8 תשובות
פסיכולוגים והרבה
אנונימי
סובל מזה אבל כרגע אני לא במצב של לטפל
אני פשוט מכריחה את עצמי להתמודד עם סיטואציות חברתיות. נגיד בזמן הקורונה נהיה לי ממש קשה לעלות על אוטובוסים, אז הכרחתי את עצמי לנסוע כל יום על אוטובוס. זה ממש לא קל, אבל זה עוזר לי לאט לאט
לצאת יותר (אני הבאתי כלב וזה ממש עזר)
לדבר עם הרבה אנשים (גם אם זה מפחיד ובהתחלה הקול רועד ומגמגמים)
להבין שכולם בני אדם; כולם מתים בסוף; כל אחד חושב בעיקר על עצמו - בדיוק כמוך; לאף אחד לא באמת אכפת ואף אחד לא הולך לזכור אותך - גם אם כן, הם לא יחיו לנצח (כמוך)...
לדבר עם הרבה אנשים (גם אם זה מפחיד ובהתחלה הקול רועד ומגמגמים)
להבין שכולם בני אדם; כולם מתים בסוף; כל אחד חושב בעיקר על עצמו - בדיוק כמוך; לאף אחד לא באמת אכפת ואף אחד לא הולך לזכור אותך - גם אם כן, הם לא יחיו לנצח (כמוך)...
הייתה לי חרדה מאוטובוסים, משהו קצת מוזר..
לא אהבתי להיות ליד מלא אנשים שקרובים אלי(לרוב האוטבוס היה מפוצץ ובכלל לא הכרתי את האנשים שם). בסופו של דבר הייתי חייבת לעלות על אוטבוס ולא להמשיך לדחות את זה.. זה היה קשה בטירוף.. לרוב האנשים זה ישמע דבילי.
קחי את הזמן שלך.. ותעזרי בהורים או בפסיכולוג
לא אהבתי להיות ליד מלא אנשים שקרובים אלי(לרוב האוטבוס היה מפוצץ ובכלל לא הכרתי את האנשים שם). בסופו של דבר הייתי חייבת לעלות על אוטבוס ולא להמשיך לדחות את זה.. זה היה קשה בטירוף.. לרוב האנשים זה ישמע דבילי.
קחי את הזמן שלך.. ותעזרי בהורים או בפסיכולוג
זה הרבה פעמים נובע מחוסר ביטחון עצמי ואתה מפתח חשש ייתר מאנשים
בגדול כדי להיפתר מזה משתמשים ב3 שלבים:
השלב הראשון זה להתחיל לשאול את עצמך שאלות ולשנות את התפיסה שלך לגבי איך שאתה רואה דברים, למשל "למה אני חסר ביטחון?" , "למה מה רע בי?" , "האם אנשים באמת שמים לב לכל דבר שאני עושה כמו שאני חושב שהם או שאני צריך יותר להשתחרר?" , "עצם זה שאתה בנאדם מגיע לך לפחות יחס בסיסי של כבוד אז מי שמתייחס אלייך רע סתם ככה הוא הבעיה וכנראה ממש חסר ביטחון עד כדי כך שהוא מנסה לעלות תצמו על חשבון אחרים אז למה שאני בכלל אשים עליו?" , "יש המון אנשים בעולם וכולם שונים למה שארגיש חסר ביטחון יש בי אחלה דברים" , "דברים שאחרים עושים שאני חושש קצת שישפטו אותי עליהם נראים לי נורמלים לגמרי וגם לאחרים, האם זה סתם בראש שלי שזה יראה חריג?" פשוט תגיד לעצמך כל יום כל מיני שאלות בסגנון ואתה תגיע לגילויים משם שיוציאו אותך מהחוסר ביטחון לגמרי.
השלב השני זה להזכיר לעצמך את הדברים שאתה אוהב בך אם זה הלב הטוב שלך או אם זה משהו במראה או בלבוש או במשהו שאתה אוהב או בכל תכונה או דבר, שתיהיה מודע לכמה אתה שווה ושזה הרבה יותר ממה שאתה חושב, וגם איך שאתה ככה בלי איזו תכונה מסויימת אתה אדיר.
השלב השלישי זה להתחיל להשתחרר פיזית ליד אנשים או לשים פס על אנשים שמגיע לך שתשים עליהם פס וזה ישלים את הביטחון, לא להיות חצוף או רע בדרך כלל מי שאין לו ביטחון אמיתי מתנהג ככה, אם אתה חסר ביטחון זה עכשיו נראה לך קצת מלחיץ אבל אחרי שתשנה את התפיסת עולם שלך ותגיע למסקנות בזכות השאלות ותתפוס מודעות עצמית לכמה אתה אחלה אז זה יבוא לך טבעי וממש יהיה לך משחק ילדים ליישם את זה.
