18 תשובות
אז תכתבי קטעים קצרים
שואל השאלה:
אבל כל הרעיונות שלי הם קשורים רק לסיפורים
אבל כל הרעיונות שלי הם קשורים רק לסיפורים
אנונימית
שואל השאלה:
לא, אבל אני רוצה לכתוב רק קטעים קצרים
לא, אבל אני רוצה לכתוב רק קטעים קצרים
אנונימית
אני בקורס כתיבה יוצרת במרכז המחוננים שאני לומדת בו.
את יכולה לחפש תרגילי כתיבה באינטרנט או למצוא קטעים שאת מתחברת אליהם ולכתוב בהשראתם.
את יכולה לחפש תרגילי כתיבה באינטרנט או למצוא קטעים שאת מתחברת אליהם ולכתוב בהשראתם.
^
אני אישית כותבת באנגלית אז כל האתרים הם באנגלית אבל אפשר פשוט לתרגם את הרעיון לעברית אם את כותבת בעברית
תחפשי "sites that generate writing prompts" וזה יתן לך רשימה של אתרים, מה שהכי נוח לך
אני אישית כותבת באנגלית אז כל האתרים הם באנגלית אבל אפשר פשוט לתרגם את הרעיון לעברית אם את כותבת בעברית
תחפשי "sites that generate writing prompts" וזה יתן לך רשימה של אתרים, מה שהכי נוח לך
שואל השאלה:
האמת שאני לרוב כותבת סיפור שיש לי או שיר, אבל אני מרגישה שאני אולי כותבת גרוע למרות שאני כותבת עשר שנים
האמת שאני לרוב כותבת סיפור שיש לי או שיר, אבל אני מרגישה שאני אולי כותבת גרוע למרות שאני כותבת עשר שנים
אנונימית
או וואו זה זמן ארוך
גם אני אוהבת לכתוב שירים, משום מה בעיקר באות לי מילים בזמן שיעור ומי שחושב לידי כל הזמן שואל אותי מה לעזאזל אני כותבת
כן, זה קורה, לפעמים אני כותבת משהו וחוזרת יום אחרי, אני שואלת את עצמי "מה זה החרא הזה"
וזה פשוט מתסכל... אבל אני יודעת שאני נהנת לכתוב, ותמיד אפשר להשתפר! להפסיק להוריד מעצמך, בימינו העובדה שאנשים כותבים בלי שגיאות כתיב זה הישג לצערינו :)
גם אני אוהבת לכתוב שירים, משום מה בעיקר באות לי מילים בזמן שיעור ומי שחושב לידי כל הזמן שואל אותי מה לעזאזל אני כותבת
כן, זה קורה, לפעמים אני כותבת משהו וחוזרת יום אחרי, אני שואלת את עצמי "מה זה החרא הזה"
וזה פשוט מתסכל... אבל אני יודעת שאני נהנת לכתוב, ותמיד אפשר להשתפר! להפסיק להוריד מעצמך, בימינו העובדה שאנשים כותבים בלי שגיאות כתיב זה הישג לצערינו :)
שואל השאלה:
אני יותר מדברת על דרך הניסוח, אני לא יודעת אם הכתיבה שלי מספיק ספרותית כי אני לא מתארת כל כך הרבה
אני יותר מדברת על דרך הניסוח, אני לא יודעת אם הכתיבה שלי מספיק ספרותית כי אני לא מתארת כל כך הרבה
אנונימית
^
לכל אחד יש את הדרך ניסוח שלו, אני לא חושבת שאף אחד בודק אם זה "ספרותי" או לא.
את יודעת מה, אני מכירה אתר שאתה מכניס אליו קטע כתיבה שכתבת, וזה אומר לך לאיזה סופר הסגנון כתיבה שלך דומה, זה דיי מגניב!
אבל בכל מקרה, מבחינת ניסוח, תמיד אפשר ללמוד. אם את לא מתארת מספיק, אז תתארי, אם זה קשה, יש את האינטרנט שתמיד יכול לעזור למצוא את המילים שאת מחפשת.
יש חוק כזה שנקרא show", don't tell"
זה מאוד חכם וזה עזר לי להפוך את הכתיבה שלי ליותר מציאותית ואיכותית!
