10 תשובות
איפה אתה אתה פה? פה לא פה לא פה פה *בוכה על הגופה*
צועק/ת בבכי, למה את לא פה לא פה פה לא?!?
צועק/ת בבכי, למה את לא פה לא פה פה לא?!?
אנונימית
מתרוצה?
למה לא כתבת לי צוואה יבת זו*
אנונימית
לא יודעת, אבל זה ספר מבאס
תראי, זה ממש ממש תלוי בספר, בפרטים, בעלילה, באופי הדמויות וכולה.
לדוגמא, יש איזו שהיא הבטחה
כגון-
הוא הבטיח לה שיציע לה נישואים
אז-
"כל כך רציתי לומר לך 'כן' "
או, הבטיח לה ללכת לטיול רומנטי בפריז
"תהנה בפריז בלעדי"
או אפילו עקיצה של הדמות על משהו שקרה בסיפור, לדוגמא,
הם נפגשו כשהם שלחו זה לזה מכתבים (חח סתם ממציאה)
אז-
זהו המכתב האחרון שלי. להתראות...
באמת באמת שזה תלוי, את יכולה לפרט יותר? אשמח לעזור.
לדוגמא, יש איזו שהיא הבטחה
כגון-
הוא הבטיח לה שיציע לה נישואים
אז-
"כל כך רציתי לומר לך 'כן' "
או, הבטיח לה ללכת לטיול רומנטי בפריז
"תהנה בפריז בלעדי"
או אפילו עקיצה של הדמות על משהו שקרה בסיפור, לדוגמא,
הם נפגשו כשהם שלחו זה לזה מכתבים (חח סתם ממציאה)
אז-
זהו המכתב האחרון שלי. להתראות...
באמת באמת שזה תלוי, את יכולה לפרט יותר? אשמח לעזור.
שואל השאלה:
^היי, אני בן.
היה להם איזה פדיחה שהוא הבטיח לקנות לה פיצה ואז הוא גילה היא אלרגית אבל לא הצלחתי לעשות עם זה משהו יפה
^היי, אני בן.
היה להם איזה פדיחה שהוא הבטיח לקנות לה פיצה ואז הוא גילה היא אלרגית אבל לא הצלחתי לעשות עם זה משהו יפה
"אל תבוא להלוויה שלי עם פפרוני פטריות"
אנונימית
^^^אהה אוקיי אז זה לא מתאים
משהו כמו אל תבוא להלוויה שלי עם פפרוני פטריות יכולה להיות נחמד
משהו כמו אל תבוא להלוויה שלי עם פפרוני פטריות יכולה להיות נחמד
וכל הזמן הזה, שנלחמנו על החיים של אחרים, לא חשבנו עלינו. וגם כשכן, תמיד חשבתי... שבבוא הזמן, אני זה שימות. אבל את הלכת. ועכשיו העולם כולו סיים להילחם, אבל אני, נשארתי במלחמה הקשה ביותר. עם האבל.
*בהנחה שזה ספר בסגנון פנטזיה*
*בהנחה שזה ספר בסגנון פנטזיה*
שואל השאלה:
היי, תודה לכל מי שעזר, מצאתי משפט לסיום.
ישבתי לצד הקבר, בכיתי. הנחתי תמונה מהיום בו היינו המאושרים ביותר, תמונה מהפרום שפרצנו אליו, אני יודע שהיא זוכרת את זה, היינו שם ככ מאושרים.
התחלתי לדבר אליה, כאילו היא שם. אני יודע שהיא שם ושהיא מתה לנגב את הדמעות שלי, ולתת את החיבוק דוב שלה, לנשק אותי, ופשוט היא לא יכולה.. "תמיד סיכמנו שאני אמות אז תביאי לי פיצה פפרוני לקבר כדי שנלך יחד..
אבל עכשיו אני פה לבדי, אני יודע שאני אמצא אהבה חדשה, אבל זה לא יהיה כמו האהבה שלי אלייך.
בימים האחרונים רבנו הרבה ולא הספקתי להגיד לך כמה אני אוהב אותך, כמה פחדתי שתלכי לי.
אני נושם אבל מבפנים אני מרגיש מת.
בבקשה חזרי אליי.
לנצח תהיי בלב שלי, קוקי.."
היי, תודה לכל מי שעזר, מצאתי משפט לסיום.
ישבתי לצד הקבר, בכיתי. הנחתי תמונה מהיום בו היינו המאושרים ביותר, תמונה מהפרום שפרצנו אליו, אני יודע שהיא זוכרת את זה, היינו שם ככ מאושרים.
התחלתי לדבר אליה, כאילו היא שם. אני יודע שהיא שם ושהיא מתה לנגב את הדמעות שלי, ולתת את החיבוק דוב שלה, לנשק אותי, ופשוט היא לא יכולה.. "תמיד סיכמנו שאני אמות אז תביאי לי פיצה פפרוני לקבר כדי שנלך יחד..
אבל עכשיו אני פה לבדי, אני יודע שאני אמצא אהבה חדשה, אבל זה לא יהיה כמו האהבה שלי אלייך.
בימים האחרונים רבנו הרבה ולא הספקתי להגיד לך כמה אני אוהב אותך, כמה פחדתי שתלכי לי.
אני נושם אבל מבפנים אני מרגיש מת.
בבקשה חזרי אליי.
לנצח תהיי בלב שלי, קוקי.."
באותו הנושא: