מה אתם חושבים על אנשים שמכבדים את המצוות מתוך חשש שאלוהים יעניש אותם?

לא יודעת עניין שלהם

זה לא מתוך פחד זה מסורת

בדכ האנשים האלה ימצאו את עצמם יוצאים בשאלה כי אפשר לחיות בפחד כל הזמן

לא הבינו את הפואנטה

ככה אמורים לעשות- מתוך אהבה וירא.
אבל אני גם לא אוהבת את הרעיון הזה.

^^ הכי לא. זה הנצרות, ביהדות דווקא ההפך. תמיד אפשר לחזור בתשובה ולהתחרט ודברים בסגנון.

שזה טיפשי, ויש סרטון מעולה בנושא. אני אנסה לחפש.

שואל השאלה:
מה הקשר מסורת דיברתי על אלו שפוחדים שאלוהים יעניש אותם או משהו כזה

אנשים תמיד כבדו אנשים מתוך פחד (לפעמים בתת מודע ולפעמים לא), גם את מכבדת את הממשלה ולא עוברת על החוקים מתוך פחד, נמצאת במערכת החינוך מתוך פחד. פחד הוא המניע העיקרי שלנו לדברים ולכן אני לא חושבת שהם צבועים הם פשוט מפחדים מדמות - הרי איזו עוד סיבה יש להם לעשות את זה?

שואל השאלה:
אהבה והערכה

אני יכולה לטעון שגמול או ציפייה לתמורה זו סיבה טובה - אבל אני גם יכולה לטעון שזה מפחד לא לקבל את הגמול ולפספס משהו.

ההימור של פסקל. צפייה חובה אם הנושא באמת מעניין אתכם:

מתי משהו עושה משהו מאהבה והערכה? מה זה אהבה בכלל אהבה היא חיבה עזה שרוצה קרבה של בן אדם ורצון לקרבה הוא כמו פחד מאי קרבה. מה זה הערכה? כיצד אתה יכול להעריך משהו שלא בטוח שאפילו קיים? בנוסף אם אתה יודע שלא יקרה לך כלום בין אם תבצע מצוות או לא - למה שתבצע אותם

למה שתבצע מצוות כשאתה יודע שהם לא יתרמו לך בשום צורה? אף אחד לא יעשה את זה (אולי למען ההרגשה העצמית אבל אז זה תורם להם)

שואל השאלה:
אז בסופו של דבר האמונה באלוהים באה מאינטרס, אז זה חרטא

זו אהבה ויראת רוממות לא פחד . כמו להבדיל אדם שפוגש איזשהו זמר מפורסם שהוא מאוד אוהב או איזה נשיא סביר להניח שהוא יגמגם מרוב הערצה וחוסר ביטחון כלפי אותו אדם וזה לא כי הוא מפחד ממנו הוא פשוט מעריץ אותו ונרגש מעצם המעמד קל וחומר מלך מלכי המלכים למי שזכה להכיר אותו ולהאמין בו באמת

לא כל דבר בחיים בא מאנטרס - האמונה מאלוהים לא חייבת לבוא מפחד אלא מרצון להרגיש טוב יותר בעצך או להרגיש כחלק ממשהו זאת עוד סיבה להאמין באלוהים וזה אינטרס בין אם אנשים יודו בזה או לא יודו זה כולנו עושים דברים מתוך אנטרס (בין אם נודה מזה ובין לא בין עצמנו) ככה המוח בנוי רווח מול הפסד

לא יכולה להיות אמונה \ פעולה\ כל דבר שלא נובע מאנטרס של משהו - ואני מבטיחה לך - האם זה חארטה? אני לא יודעת מה זה ההגדרה של "חארטה"

^נכון מאוד . כבר הגדירו חז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות שלא לשמה (אגו) ומתוך שלא לשמה יגיע ללשמה

שואל השאלה:
עוד שאלה, מי החליט שחזל יכולים להחליט דברים

צודקת ילדת קשת
סיכמת את זה בצורה הטובה ביותר
אומרת זאת בתור אתאיסטית

אשמח לדעת (מי שמעלי תענה) מהי מטרת התורה? לשם מה היא נוצרה לדעתך? מה זה אגו בכלל? הרי לדעת שאנחנו חלק ממשהו קסום ונפלא מגדיל לנו את האגו? באיזו מטרה צריך לעשות את התורה? מה המניע האידיאלי?