את כל זה אני אומרת לך מניסיון, הייתי במצב שלא רציתי ללכת למכולת זה הלחיץ אותי כי בקופה היה בנאדם, שאשכרה שעשיתי משהו חברתי המורים צילמו אותי ושלחו לקבוצה של המורים, שהיו כאלה שחשבו שאין בי כלום אבל התחלתי לשאול את עצמי שאלות ולחזק את עצמי ולבנות לי אופי חזק וזה שינה לי את החיים מקצה לקצה וכיום אני הבתאדם עם הכי הרבה ביטחון עצמי שאני מכירה והביטחון הזה לא תלוי באף אחד אז גם אף אחד לא יכול להוריד לי אותו.
בגדול כדי להיפתר מזה משתמשים ב3 שלבים:
השלב הראשון זה להתחיל לשאול את עצמך שאלות ולשנות את התפיסה שלך לגבי איך שאתה רואה דברים, למשל "למה אני חסר ביטחון?" , "למה מה רע בי?" , "האם אנשים באמת שמים לב לכל דבר שאני עושה כמו שאני חושב שהם או שאני צריך יותר להשתחרר?" , "עצם זה שאתה בנאדם מגיע לך לפחות יחס בסיסי של כבוד אז מי שמתייחס אלייך רע סתם ככה הוא הבעיה וכנראה ממש חסר ביטחון עד כדי כך שהוא מנסה לעלות תצמו על חשבון אחרים אז למה שאני בכלל אשים עליו?" , "יש המון אנשים בעולם וכולם שונים למה שארגיש חסר ביטחון יש בי אחלה דברים" , "דברים שאחרים עושים שאני חושש קצת שישפטו אותי עליהם נראים לי נורמלים לגמרי וגם לאחרים, האם זה סתם בראש שלי שזה יראה חריג?" פשוט תגיד לעצמך כל יום כל מיני שאלות בסגנון ואתה תגיע לגילויים משם שיוציאו אותך מהחוסר ביטחון לגמרי.
השלב השני זה להזכיר לעצמך את הדברים שאתה אוהב בך אם זה הלב הטוב שלך או אם זה משהו במראה או בלבוש או במשהו שאתה אוהב או בכל תכונה או דבר, שתיהיה מודע לכמה אתה שווה ושזה הרבה יותר ממה שאתה חושב, וגם איך שאתה ככה בלי איזו תכונה מסויימת אתה אדיר.
השלב השלישי זה להתחיל להשתחרר פיזית ליד אנשים או לשים פס על אנשים שמגיע לך שתשים עליהם פס וזה ישלים את הביטחון, לא להיות חצוף או רע בדרך כלל מי שאין לו ביטחון אמיתי מתנהג ככה, אם אתה חסר ביטחון זה עכשיו נראה לך קצת מלחיץ אבל אחרי שתשנה את התפיסת עולם שלך ותגיע למסקנות בזכות השאלות ותתפוס מודעות עצמית לכמה אתה אחלה אז זה יבוא לך טבעי וממש יהיה לך משחק ילדים ליישם את זה.
את כל זה אני אומרת לך מניסיון, הייתי במצב שלא רציתי ללכת למכולת זה הלחיץ אותי כי בקופה היה בנאדם, שאשכרה שעשיתי משהו חברתי המורים צילמו אותי ושלחו לקבוצה של המורים, שהיו כאלה שחשבו שאין בי כלום אבל התחלתי לשאול את עצמי שאלות ולחזק את עצמי ולבנות לי אופי חזק וזה שינה לי את החיים מקצה לקצה וכיום אני הבתאדם עם הכי הרבה ביטחון עצמי שאני מכירה והביטחון הזה לא תלוי באף אחד אז גם אף אחד לא יכול להוריד לי אותו.
אממ אני די חושבת שצריך לטפל בזה למרות הקושי וחוסר רצון, כלומר חיים רק פעם וחרדות האלה מעצבנות לפעמים אבל מבינה את המצב, אני מטפלת בזה עדיין, יש עליות וירידות בכל תהליך שיש ביציאה מחרדות ומצבים כאלה. אז אני לא יודעת אם אני באמת הצלחתי להקטין את זה או שזה עדיין נשאר, קשה לדעת
אני בתהליך של התבגרות על חרדה חברתית (היה לי מצב קשה. בקושי יכלתי לדבר עם אנשים).
פשוט החלטתי לקחת את עצמי בידיים והכרחתי את עצמי לעשות דברים שמפחידים אותי. בעצם פשוט תעלי בהדרגה לפי המצב שלך, תגידי שלום למישהו שאת פחות מכירה, תעני על שאלה בכיתה (לא ממש רלוונטי לעכשיו) וכו'
פשוט החלטתי לקחת את עצמי בידיים והכרחתי את עצמי לעשות דברים שמפחידים אותי. בעצם פשוט תעלי בהדרגה לפי המצב שלך, תגידי שלום למישהו שאת פחות מכירה, תעני על שאלה בכיתה (לא ממש רלוונטי לעכשיו) וכו'