איך מתמודדים עם תחושת בדידות כזו פתאום

מבינה אותך הלוואי והייתי יכולה לעודד אותך...

קרה לי שחברה נעלמה לחודשיים גם בדיוק שהתחלתי לעבוד והמצב הנפשי שלי היה בריצפה וגם הרגשתי לבד בעולם שלאף אחד לא אכפת ממני ושאין לי אפילו בית לחזור אליו..
מה שקרה זה שאוטומטית התנתקתי ממנה ועכשיו זה פחות משמעותי בשבילי אם היא נעלמת ונהייתי הרבה יותר תלויה בבן אדם אחר שגם ככה הייתי תלויה בו אבל זה עזר לי לחזק את הקשר עם אותו הבן אדם.
אבל זה לא טוב, לא צריך להיות תלויים באנשים. ואף פעם לא לצפות כשתהיי למטה שיהיה מישהו שירים אותך.
כי כשאני הייתי ברגעים הכי שפלים בחיי שחשבתי שאין דרך חזרה, לא היה אף אחד. וזו ההרגשה שהכי הורגת שאת מבינה שאת לא חשובה לאף אחד.
לכן, אל תצפי.
בני אדם הם יצורים אגואיסטים שפועלים באינטרסים לצרכים האישיים שלהם.

את צריכה להיות בשביל עצמך ברגעים האלה, תחבקי את עצמך, תתייעצי עם עצמך, תשאלי את עצמך שאלות ותראי את עצמך כהמרכז.
רע לך תדברי עם עצמך מצידי בקול, את צריכה ללמוד לדאוג לעצמך ולעשות לעצמך סדר עדיפויות.
תתייחסי לעצמך כמו שהיית מתייחסת לחברה.
את החברה הכי טובה של עצמך קודם כל, את צריכה לדעת מה עובר עלייך ולמה זה קורה.
יכול להיות שאת מרגישה שאת לא מחוברת לעצמך? מנותקת מעצמך? אם כן את צריכה להגיד בקול את הדברים שאת מרגישה ולהבין אותם. זה מה שעזר לי במצב דיסוציאטיבי זה גם מה שגורם לי להרגיש בדידות וריקנות...
נגיד את מרגישה כעס תגידי "אני כועסת עכשיו בגלל..." כל רגש שאת מרגישה לגבי סיטואציה מסוימת תגידי שזה יעזור לך להרגיש ולהתבטא.
זה במידה ואת לא מבינה מה את מרגישה^ או שאם את מנותקת מעצמך, מהמחשבות והרגשות ולא מרגישה כלום.
בהצלחה נשמה אם את צריכה עזרה מוזמנת לשלוח לי הודעה:)