איך הייתם מספרים להורים שלכם שאתם חושבים שיש לכם OCD?

נראה לי הם די יודעים
קשה להסתיר את זה
אבל אתה יכול לבקש איבחון

אמא, אבא, קראתי באינטרנט על הפרעה נפשית בשם ocd (מפרטת עוד מה זה ומביאה מקורות אמינים, כןכן ממש כמו עבודה לבית ספר).
מסבירה איך זה מתבטא אצלך, מה את מרגישה.
יש מצב שתקחו אותי לאבחון אצל פסיכיאטר מסומך?

שואל השאלה:
להגיד את זה אבל ככה משום מקום יהיה כמו להטיל פצצה וזה

שואל השאלה:
כאילו מבחינה של אם הם ישאלו אותי כמה זמן אתה חושב שיש לך את זה או למה לא סיפרת קודם

לא משתנה איך אומרים את זה זה יהיה כמו להטיל פצצה.
לא שהמחלה הזאת משפיעה יותר מידי על חיי היומיום של אנשים אבל עדיין, עצם הידיעה שיש מחלה נפשית זה קצת מלחיץ.

^תענה להם הכי בכנות, הם יעריכו את זה מאד.

שואל השאלה:
אני יודע שאני צריך לספר להם אבל קצת מלחיצה אותי המחשבה של איך זה משנה את החיים שלי במידה ואני באמת יאובחן כלוקה בזה

החיים לא משתנים בגלל ocd, דווקא זה לא בהכרח מהמחלות האלה. חוץ מזה שתדע אם יש לך אוסידי או לא שום דבר לא ישתנה.
כדאי לך ללכת לאבחון ולדעת בוודאות במקום כל הזמן לתהות לעצמך אם זה באמת המצב.

לאחותי הגדולה יש, היא אובחנה לפני 10+ שנים והיא לא לוקחת כדורים נגד זה. כל עוד זה לא פוגע לה בחיים (וכן יש לך חוקים ומחשבות הזויים, באמת באמת הזויים) אז היא יכולה גם להקשיב להם.

שואל השאלה:
טוב תודה אני אנסה לעשות את זה

שואל השאלה:
תודה על ההתעניינות,עדיין לא סיפרתי להם ותכלס בזמן האחרון הייתה לי קצת יותר הקלה במחשבות אם זה יתחיל להציק ממש אז אני אגיד להם פשוט קצת מרתיע אותי לספר את זה להם בטח ביחד ולא לחוד

שואל השאלה:
כן,זה באמת לא קל אני גם לא בטוח לגמרי כי זה לא כל הזמן המחשבות האלו כאלו מפריעות למרות שמדי פעם הן צצות

שואל השאלה:
דרך אגב אני בן חחח

שואל השאלה:
וסתם לא יודע אם כדאי לספר להם,הם תומכים וזה אבל להגיד להם את זה ככה משום מקום

שואל השאלה:
זה לא כזה נורא פשוט קצת מציק לפעמים