למה כל פעם שאני מספרת להורים שלי את האמת אני בוכה?

שואל השאלה:
אני לא סומכת עליהם ואני הכי לא מרגישה בטוחה לידם (במיוחד לא לבכות)

כנראה כי אינסטיקט כזה.

גם אני ככה דברים שהם חשובים לי ואני מספרת לא רק להורים אני בוכה ואני כל הזמן בוכה מההורים ולא מספרת להורים כלום כי אני מפחדת מהם ומהתגובה שלהם

יש סיכוי שזה פשוט המנגנון הגנה שלך

כי את מרגישה בטוחה לבכות לידם.
הם ההורים שלך, את סומכת עליהם. זה לגמרי הגיוני :)

כי את מרגישה פתוחה איתם ויותר נוח לך לבכות מולם. סבצלחה

אמאל'ה אני מזדהה עם זה . זה קורה לי גם עם אני לבד עם רופא וזה פשוט פדיכות!
מה זה הדבר המוזר הזה?? זה לא כאילו שאני בוכה ממשהו , זה פשוט עולות לי קצת דמעות כאלה לעיניים בלי שקרה כלום

שואל השאלה:
אני לא ילדותית רגישה או תמימה אני בוכה רק כשאני מספרת להורים שלי את האמת או כשממש כואב לי פיזית לא נפשית

כי כנראה את לא רוצה (לספר להם דברים), ומרגישה שאין לך ברירה.

וואי בדיוק אותו הדבר , הלוואי וידעתי למה זה פשוט קורה