6 תשובות
שאלה טובה
אנונימית
יש כמה דרכים ללמוד תורה, הדרך שבית הספר מלמד דרך התנך זה נקרא פשט-ללמד את זה כמו סיפור פשוט.
אם מלמדים דרך חזל אז זה עולה רמה של "למה התכוון המשורר" או "מכאן ניתן להבין ש", בעצם הרבה יותר מעניין מסתם סיפור, אלא העומק שלו יותר.
אם מלמדים דרך חזל אז זה עולה רמה של "למה התכוון המשורר" או "מכאן ניתן להבין ש", בעצם הרבה יותר מעניין מסתם סיפור, אלא העומק שלו יותר.
אנונימי
שואל השאלה:
^כן אבל מי אמר שחזל צודקים בפרשנות שלהם? זה פשוט יטעה את כולם סתם בלי סיבה..
יש מלא פרשנים אחרים למה אנחנו לא לומדים את הפרשנות שלהם?
^כן אבל מי אמר שחזל צודקים בפרשנות שלהם? זה פשוט יטעה את כולם סתם בלי סיבה..
יש מלא פרשנים אחרים למה אנחנו לא לומדים את הפרשנות שלהם?
אנונימית
כי חז"ל - זה תורה שבעל פה שהקב"ה מסר בסיני יחד עם תורה שבכתב....
אנונימי
שואל השאלה:
^ומי אמר שהתורה שבעל פה אמיתית?
כאילו אם יום אחד מישהו קם וסיפר לילדים שלו את זה וקרה לזה התורה שבעל פה והוא בייסקלי המציא את הכל?
כאילו אין שום הוכחות שהתורה שבעל פה אמיתית ויש מצב ששינו אותה עם השנים כי היא עברה מפה לאוזן כמו במשחק טלפון שבור ואז שינו אותה?
^ומי אמר שהתורה שבעל פה אמיתית?
כאילו אם יום אחד מישהו קם וסיפר לילדים שלו את זה וקרה לזה התורה שבעל פה והוא בייסקלי המציא את הכל?
כאילו אין שום הוכחות שהתורה שבעל פה אמיתית ויש מצב ששינו אותה עם השנים כי היא עברה מפה לאוזן כמו במשחק טלפון שבור ואז שינו אותה?
אנונימית
^ אז זהו, שאי אפשר פתאום להגיד לעם שקיבלנו את התורה שבעל פה בסיני יחד עם התורה שבעל פה והיא קיימת אלפי שנים, והמציאות היא שעד עכשיו לא שמע כלום על התורה שבעל פה. ברור שעם ידחה את אותו אחד שבא לשנות להם את הכל.
וכן, יש הוכחות לתורה שבעל פה מן התורה שבכתב וחובה לציית לחכמים:
ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (שמות יד, לא).
"ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו" - אם במשה האמינו - קל וחומר בה'. בא זה ללמדך, שכל מי שמאמין ברועה - נאמן כאלו מאמין במאמר מי שאמר והיה העולם" (מכילתא על שמות יד, לא).
"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע, דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ. וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה. לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים יז, ח-יא).
"וא"ר לוי בר חמא, אמר ר' שמעון בן לקיש: מאי דכתיב (שמות כד, יב) "ואתנה לך את לוחות האבן, והתורה, והמצוה אשר כתבתי, להורותם"? - "לוחות" - אלו עשרת הדברות, "תורה" - זה מקרא, "והמצוה" - זו משנה, "אשר כתבתי" - אלו נביאים וכתובים, "להורותם" - זה גמרא. מלמד שכולם נתנו למשה מסיני" (ברכות ה ע"א).
"א"ר יוחנן מאי דכתיב (דברים ט, י) "ועליהם ככל הדברים אשר דבר ה' עמכם בהר"? - מלמד שהראהו הקב"ה למשה דקדוקי תורה, ודקדוקי סופרים, ומה שהסופרים עתידין לחדש" (מגילה יט ע"ב).
