אין לי שום מטרה בחיים, אין לי למה לקום בבוקר ואני מרגישה שהחיים שלי מיותרים

יש מצב שאת בדיכאון, תלכי לדבר עם היועצת של הבית ספר תספרי לה את המצב ואולי את צריכה פסיכולוג. או כדורים.

שואל השאלה:
^^ אני נפגשת עם פסיכולוגית פעם בשבוע, את האמת אני מאוד אוהבת לדבר איתה ואני גם מקבלת כדורים, אבל אני כבר ממש מיואשת ואני לא מצליחה לצאת מהמצב הזה

וואו אני כל כך מבינה אותך באמת
גם אני חווה לאחרונה אובדן מוטיבציה+משמעות באופן גורף, אני מרגישה לפעמים שאין לי תכלית כלשהי או משהו מסויים שאליו אני שואפת.
כל התעודה שלי חיסורים ואני התחלתי להתמכר ללהבריז מבית ספר.
אבל תקשיבי אני כן יכולה להגיד לך שזה תקופות וששווה לבדוק ולטפל בזה, תמצאי לך סביבה תומכת ותפתחי תחביבים שעושים לך טוב.
אם את שמה לב שאת שוקעת בעצבות באופן מתמיד אז כדאי לפנות לאיש מקצוע (פסיכולוג/פסיכיאטר) אין בזה בושה, היום כל אחד צריך.
תדעי שכל אחד עובר את זה וזה חולף והכל לטובה
כל התקופות האלה בסוף באות לחשל אותנו ולחזק אותנו
בהצלחה נסיכה

אגב אם את צריכה לדבר את יותר ממוזמנת לפנות אליי

שואל השאלה:
^^^ וואו תודה גם שולחת לך חיזוקים.
ובנוגע לטיפול אני כן נפגשת כם פסיכולוגית פעם בשבוע, אני מאוד אוהבת אותה ויש לי שיחות טובות איצה, אבל אני לא מצליחה להתרומם.

תעשי משהו מענין שיגרום לך להרתרגש ולהיוצ שמחה שוב

משהו בלתי נשכח
תחפשי משהו


אולי זה יעזור לך
תחפשי משהו מרגש וכיף!!









אני יודעת שזו סתם עוד תגובה ממש מטופשת אבל אני לא ממש יודעת איך לעזור לך
למרות שאני נורא רוצה :(((((

וואו כשקראתי את זה ממש הרגשתי כמוך, חוץ מהחלק של אין מטרה בחיים, אבל זו תקופה, גם לי זה ככה מאז הקורונה ובאמת שקשה אבל תנסי למצוא דברים חדשים לדעתי שאת אוהבת ולנסות למצוא אנשים לדבר איתם ואוליי גם החברות שלך ולהתייעץ איתן. אני פה אם את צריכה לדבר בהצלחה ומקווה שיהיה יותר טוב

שואל השאלה:
תודה רבה

תאכלי ספגטי זה תמיד מעלה את המצב רוח

אחותי אני 10 שנים בטיפול ואובדנית מגיל 9. בחצי שנה האחרונה אחרי אשפוז פתאום התחלתי לחיות! עברתי דברים הזויים בחיים האלה אבל פתאום הכל בסדר!
זה לוקח זמן, זה תהליך ואת עוד באמת צעירה! את תצאי מזה ויהיה לך מדהים!!
יש לך משהו שאין להרבה אנשים בעולם וזה רגישות ואמפתיה כי רק מי שחווה דברים יכול להבין באמת. זה כלי חזק! וזה ישרת אותך בעתיד, מבטיחה.
את לא לבד.

וואו את נשמעת אדם מדהים וחמוד ברמות יש לך פוטנציאל לפי מה שנכתב שם^ ולעשות כל מה שתרצי...המצב הזה קשה...ואני לצערי גם בתוך השיט הזה זה מסובך...אנחנו פשוט צריכות למצוא את הכח בתוכנו לדעת, להבין שקושי הוא דבר שעובר..נכון שיש מצבים שמרגיש לך שאין מצב משהו ישתנה ..אבל השינוי מחכה..לצעד קטן ממך
...קצת רצון , קצת יותר דחף לעשות משהו.
(אני מדברת גם אל עצמי)
מקווה שתהיי בסדר תעדכני מה איתך.
אני בפרטי תמיד ואת יותר ממוזמנת לפרוק ולדבר❤

היי אולי תנסי לחפש משהו שמושך אותך בחיים אולי זה יעזור לא יודעת...
אני גם מנסה את זה עכשיו נגיד אני לקחתי פרוייקט לסדר את החדר ולהחליף את כל הבגדים בארון
קיצר זה בנתיים מעסיק אותי לא להכנס לדיכאון שוב
ככה לאט לאט תתקדמי ואם את צריכה לדבר עם מישו את יכולה לדבר איתי
אבל בקיר תודות כי אין לי עדיין פרחים....

תפני אלי
בכל מצב
אני תמיד זמינה
לעזור❤~.~

אני מבינה אותך כלכך.
תחשבי עם עצמך מה את אוהבת לעשות, איזה תחביבים/חוזקות יש לך, ולכי ללמוד על/את נושא שמעניין אותך. אני לדוגמא הולכת ללמוד קדרות כי זה מעניין אותי, תמצאי את הנושא שמעניין אותך, ויש דברים שאפשר אפילו ללמוד מהאינטרנט.אני יודעת שזה קשה ושברגע האמת את ככל הנראה תבטלי ברגע האחרון כי לא רוצים לקום מהמיטה ואין כוחות נפשיים, אבל את צריכה להכריח את עצמך לקום ולהגיד שהכל יהיה בסדר ושמקסימום אם לא תהני תמצאי משהו אחר שיותר מתאים לך, בהצלחה, מאמינה בך❤

מבין אותך
אין לי באמת תשובה לענות לך אבל שתדעי שאת לא לבד

נסי לעשות דברים שאת אוהבת, נסי לעשות מדיטציה וכושר וכל זה, נסי לפנק את עצמך במשהו נחמד. אל תוותרי

אל צריכה למצוא משהו שאת ממש ממש אוהבת לעשות..
וגם עצה קטנה את צריכה להתאהב

נשמע שאת בדיכאון ממושך. צריך לבקש עזרה. אפשר בהחלט להיעזר בטיפול תרופתי. יש הורים בתמונה? אם כן אז לשתף אותם או כל אדם קרוב אחר וללכת יחד לרופא משפחה בתור שלב ראשון.

אני שואל את עצמי את אותה שאלה כל יום

שולחת המון אהבה❤❤❤❤
ותדעי שאת לא לבד ואני מאמינה שיש לך המון עוד לתרום לעולם הזה ואת באמת עוד צעירה אז באמת שזה יעבור והקורונה האפילה על החיים של כולנו. אני בטוחה שתצאי מזה עוד יותר חזקה משנכנסת ולא צריך כדורים כן חשוב לדבר ולהיפתח אל ההורים אל הפסיכולוגית והכי חשוב שתדאגי לעצמך ותעשי מה שעושה לך טוב ולא דורש הרבה. המון אהבה חיימ ותרגישי טוב

את לא עצובה, את בדיכאון

טיפת אהבה שתי טיפות חמלה ושלוש סיגריות כל יום