פריקה סליחה שזה ארוך ואשמח לדעתכם..

בת 23 הלכתי פעם ראשונה לפסיכיאטר
בסוף הפגישה אמר לי שיש לי הפרעת חרדה כללית יחד עם חרדה חברתית גבוהה בפרט וגם דיכאון. הוא חושב גם שיש רקע של הפרעת תקשורת אבל בשביל זה אמר שצריך ללכת למכון לעשות מבחנים כלשהם כדי לראות כי הוא לא בטוח.

חשבתי שיעשה לי טוב ללכת לפסיכיאטר ולקבל "שם" ו"כותרת" למצבים שלי אבל בפועל יצאתי בהרגשה של בזבוז כי הייתי בטוחה ב99% שאני סובלת מחרדה חברתית וחרדות בכללי זה היה מאוד obvious עבורי כנל לגבי דיכאון אז מה זה נתן לי בדיוק ללכת אליו שיגיד לי את זה?
בהכי מקסימום הייתי שמחה אם הוא היה מאבחן אותי באמת בהפרעת תקשורת הזאת, והיה מחדש לי משהו.. אבל הוא שם על זה סימן שאלה ואני צריכה ללכת ולהוציא עוד כסף על מבחנים כדי לקבוע האם כן או לא.. אז הפגישה לא נתנה לי כלום ואני סתם בוכה וקוראת את הסיכום פגישה וכל הדברים השטותיים שבכיתי עליהם הוא כתב אותם ואני מרגישה מטומטמת כאילו מה ציפיתי בכלל..
הדבר היחיד שיצא מזה זה שהוא הביא לי מרשם לציפרלקס אם אתם מכירים ורשם שהוא ממליץ על תרופה נוספת בהמשך לפי איך שמתקדם עם הציפרלקס
ולא יודעת אם לקחת את התרופה או לא אני מרגישה שאין שום טעם למה שאני עושה ושום פואנטה אוף