"אמר רבי יצחק מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור קבלו מהר סיני שכן משה אומר להם לישראל (דברים כט, יד) "כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום". "עמנו עומד היום" אין כתיב כאן, אלא "עמנו היום" - אלו הנשמות העתידות להבראות שאין בהם ממש שלא נאמרה בהם עמידה שאע"פ שלא היו באותה שעה כל אחד ואחד קבל את שלו, וכה"א (מלאכי א, א) "משא דבר ה' אל ישראל ביד מלאכי" - "בימי מלאכי", לא נאמר אלא "ביד מלאכי" שכבר היתה הנבואה בידו מהר סיני ועד אותה שעה לא נתנה לו רשות להתנבאות, וכן ישעיה אמר (ישעיה מח, טז) "מעת היותה שם אני" - אמר ישעיה: מיום שנתנה תורה בסיני - שם הייתי וקבלתי את הנבואה הזאת, אלא ועתה אלהים שלחני ורוחו עד עכשיו לא ניתן לו רשות להתנבאות ולא כל הנביאים בלבד קבלו מסיני נבואתן, אלא אף החכמים העומדים בכל דור ודור כל אחד ואחד קבל את שלו מסיני" (שמות רבה כח, ו).
אביא עוד ראיה ממצות שחיטה:
"וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ, אֲשֶׁר נָתַן ה' לְךָ, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ, וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ" (דברים יב, כא). שימי לב למילים "כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ". הרי זה פסוק ראשון שמדבר על שחיטת חולין, וה' אומר לנו שהוא כבר צוה אותנו על כך. אז איפה הוא צוה אותנו על שחיטת חולין (ואת כל ההלכות שחיטה) אם לא בעל פה?
וכן, יש הוכחות לתורה שבעל פה מן התורה שבכתב וחובה לציית לחכמים:
ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (שמות יד, לא).
"ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו" - אם במשה האמינו - קל וחומר בה'. בא זה ללמדך, שכל מי שמאמין ברועה - נאמן כאלו מאמין במאמר מי שאמר והיה העולם" (מכילתא על שמות יד, לא).
"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע, דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ. וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה. לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים יז, ח-יא).
"וא"ר לוי בר חמא, אמר ר' שמעון בן לקיש: מאי דכתיב (שמות כד, יב) "ואתנה לך את לוחות האבן, והתורה, והמצוה אשר כתבתי, להורותם"? - "לוחות" - אלו עשרת הדברות, "תורה" - זה מקרא, "והמצוה" - זו משנה, "אשר כתבתי" - אלו נביאים וכתובים, "להורותם" - זה גמרא. מלמד שכולם נתנו למשה מסיני" (ברכות ה ע"א).
"א"ר יוחנן מאי דכתיב (דברים ט, י) "ועליהם ככל הדברים אשר דבר ה' עמכם בהר"? - מלמד שהראהו הקב"ה למשה דקדוקי תורה, ודקדוקי סופרים, ומה שהסופרים עתידין לחדש" (מגילה יט ע"ב).
"אמר רבי יצחק מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור קבלו מהר סיני שכן משה אומר להם לישראל (דברים כט, יד) "כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום". "עמנו עומד היום" אין כתיב כאן, אלא "עמנו היום" - אלו הנשמות העתידות להבראות שאין בהם ממש שלא נאמרה בהם עמידה שאע"פ שלא היו באותה שעה כל אחד ואחד קבל את שלו, וכה"א (מלאכי א, א) "משא דבר ה' אל ישראל ביד מלאכי" - "בימי מלאכי", לא נאמר אלא "ביד מלאכי" שכבר היתה הנבואה בידו מהר סיני ועד אותה שעה לא נתנה לו רשות להתנבאות, וכן ישעיה אמר (ישעיה מח, טז) "מעת היותה שם אני" - אמר ישעיה: מיום שנתנה תורה בסיני - שם הייתי וקבלתי את הנבואה הזאת, אלא ועתה אלהים שלחני ורוחו עד עכשיו לא ניתן לו רשות להתנבאות ולא כל הנביאים בלבד קבלו מסיני נבואתן, אלא אף החכמים העומדים בכל דור ודור כל אחד ואחד קבל את שלו מסיני" (שמות רבה כח, ו).
אביא עוד ראיה ממצות שחיטה:
"וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ, אֲשֶׁר נָתַן ה' לְךָ, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ, וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ" (דברים יב, כא). שימי לב למילים "כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ". הרי זה פסוק ראשון שמדבר על שחיטת חולין, וה' אומר לנו שהוא כבר צוה אותנו על כך. אז איפה הוא צוה אותנו על שחיטת חולין (ואת כל ההלכות שחיטה) אם לא בעל פה?
אנונימי
באותו הנושא: