4 תשובות
אני גם אמור ללכת לשירות לאומי
איך זה? אני ממש בלחץ ממה שיהיה
איך זה? אני ממש בלחץ ממה שיהיה
שואל השאלה:
תלוי מאוד איפה תהיה...
זה כמו צהל מהבחינה הזו.
תלוי איך אתה מגיע בהרגשה
ותלוי אם תהיה במקום שטוב לך ונח עם מנהל/ת טוב/ה אליך..
תלוי מאוד איפה תהיה...
זה כמו צהל מהבחינה הזו.
תלוי איך אתה מגיע בהרגשה
ותלוי אם תהיה במקום שטוב לך ונח עם מנהל/ת טוב/ה אליך..
ואוו, קודם כל מזל טוב!
שתהיה שנה מוצלחת, טובה וכיפית.
לשאלה- זה הדבר הכי לגיטימי בעולם!
יש משהו בשירות לאומי שהוא נורא אינטנסיבי.. בייחוד אם כל העולם הפנימי והתודעה מכוונים לשם.
כשמגיעים לשנה השניה יש מין ירידת מתח כזה.. אין כבר את האורות ואת האדרנלין של השנה הראשונה.. יש משהו הרבה יותר שיגרתי, רגיל, אפרורי באיזשהו מובן בשנה השניה..
ואם עושים באותו מקום על אחת כמה וכמה.
אני חושבת בגדול שבנ'א דומים לכינרת.
אנחנו יכולים לתת מעצמנו מלא, ולהשפיע מלא טוב ומלא חיים ואור.. אבל אם לא נדאג תוך כדי למלא את עצמינו בשפע גם אז אנחנו נמצא את עצמינו מתרוקנים מכוחות ובסכנת התמלחות.
המדריכה שלי מהתנועה פעם אמרה לי 'שנה שניה של שירות לאומי זה בעיקר בשביל עצמך. את צריכה לדאוג יותר לעצמך' וזה בדיוק מה שהיא ניסתה לומר.
יש משהו בשנה השניה שהוא הרבה יותר מרוקן מכוחות.. וכדי שנצליח להמשיך ולתרום צריך להיות במקום שבו נוכל להתמלא בכוחות חיים חדשים בין שבתקן שאנחנו בטוב בו ובין שבדברים שלא קשורים לתקן ולשירות בכלל.
אתה צריך לשבור את השגרה. להוסיף משהו ליומיום שלך שימלא אותך בכוחות ויצור לך חוויות חדשות.
זה יכול להיות פיתוח תחביב, התנדבות, חוג, טיול או כל דבר שמתאים לך וירים אותך.
מהניסיון האישי שלי של שנתיים באותו התקן.. שתוסיף דברים לעצמך יכנסו כוחות חדשים לשגרה.
בהצלחה!
שתהיה שנה מוצלחת, טובה וכיפית.
לשאלה- זה הדבר הכי לגיטימי בעולם!
יש משהו בשירות לאומי שהוא נורא אינטנסיבי.. בייחוד אם כל העולם הפנימי והתודעה מכוונים לשם.
כשמגיעים לשנה השניה יש מין ירידת מתח כזה.. אין כבר את האורות ואת האדרנלין של השנה הראשונה.. יש משהו הרבה יותר שיגרתי, רגיל, אפרורי באיזשהו מובן בשנה השניה..
ואם עושים באותו מקום על אחת כמה וכמה.
אני חושבת בגדול שבנ'א דומים לכינרת.
אנחנו יכולים לתת מעצמנו מלא, ולהשפיע מלא טוב ומלא חיים ואור.. אבל אם לא נדאג תוך כדי למלא את עצמינו בשפע גם אז אנחנו נמצא את עצמינו מתרוקנים מכוחות ובסכנת התמלחות.
המדריכה שלי מהתנועה פעם אמרה לי 'שנה שניה של שירות לאומי זה בעיקר בשביל עצמך. את צריכה לדאוג יותר לעצמך' וזה בדיוק מה שהיא ניסתה לומר.
יש משהו בשנה השניה שהוא הרבה יותר מרוקן מכוחות.. וכדי שנצליח להמשיך ולתרום צריך להיות במקום שבו נוכל להתמלא בכוחות חיים חדשים בין שבתקן שאנחנו בטוב בו ובין שבדברים שלא קשורים לתקן ולשירות בכלל.
אתה צריך לשבור את השגרה. להוסיף משהו ליומיום שלך שימלא אותך בכוחות ויצור לך חוויות חדשות.
זה יכול להיות פיתוח תחביב, התנדבות, חוג, טיול או כל דבר שמתאים לך וירים אותך.
מהניסיון האישי שלי של שנתיים באותו התקן.. שתוסיף דברים לעצמך יכנסו כוחות חדשים לשגרה.
בהצלחה!
שואל השאלה:
תודה!!!
תודה!!!
באותו הנושא: