברירה והיינו חייבים להרדים אותה, שמו לה זריקה והיא פשוט נרדמה
בכיתי כל כך הרבה זה היה הרגע הכי עצוב בחיים שלי

הרגיש לי רע מאוד המוות שלהם לא ההרדמה
לגבי ההרדמה זה היה בעיקר שאלות פילוסופיות שעלו לי, מי אני שאחליט שהוא סובל, מי אני שאחליט לקחת לו את החיים, אבל מצד שני למה לתת לו להמשיך לסבול בעולם
עשינו את זה כי היה לו סרטן מתקדם בצוואר ולא יכולנו להציל אותו, וזה הגיע לשלב שהיה לו ממש ממש קשה לעמוד וללכת, ולאכול והוא נהיה ממש ממש רזה כי לא אכל, דוד שלי וטרינר הגיע אלינו הביתה והרדים אותו על המיטה שלו אחרי שהוצאנו אותו לטיול אחרון על הידיים
אני לא בטוחה שיש קריטריונים אבל וטרינר לא ירדים סתם כלב אלא אם הוא סובל או ממש ממש מסכן אנשים אחרים
לפעמים בכלביות מרדימים כי אין ברירה אין אוכל להביא ואין מאמץ

לא ממש, הייתי ממש קטנה ואני לא זוכרת אבל אני כן מתגעגעת אליו.
אני לא יודעת איך זה עובד, אבל הוא היה ממש זקן ובקושי יכול היה ללכת. הוא היה עייף, וכבר לא קם לשחק כמו פעם והתלהב בכל פעם שנכנסתי לבית, אז הרדימו אותו כי ראו שהוא סובל.
אני יודעת שזה יהיה אנוכי מצידי לבקש שישאר רק עוד קצת אם הוא סובל, אז זו שאלה של מוסר. (בערך כמו המתת חסד).