זה מתחיל להמאס עליי (כנסו, אני יןדעת שזה ארוך, אבל זה דחוף, אני באמת חייבת עזרה!)

זה ממש מתחיל להמאס, זה קשה יותר מתמיד וזה פשוט סיוט
מגיל 0 אני מאובחנת עם אלרגיות מסכנות חיים למזון, בבדיקות הראשונות זה היה בוטנים, אגוזים (כל הסוגים), סויה, ביצים ושומשום.
אבל כלום לא השפיע עליי בהרחה, וזה היה סבבה.
הדרגות החליטו לרדת עד לרמה שכבר לא הייתי צריכה אפיפן.
לאט לאט התחילו לעבור האלרגיות, התחיל בביצים אפויות ומבושלות, עבר לשומשום, סויה, ביצים חיות וטחינה (ריכוז גבוה שהיה יוצר תגובה).
ב2017 עשיתי בדיקות וראיתי שהמצב של הבוטנים נשאר במקום סטטי- סביב ה20 בבדיקות דם
עדיין לא אמרו לי שצריך אפיפן והכל בסדר, פניסטיל/כדורי אלרגיה וזהו לבנתיים
השנה התחלתי סבב חדש של בדיקות.. ולא ציפיתי לשום דבר מזה.. הבוטנים הכפיל את עצמו בלפחות פעמיים (מסביבות ה20-30 למעל 100, יש מצב שזה בכלל חמש מאות פשוט לא רושמים מעל מאה), האגוזים- פיסטוק, הפך למעל 70, נהיה מסכן חיים, קשיו גם כמו פיסטוק, אגוזי ברזיל ומקדמיה, מצב סטטי- סביב ה7..
התפתחה אלרגיה לדבש- דרגה מסכנת חיים
אלרגיה לסויה-חזרה
התפתחה לי אלרגיה גם לעדשים , אפונה וגרגירי חומוס, בדרגות נמוכות יותר
אלרגיה לחתולים, אבק, דשא ופרח נוי ספציפי..
האפיפן חזר, ההתקפים עברו להיות נשימתיים, מריחה בוטנים וחוטפת שוק, מפסיקה לנשום, עיניים מתנפחות ופריחה בכל הגוף, סיוט!
תגובות מהסביבה כל הזמן "אוי נו את האלרגית בגללך לא כיף בבית ספר" וכאלה.. או "מה אנחנו אשמים שאת אלרגית זה בעיה שלך לא טוב לך אל תהיי פה" או "אלרגים שמבקשים התחשבות הם פושעים, אל תהיו במקומות שאתם יודעים שאסור לכם להכנס אליהם" עכשיו ברור שאני לא אכנס למקום שאסור להיות בו נכון? כי האלרגנים שלי נמצאים בכל מקום! בעיקר בוטנים ובמבה! אז בגלל שאני אלרגית, גזר הדין שלי הוא להסגר לנצח נצחים בבית
האלרגיה יוצרת חרדות קיומיות, פחד תמידי ממוות, וכולם חושבים שזה הגזמה
אבל וואלה מדובר פה בחיים שלי, לגיטימי שזה יקרה!
אנשים לא מבינים, אנשים לא מכילים. ואני? נלחמת בסביבה שלמה לבד. מנסה להסביר להם את המקום שלי, שינסו להבין. אבל הם אפילו לא מקשיבים.
נמאס לי. באמת. האפיפן הפך להיות החבר הכי טוב שלי, כי בבית ספר- מנדים אותי בגלל שאסור להכניס בוטנים פיסטוק וקשיו לבית ספר.
(המשך בתגובות)