8 תשובות
שואל השאלה:
אין לי מה לעשות בבית
אז זה סתם ללכת לחזור כל יום
אנונימית
אם את לא רואה צורך לחזור הביתה כל יום אז תעשי בסיס סגור
בסיס פתוח זה יותר משביז את כל הזמן בלחץ בית. וגם לנסוע הלוך חזור כל יום זה מתיש.
ובבסיס סגור יש יותר הרגשה של גיבוש וחוויה שאת מבלה עם האנשים שם לאורך השבוע ואפילו שבועיים.
החיסרון זה שאת נטחנת שמירות ומטבחים.
שואל השאלה:
בקושי יש לי חברות וגם שאני יסיים בית ספר אני מאוד מאמינה שהקשר ינותק לגמרי
ולא יהיה לי עוד חברים חוץ מהאנשים שאני יכיר בצבא ואולי כמה מחוץ לצבא
אומרים שבסיס סגור זה הרבה יותר חוויה וחברתי ופתוח זה יותר כמו עבודה כזה סגנון בית ספר הולכים וחוזרים לשם כל יום
אנונימית
תלוי רק בך
יש אנשים שלא מסתדרים מחוץ לבית וצריכים את השינה לבית למרות הנסיעה אז הם יסתדרו יותר ביומיות
ויש אנשים שלא מסוגלים לנסוע כל יום הרבה ולא אוהבים לקום מוקדם אז מתאים להם יותר בסיס סגור.

ביומיות יש משהו נורא משביז כי זו שגרה של בית-בסיס-בית כל יום
בבסיס זה שגרה שבועית ולפעמים דו שבועית ככה שהזמן עובר יותר מהר (מניסיון, עשיתי 21, 11/3, חמשושים ויומיות, ועבר לי הכי מהר ה11/3)

כמו שנאמר, חיסרון בבסיס סגור זה תורנויות אבל מצד שני הבסיס שלי היה מעורב (גם פתוח וגם סגור) ומי שעשה יומיות היה סוגר כשהוא עולה תורנות.
מהניסיון האישי שלי בצבא נהניתי יותר בבסיס סגור ^^ הייתה תקופה קצרה שעשיתי יומיות וזה היה נוראי עבורי
גם בבסיס סגור היו לי רגעים של שביזות שחורה מאוד במיוחד כשהיו לי שמירות ב2 בצהריים
אבל הסך הכל החוויה היה יותר נחמד כשסגרתי. כמובן שזה גם תלוי באנשים כי הייתי בגדודים שהאנשים היו רובם זוועתיים למזלי הבסיס שממנו השתחררתי היה אחלה.
שואל השאלה:
למה אנשים זוועתיים?
אנונימית
מי יודע.. כל בסיס יש לו את האנשים שלו
לדעתי זה קשור בהרבה למפקדים, לא רק לחיילים.
בגדוד אחד שהייתי, הבנות שהיו איתי במחלקה היו פשוט אנטיפתיות שיצרו לעצמן את הקליקה שלהן, לא היו באות למחלקה לפעמים, גם ישנתי איתן בחדר וכל הוויב שלהן היה פשוט עקום ולא נעים.
ובגדוד שאחריו שהייתי בו דווקא החיילים איתי במחלקה ובפלוגה היו אחלה ממש, חוץ מכמה לוחמים שאחד מהם גם היה מטרידן ברמות. ובבסיס הזה גם טחנו את כולנו ברמות בתורנויות ושמירות.
אם זה יומיות קרוב לבית אז קל שיומיות נגיד 50 דקות בתחבצ ומטה