2 תשובות
היי יקרה,

מתאר לעצמי כמה מציפה ומתסכלת יכולה להיות תחושת הבדידות..
כבר מהתמונה ניתן להסיק אולי על כך שאת חשה שקופה, ושלא רואים אותך כפי שהיית רוצה..
לפעמים כבר המחשבה שאין מי שיוכל באמת להבין יכולה להעיק ולטלטל..

למרות הדכדוך הצלחת לכתוב כאן ולשתף בתחושה שעוברת עלייך, והדבר לא מובן מאליו..
יכול להיות שזה מראה על מוכנות לפעול כדי להכניס לחייך חברויות כנות שירגישו טוב יותר..

מצרף קישור בתחתית הדף לצ'ט האנונימי שלנו בסה"ר.
אנחנו נהיה שם עבורך כדי להקשיב ולנסות להקל עלייך את המצב.
אולי יחד תמצאי דרך לחוש פחות לבד בהתמודדות, ולהביא למציאות מלאת רוגע ושמחה..

מוזמנת להגיע, אנחנו כאן..
שלך,
מתנדב סה"ר
סיימ
תנסי להתחבר עם הילדים שנראה לך יתאימו ל"וויב" שלך
תנסי ליצור שיחות עם ילדים בכיתה
אם אומרים להתחלק לזוגות תציעי לאיזו מישהי שנראית נחמדה להיות איתך
וכו' וכו'..