לכל אחד יש את הדרך ניסוח שלו, אני לא חושבת שאף אחד בודק אם זה "ספרותי" או לא.
את יודעת מה, אני מכירה אתר שאתה מכניס אליו קטע כתיבה שכתבת, וזה אומר לך לאיזה סופר הסגנון כתיבה שלך דומה, זה דיי מגניב!
אבל בכל מקרה, מבחינת ניסוח, תמיד אפשר ללמוד. אם את לא מתארת מספיק, אז תתארי, אם זה קשה, יש את האינטרנט שתמיד יכול לעזור למצוא את המילים שאת מחפשת.
יש חוק כזה שנקרא show", don't tell"
זה מאוד חכם וזה עזר לי להפוך את הכתיבה שלי ליותר מציאותית ואיכותית!
1) פשוט מתאמנים.
2) מהמציאות מסרטים ומספרים
3) זה משתנה, זה פעם סיפור מלא ופעם קטע
2) מהמציאות מסרטים ומספרים
3) זה משתנה, זה פעם סיפור מלא ופעם קטע
אוקיי אז יש אתרים באינטרנט שיכולים רנדומלית לתת לך רעיונות לכתיבה, זה ממש עוזר.
בנוסף, אני אוהבת להשתמש באתר שנקרא 750 words שכל יום אתה בא וצריך לנסות לכתוב לפחות 750 מילים, מה שאתה רוצה, זה גורם לעיקביות ועוזר לי לשמור על מוטיבציה
זה קצר ולעניין
בנוסף, אני אוהבת להשתמש באתר שנקרא 750 words שכל יום אתה בא וצריך לנסות לכתוב לפחות 750 מילים, מה שאתה רוצה, זה גורם לעיקביות ועוזר לי לשמור על מוטיבציה
זה קצר ולעניין
איזה אתרים יש?^
מה שחובי הסלט מדברת עליו הוא טכניקת ההראיה.
כאשר רק מספרים מה קורה באותה סיטואציה, הקורא מתקשה לדמיין את עצמו בתוכה. לעומת זאת, כשמתארים את הסיטואציה אבל לא אומרים במפורש את מה שקורה, הקורא מרגיש שהוא בתוך הסיטואציה.
כך למשל, כאשר מישהו מפחד - הוא לא יגיד "אני מפחד". אותו הדבר - כאשר דמות מפחדת אל תגידי שהיא מפחדת. תארי את מה שמפחיד את הדמות בצורה מאיימת, תארי איך הדמות מגיבה לדבר הזה. זה הופך את זה לאמיתי יותר ומעניין יותר.
כאשר רק מספרים מה קורה באותה סיטואציה, הקורא מתקשה לדמיין את עצמו בתוכה. לעומת זאת, כשמתארים את הסיטואציה אבל לא אומרים במפורש את מה שקורה, הקורא מרגיש שהוא בתוך הסיטואציה.
כך למשל, כאשר מישהו מפחד - הוא לא יגיד "אני מפחד". אותו הדבר - כאשר דמות מפחדת אל תגידי שהיא מפחדת. תארי את מה שמפחיד את הדמות בצורה מאיימת, תארי איך הדמות מגיבה לדבר הזה. זה הופך את זה לאמיתי יותר ומעניין יותר.
^^
לא חייבים תמיד לתאר את הכל, עומס של תיאורים מכביד על הקריאה. הצבע של הקירות לא כל כך משנה, אלא אם כן יש למראה של המקום תפקיד חשוב.
למשל אם היה דיאלוג כלשהו בסלון, מה אכפת לי מהסלון?
אבל אם למשל הדמות חוזרת לבית הישן שבו היא גרה לפני שנים, ויש תחושה נוסטלגית אז אפשר להגיד "היא הברישה את ידה על התמונה המאובקת שהייתה מונחת על השידה הלבנה, שבה, היא הייתה מחביאה את הממתקים כשאמא כעסה עליה. היא בהתה בקירות האפורים, שכבר התקלפו מזמן, אך עדיין שמרו על כל הזיכרונות בפנים."
את יודעת, חרא כזה :)
לא חייבים תמיד לתאר את הכל, עומס של תיאורים מכביד על הקריאה. הצבע של הקירות לא כל כך משנה, אלא אם כן יש למראה של המקום תפקיד חשוב.
