כל פעם שאני נכנסת לזוגיות אני כבר חושבת על הפרידה וכמה קשה זה יהיה זה תקין?

זה הגיוני אבל זה לא טוב
מה יהיה כשתכנסי לזוגיות שתהיה לך לכל החיים?

הכל בסדר את חושבת על העתיד וזה בסדר גמור את מגדילה ראש

שואל השאלה:
^איך מעלימים אז את המחשבה הזאת?

זה נורמאלי אבל לא מצב אידיאלי בכלל.
עברת בעבר הרבה קשרים שנגמרו רע?

שואל השאלה:
^האמת שלא.. אבל היה לי ממש קשה להתגבר על כל הפרידות בלי קשר לאיך שהם נגמרו

נשמע כמו סוגשל חרדת נטישה.
את צריכה להבין שפרידות יכולות לקרות כל הזמן וכשזה קורה זה באמת קשה אבל אז ממשיכים בחיים
כשאת חושבת על משהו (רע או טוב) את מזמנת אותו אלייך ובמקרה בזה לא רק זה את גם לא נותנת לעצמך להנות מהאהבה.
תחיי את החיים ומה שיקרה יקרה.

שואל השאלה:
הבנתי ממש תודה לך!!

פשוט אל תהיה בזוגיות
ותחפשי מישהו שמתאים להיות בעלך ואז תתחתנו ולא תפרדו.

יכול להיות שזה נובע מהשקפת עולם פסימית, יש אנשים שמשתמשים בהשקפה כזו כדרך התמודדות. ככה הם מכינים את עצמם לרע מכל אפילו שהוא בכלל לא בהכרח הולך לקרות.
תחשבי אם את עושה את זה בעוד מקומות, למשל משכנעת את עצמך שנכשלת במבחן ומדמיינת איך תגשי למועד ב', כשבכלל לא סיימת ללמוד למועד א' ויכול מאוד להיות שתעברי אותו. כאילו מכינה את עצמך לאכזבה עוד לפני שבכלל יש סיבה להתאכזב.
ברגע שמבינים שזה מנגנון התמודדות, אפשר להתחיל לשאול את עצמך אם הוא באמת עוזר לך להתמודד, ולנסות להעז ולא להשתמש בו לפעמים ולראות מה קורה.