לא בא לי ללכת לבית ספר. בבקשה תכנסו

אני אנסה לקצר כמה שאפשר

מלא תלמידים "מקובלים" קבעו להיפגש בבריכה וזה,בערך 10 תלמידים שזה מלא אצלנו
המורה לא הבינה בהתחלה ואחכ הבינה שהם קובעים חצי כיתה בלי כל השאר
הם אמרו שהם הזמינו יותר,לפי דעתי 17 אבל רק 6 יכולים
המורה שלנו התעצבנה ועשתה שיחה על זה שזה לא בסדר והכל. ב10 דקות האחרונות סתמתי ואז התחלתי לפתוח את הפה
כמובן הצדקתי את המורה. ואת הצד שלי.כי זה לא כיף להיות מנודה.
הם אמרו "זה לא חרם,חרם זה על ילד אחד *שאף אחד לא מדבר איתו*" כשהמורה דיברה על זה שזה לא בסדר להזמין חצי כיתה ו8 תלמידים לא
אמרתי שזה כן חרם והכל ואמרתי להם איך אני מרגישה בנוגע לזה והם פשוט תקפו אותי. חמישה תלמידים.

הייתה ילדה אחת שלא היו לה הרבה חברים שנה שעברה ולאף אחד לא היה אכפת ממנה. היא סיפרה שזה באמת כואב לעבור את זה ושזה פוגע. היא התגברה אבל עדיין
היום היא חלק מהמקובלים האלה ועדיין הייתה לצידי.

היו עוד מלא שהצדיקו אותי.אבל לא כמוהה

בקיצור סופו של דבר. סיימנו לדבר על זה ועכשיו כל מי שרבתי איתו מתעלם ממני.אני ארגיש חרא אם אני אלך אבל אני חייבת.
איך להתמודד?