אני שונאת שונאת פשוט שונאת את המוח שלי. המוח שלי הורס לי את החיים זה הדבר הכי דפוק שקיים יש לי אוסידי מוגזם, אני

את צריכה פשוט להתגבר על המוח שלך זה לא קל אבל אפשרי

שואל השאלה:
זה באמת לא בקטע של צומי ונסיון לצאת "מוזרה מגניבה " כי זה באמצ מוזרה בקטע הכי רע שיש וזה הורס לי את החיים. אני רוצה להיות ממש כמו כולם ולהיות טיפשה כזאת שלא מודעת לכלום . יש לי חברה אחת שהיא באמת די טיפשה ואין לה כלכך הרבה מודעות ואני צוחקת עליה לפעמים אבל וואלה היא חיה את החיים לא אכפת לה מכלום אין לה דאגות ואני מקנאה בה רצח על זה

שואל השאלה:
קשה לי כלכך

תאמיני לי שזאת הקללה של הגאונות

את מבינה הכל הרבה יותר טוב

שואל השאלה:
האמת שאני אפילו לא חושבת שאני כזאת חכמה כאילו קיבלתי את הקללות בונוס של זה בלי החוכמה קיבלתי סקאם אחושלינג

אז את צריכה לותר על זה

שואל השאלה:
הלוואי ויכלתי

היי לך,
נשמע שאת מתמודדת אל מול תסכולים רבים ממחשבות פולשניות ומייסרות שאת חווה בגלל האוסידי והקלסטרופוביה.
יכולה לדמיין לעצמי שאת מתמודדת מול תחושת חוסר אונים כשאת מוצפת במחשבות שאין לך שליטה עליהן, וכמה מתיש ומרוקן הניסיון התמידי לברוח מהן.
אם הבנתי נכון, את מרגישה אשמה על המחשבות האלו, חריגה בגללן, ושעם הזמן זה מתדרדר ואת כמו על רכבת הרים שצונחת מטה מבלי שאת מרגישה שיש לך את היכולת לעצור אותה.
מתארת לעצמי שלשתף במחשבות כאלו בסביבה לא מבינה יכול לעורר תחושות בושה ובדידות גדולים. אם תרצי לשתף עוד באנונימיות על כך, אני מזמינה אותך לצ'אט של סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, בו אפשר לדבר על הכל, בלי שיפוטיות ובקצב שלך.

שלך, מתנדבת סה"ר.