למשל אם היה דיאלוג כלשהו בסלון, מה אכפת לי מהסלון?
אבל אם למשל הדמות חוזרת לבית הישן שבו היא גרה לפני שנים, ויש תחושה נוסטלגית אז אפשר להגיד "היא הברישה את ידה על התמונה המאובקת שהייתה מונחת על השידה הלבנה, שבה, היא הייתה מחביאה את הממתקים כשאמא כעסה עליה. היא בהתה בקירות האפורים, שכבר התקלפו מזמן, אך עדיין שמרו על כל הזיכרונות בפנים."
את יודעת, חרא כזה :)
^
בדיוק :))
אני יותר מדי עצלנית בשביל להסביר תודה
בדיוק :))
אני יותר מדי עצלנית בשביל להסביר תודה
שואל השאלה:
אז אני לא כותבת שהיא מפחדת, למרות שלפעמים ממש קשה לתאר את הרגשות עצמם. אני מתכוונת יותר לתיאור של הסביבה, יש הרבה קטעים שאני כותבת שאני לא מתייחסת כמעט לסביבה בה הדמות נמצאת כי אני עסוקה מדי בלכתוב את הקטעים המעניינים של הסצינה שזה דיאלוג ופעולה, אני יכולה למשל לכתוב שהדמויות נמצאות בבית אבל אני לא אתאר את הצבע של הקירות או את המרקם של הבד על הספות ודברים כאלה.
והאתר הזה שהמלצת עליו ממש טוב, פעם ראשונה שיוצא לי משהו שבאמת עושה חשק לכתוב עליו.
אז אני לא כותבת שהיא מפחדת, למרות שלפעמים ממש קשה לתאר את הרגשות עצמם. אני מתכוונת יותר לתיאור של הסביבה, יש הרבה קטעים שאני כותבת שאני לא מתייחסת כמעט לסביבה בה הדמות נמצאת כי אני עסוקה מדי בלכתוב את הקטעים המעניינים של הסצינה שזה דיאלוג ופעולה, אני יכולה למשל לכתוב שהדמויות נמצאות בבית אבל אני לא אתאר את הצבע של הקירות או את המרקם של הבד על הספות ודברים כאלה.
והאתר הזה שהמלצת עליו ממש טוב, פעם ראשונה שיוצא לי משהו שבאמת עושה חשק לכתוב עליו.
אנונימית
^אה, זה לא חשוב ולפעמים תיאור מיותר יכול להעמיס יותר מדי.
אני אוהבת "לשחק עם התאורה" של הקטעים שאני כותבת, להתמקד בדברים שבדרך כלל לא מתמקדים בהם, או להתעלם לחלוטין מדברים אחרים.
אני אוהבת "לשחק עם התאורה" של הקטעים שאני כותבת, להתמקד בדברים שבדרך כלל לא מתמקדים בהם, או להתעלם לחלוטין מדברים אחרים.
אני חושבת שאחד הדברים הכי חשובים שיש - זה ללכת לעשות קורס כתיבה יוצרת. בעיקר בגלל ששם לומדים לקרוא שירה, להכיר שירה וסגנונות, להכיר סוגי שירים ולקבל הבנה שהשירים כל הזמן סביבנו - בהתאם לרמת ההקשבה שלנו. אחד הקטעים הכי מעניינים שאני זוכרת שכתבתי - היה כשביקשו מאיתנו לצוטט לשיחות באוטובוס או במקום ציבורי ולכתוב הכל. אחרי שהיה מוכן ביקשו מאיתנו לקחת את כל החומר שצוטטנו ולעשות מזה שני שירים. היה מדהים להבין כמה השירה מקיפה אותנו - כשאנחנו לומדים להקשיב. אז גם קורס כתיבה יוצרת וגם קריאה מרובה של שירה עושה הבדל עצום. הנה משהו מדהים שהוא שירה עם הגשה גאונית של גיתית פישר (כפרה עליה). כי כשאת מכניסה את השירה לתוך הדברים שאת רואה קבוע. את מתחילה להבין ולהכיר את השירה שלך
https://www.youtube.com/watch?v=qde_hi1tati
https://www.youtube.com/watch?v=qde_hi1tati