אתם מסכימים איתי שכשכותבים סיפור צריכים להיות אובססיביים ובאמת לכתוב כל יום בלי תירוצים??

^^
אז זה קשור להרגשה שלך בלבד.
אני כותבת, ואני יכולה לעבור שבועות בלי לכתוב ולהרגיש בסדר עם זה. אני כותבת רק כשאני מרגישה שלמילים שאני אצור תהיה משמעות. אני לא אוהבת להרגיש שאני כותבת כדי לכתוב, אלא כדי ליצור דבר משמעותי מסוים.
אם אני אכתוב כל יום, אני ארגיש רע עם עצמי, וכנראה לא אוהב את רוב הכתיבה שלי.
אם אין לך בעיה להמשיך ככה ולכתוב כל יום, תמשיכי. אין שום סיבה שתפסיקי במה שעושה לך טוב.
תזכרי; את שולטת באומנות, לא היא בך. תנסי יום אחד לא לכתוב. תראי מה יקרה. אני מבטיחה לך שכלום. אחרי זה כשתחזרי לכתוב תרגישי פחות רע, תפחדי פחות.

שואל השאלה:
אני אף פעם לא מרגישה רע כשאני ניגשת לכתוב

^
אז אני שמחה בשבילך.
תעשי מה שעושה לך טוב.
וזהו.

לא נכון, ישלי מלא עומס ואני לא יכולה להרשות לעצמי לכתוב כל יום. אבל אכן לא צריך להזניח
אני משתדלת לפצות על זה ולכתוב בסופ"שים
אבל מודה שאני כל היום חושבת על הסיפור שלי חח ואם ישלי רעיון אני מיד רושמת

שואל השאלה:
אני מרגישה ממש רע כשאני לא כותבת
אני לא יכולה לישון בלילה אם לא כתבתי משהו

אני לא חושבת שזה נכון, ואני אסביר את עצמי.
כתיבה היא תהליך אישי. לכל אדם שכותב יש את השיטות שלו להגיע לתוצאה המקסימלית שלו, כלומר, לעשות את הכי טוב שהוא יכול.
יש אנשים שאם יכתבו כל יום באובססיביות זה ישגע אותם, ויש כאלה שאם לא יכתבו כל יום יצאו מדעתם.
כנראה שתהליך הכתיבה שלך דורש מאמץ והשקעה יום-יומית, ואולי זה לא קשור בכלל לכתיבה, אלא להרגשה שלך.
אולי את מרגישה יותר טוב כשאת כותבת? או מרגישה רע כשאת לא?
בכל מקרה, אל תרגישי רע כשאת לוקחת הפסקה, ואל תתני ליצירה שלך לשלוט בך.
תזכרי; אנחנו שולטים באומנות שלנו, לא היא בנו.