כאילו לא מי שמעלי מי שכתב את ^נכון מאוד . כבר הגדירו חז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות שלא לשמה (אגו) ומתוך שלא לשמה יגיע ללשמה

צודקת ילדת קשת
סיכמת את זה בצורה הטובה ביותר
אומרת זאת בתור אתאיסטית
תודה רבה, אני מוחמאת

מטרת התורה והבריאה בכלל היא להגיע לדבקות בבורא
אגו זה רצון לקבל תענוג חומרי או רוחני כי הנשמה היא כלי חסר שצריכה מילוי
נכון אנחנו חלק ממשהו נפלא מגדיל לנו את האגו ויוצר ריחוק מהבורא לכן יש תורה

לגבי חז"ל כתוב בתורה "ועשית ככל אשר יורוך"

אז לטענתך הסיבה שאנחנו צריכים ללמוד את התורה היא כדי להתמזג עם הבורא ולהיות משהו אחד גדול.. וככל שיש לנו יותר אגו ויותר אמונה שמגיע לנו להתחבר לבורא ככה אנחנו מתרחקים ממנו יותר... זה אומר שאנחנו צריכים להיות כנואים ולבצע מצוות רק בשביל סיכוי כלשהו שהבורא קיים - דורשים מאיתנו לא לקחת את הסיפוק בביצוע המצוות ופשוט לבצע אותם בשביל סיכוי כלשהו שקיים בורא שנוכל להתאחד איתו?

"והנשמה היא כלי ריק שצריכה מילוי" האם לשאוב קצת עונג מלהיות חלק מהמצוות וסיפוק מהמאמץ מונע מאיתנו למלא את הנשמה - האם מאמץ של מצוות כל עוד אנחנו מתחילים להינות מהן הופך אותו לחסר תועלת?

שהם פיספסו את הפואנטה, שזה עוד חור בעלילה של הדת, שזה טיפשי מצידם לשמור מצוות רק מתוך פחד מאלוהים ומהעונש הצפוי להם במידה ולא ישמרו את דבר האל.
וזה טיפשי כי כמו ש-wubba lubba dub dub הביא בשם ההימור של פסקל כמה טענות מרכזיות ומצויינות, שאגב זה מצחיק אותי כי זה פעם ראשונה ששמעתי על ההימור של פסקל והגעתי כמעט אל כל המסקנות הללו בדרך עצמאית.. תוצאה שנים של מחשבות ותהיות.
אני כן יודע שביהדות יש כזה דבר שנקרא קיום מצוות מיראה, וקיום מצוות מאהבה. יראה זו דרגה ראשונה, אהבה זו דרגה שנייה. כלומר: הרעיון הוא בראש להכיר במציאות האל, לאחמ''כ לשמור מצוות מתוך יראה, ומשם להתקדם ולאהוב את הבורא ולקיים את מצוותיו מתוך אהבה ולא מתוך אינטרס לקבל חיים טובים בעולם הבא. אבל זו דרגה מאד גבוהה שיחידים זוכים לה.. כך שגם אם אנחנו מכירים במציאות האל לא שווה לנו בכלל לנסות ולבזבז את חיינו על ניסיון להגיע לאהבת האל באופן אבסולוטי ולשמור מצוות בלי רבב של אינטרסים אישיים. לכן, אפשר למצוא הרבה שלא מכחישים את קיום האל, אך לא ממהרים לשמור מצוות, כי- מיהו האל? איזה דת היא הנכונה? מה אם אני אעבוד את האל הלא אמיתי? וכו' וכו'.

שואל השאלה:
לא הכללתי, את לא חלק מהאלו שעושים מתוך פחד אז זה לא משנה

אני גם חושבת שזה צבוע גם בתור אתאסיטית
כיאלו אם כבר אתה רוצה להאמין במשהו אז תכבד את החוקים שלו לא כי אתה מפחד או כי הכריחו אותך תכבד כי אתה רוצה לכבד

בתור חילונית שמאמינה ומנסה לקיים מצוות זה ממש לא ככה זה הכל עניין של אמונה אפ אני קמה בבוקר ומתפללת או אפילו אומרת רק מודה אני זה כי אני מודה ליצור הזה שנקרא אלוהים אלוהים יש רק אחד והוא היחיד שממנו צריך לפחד אבל זה שאני חיה בפחד כי אני מתלבשת לא צנוע או לא מתפללת אני יודעת שבסוף אם אני אצטרך אני אזכה לראות את המשיח ואת תחיית המתים ואם לא אז כנראה לא מגיע לי אבל אמן ואני אזכה לראות את המשיח כי אז אני באמת אבין שאלוהים מתחשב בי על כל העוונות שלי ועל כל מה שעשיתי רע❤

אני חושב שזה חבל
באופן כללי
הפחד מלהפעיל שיקול דעת לא אמור להראות הגיוני במידה ואתה באמת מאמין במה שאתה עושה

לדוגמא אם יש אלוהים
אז למה לפחד לחקור את זה
הרי אם הוא קיים אתה אמור להבין שיש
ואם הוא לא אז מזל שברחת משם
לא מבין איך אפשר לחיות ככה בלי לחקור
בזבוז של חיים של ממש לדעתי

עובדי עבודה זרה, ילדותיים.

שזה עדיף מאשר לא לשמור מצוות בכלל. הם לפחות יקבלו פחות עונשים ויקבלו משהו על יראתם, לעומתם אלה שפשוט שמו פס על בורא עולם.

שיהנו

הם עובדים את הרגש שלהם, את עצמם.