10 תשובות
די להתמסכן אמאלה
נעצתי, מקווה שזה יעזור
מוזמנת לדבר תמיד
אוף כתבת את זה כל כך מרגש...
אני באמת מזדהה איתך רק שאני לא בת 20...באמת מרגיש לי שכתבת גם מה שאני מרגישה למרות שזה לא הגיוני אבל בכל זאת...
קיצר לא יודעת מה להגיד לך אנחנו באותה סירה של יהיה בסדר
אני חושב שאת צריכה לקחת דברים בטוב
ליראות את הטוב...
גם אם קשה תנסי ותתאמצי
אני מאמין שיש טוב
תמצאי אותו ותחזיקי אותו חזק חזק
את אמרת שאת בן אדם אופטימי ושאפתני, גם אני, והחיים האלה קשים רצח, אז אני אדבר אלייך כאילו אנחנו אותו בן אדם סגור? אחלה.

בכנות, זה לא יהיה בסדר.
זה מה שיש ואלו החיים.
לא כיף.
מבינה אותך שאמרת שמספרים לאנשים והם כאילו "מה? אבל איך? אבל מה? לא נשברת? מהה? מעריך אותך בטירוף"
וזו התגובה של כולם.
יופי, שמחה לדעת שאתה מעריך, אבל מה שאתה אומר לא עוזר לי, אני לא מחפשת שתעריך אותי ושתגיד וואו. לא אכפת לי מזה.

אני כבר לא מספרת לאנשים, וגם אם כן זה בהכי שטחי ורחוק ממני. אני מספרת עובדות ולא רגשות שלי כי לאף אחד אין מה לעשות עם זה, הם לא שם. הם לא יודעים והם לא מבינים, עוד לא יצא לי לפגוש אחד כזה שיבין את הסיטואציה ושיזדהה ספציפית עם הכאב שלי.

לא אומרת שיש אנשים שלא כואב להם, זו באמת לא הכוונה.
אבל כל כאב הוא שונה לגמרי, זה פשוט לא מרגיש אותו דבר ולכן לא יבינו.

יש אנשים בעולם שהחיים שלהם באמת קשים, הם לא ברי מזל. אבל אני מאמינה בלב שלם שהכל קורה לטובה, וזה מה שמחזיק אותי.
שואל השאלה:
תודה לכולם❤ באמת מעריכה את הזמן שהקדשתם לקרוא ולענות, זה לא מובן מאליו
אני יודעת כמה לרוב האנשים קל יותר לענות על השאלות הריקות פה

וsoftcore
דברי איתי כשתאבדי ככה בגיל כזה הורה שאת רואה אותו גוסס מול הפרצוף שלך וחולה וחלש
תוך כדי שאת בתוך הפרעות אכילה, פיברומיאלגיה, דרמטילומניה, (תעשי גוגל קצת תיראי איזה תמונות יפות) שכל החיים שלך ההורים שלך חיו בתוך הבית מערכת יחסים לא בריאה בעליל שפגעה בך ובאחים שלך נפשית, כשעברת שבעה בתי ספר, כשגדלת כחרדית בחברה חילונית, כשאחיך הגדול עם בעיות נפשיות, את רואה את אמא שלך מתייסרת נפשית ופיזית כל החיים, המשפחה שלך נלחמת על כסף ואבא שלך קורע את התחת תוך כדי שבריאותית המצב שלו לא טוב ואמא שלך לא עובדת כי יש לה מחלת פרקים, וסבא שלך מאיים על המשפחה שלו עם סכינים, כשהציקו לך בבית ספר והשאירו לך צלקות, כשמעולם לא היו לך חברים, לא יצאת מהבית ל*שום* מקום, להמשיך? אני יכולה עוד
זאת רק ההתחלה
ויש גם דברים קשים יותר שקרו שאני לא יכולה לכתוב פה כי יחסמו אותי

אז כשתהיי במצב הזה, (שהוא באמת רק קצה המזלג) דברי איתי
ואז נראה אם יהיה לך נחמד כשמישהו יכתוב לך "די להתמסכן"
ורק בשביל הפרוטוקול אני אחזור ואומר כי מהחלק הזה בחרת להתעלם - שכל החיים שלי אני אופטימית, ושמחה, נלחמת להיות אופטימית ולא להישאב לתסכול וייאוש
כתבתי את זה בצורה "מתמסכנת" כי אי אפשר להישאר עם חיוך כל הזמן, מותר גם להישבר לרגע

אז כשתהיי במקומי, נראה אם תוכלי שלא "להתמסכן"

ורק לציין לכל השאר שזה בסדר ואמא שלי וכל הסביבה שלי מודעת לכל מה שקורה וקרה אי פעם שהוא קשה בחיים שלי
אני לא לבד, אין לי סודות מהאנשים שקרובים אלי
ותמיכה קיימת רוב הזמן
אנונימית
את מסתכלת על החיים בצורה שלילית מאוד . תפתחי את העניין תראי מה יש מסביבך וכל הטוב שיש מסביבך . אמרת שיש לך תקווה זה ממש לא נשמע ככה . מציע לך לעצור רגע ולכתוב את כל הדברים הטובים שיש לך וקראו לך ככה אולי תביני
אני חושבת שאת צריכה להבין משהו חשוב. שאין שום דבר בעולם שיזיז אותך מהמקום שלך מלבד עצמך. איבדתי אב ועברתי דברים שילדה בת 12 לא אמורה לעבור. אבל גדלתי. קיבלתי טיפול שמאוד עזר לי ונתתי לעצמי בעיטה טובה בישבן ויצאתי ללמוד ולרכוש מקצוע. מאז ברוך השם קיבלתי אחריות על החיים שלי ומקיפים אותי אנשים טובים.מציעה לך לקבל טיפול ולעבד את הקושי שלך ותני לעצמך הזדמנות להצליח
אני לא מהטיפוסים שטובים בלעודד וזה...
אבל לעזאזל את כותבת מדהיםם
שואל השאלה:
^ תודה :)

moschino
כתבתי בשאלה ואני אכתוב שוב, אני כתבתי בצורה מאוד שלילית, אני מודעת לזה, אבל כתבתי שזה לצורך השאלה והפריקה שתבינו שאני בקושי
בחיים שלי אני לא יושבת כל יום ככה עם עצמי ועם האמרות האלה, אז להגיד עלי שאני שלילית בזמן שכל יום אני נלחמת לא להיות, זה פשוט לא פייר.

titi
ואין ספק אני מסכימה, אבל זה לא סותר גם רגעים של שנייה להישבר גם לפעמים
אנונימית