איך להתנער מההרגשה שפסיכולוג זה בושה?

לא כולם יכולים לעזור לעצמם, וזה בסדר גמור.
תתארי לעצמך כמה מגוחך יהיה לראות אדם טובע, שצועק למסוק שבא להציל אותו: "לא צריך, אסתדר בכוחות עצמי".
כולנו צריכים עזרה מדי פעם וזו לא בושה. בימינו מרובי הבעיות, אנשים רבים מאוד פונים לטיפול. את לא תהיי שונה במיוחד אם תעשי זאת גם כן ותדאגי לבריאותך הנפשית.

תחשבי על זה, אולי תלמדי מהפסיכולוג איך לעזור לעצמך.. וזאת ממש לא בושה, אם את מרגישה בצורך זה סבבה לגמרי, ואם למישהו יש משהו רע להגיד שידחוף את הדברים שלו לאת יודעת לאן. אל תחשבי על אחרים ועל הבעיות שלהם, תחשבי נטו על עצמך.

סתכלי אף אחד לא אמור להתמודד עם הבעיות שלו לגמרי לבד, פסיכולוג זו ממש לא בושה ותאמיני לי שאני הלכתי בגלל דברים כנראה מטומטמים יותר. העבודה של פסיכולוג זה לעזור לך להתמודד עם הבעיות שלך, אם את מפחדת מתגובה של אנשים אז את לא חייבת לספר לאף אחד, פסיכולוג זה ממש עוזר ומועיל ובסוף זה משתלם, אין לך מה להתבייש הרבה הולכים לפסיכולוג מבלי שאנחנו יודעים...
אם תרצי לשתף מישהו בסיבה שבגללה את מרגישה צורך ללכת לפסיכולוג את מוזמנת לפנות אליי מתי שבאלך(;

פסיכולוג זה לא בושה זה פשוט בן אדם לדבר איתו
ואין שום בושה גם בלהודות שאת צריכה עזרה.. כמו שתלכי לרופא כשאת חולה וצריכה תרופה אז אין שום בעיה ללכת לפסיכולוג כשקשה. וזה לא משנה מה הבעיות של אחרים, אין סף קבלה לפסיכולוג. אם את רוצה לדבר עם מישהו, אם קשה לך, זה מוצדק ולגיטימי שתלכי לפסיכולוג..

שואל השאלה:
תודה 3>

שואל השאלה:
חחח אהבתי

לדבר על זה עם פסיכולוג

הפוך. ללכת לפסיכולוג זה הכי לעזור לעצמך!
זה לדעת להגיד שכן יש לי קושי עכשיו , ואני לא מצליחה כרגע להתמודד איתו בעצמי אז אני עוזרת לעצמי לקבל את העזרה הזאת ממישהו חיצוני וזה הדבר כי טוב שאת יכולה להרשות לעצמך
מדברת אחת עם הפרעת אכילה
שהלבקש "עזרה" הוא החלק הכי קשה בהפרעה לדעתי אבל אני שמחה על כל רגע שבחרתי בזה
תנסי להרפות מהתחושות ולהרשות לעצמך לקבל את העזרה שאת צריכה.
כולנו מתמודדים בחיים עם קשיים
אל תשווי את הקושי שלך לקושי של אחרים.
אפשר ללכת לפסיכולוג גם מהסיבות הכי קטנות שיש.. לא צריך שיהיה משה מפוצץ
מאחלת לך בהצלחה!
את תראי שזה יעשה לך טוב!