בנות אם מישהו מוצא חן בעיניכן או שיצרתם קשר עין וישר הרגשת משהו

זה נורא תלוי בבת
אני ממש חסרת וביטחון וביישנית, ברמה שבקושי עם המורה שלי אני מסוגלת לדבר
ולכן לפנות אל מישהו שאני מחבבת זאת בעיה בשבילי.

זה תמיד מפחיד להיות זה ששואל
בדרכ פשוט מתחילים לדבר ורואים לאן זה מתפתח לבד

אני בת 14 ולא חושבת על זה כאופציה בכלל

שואל השאלה:
glor כן אבל על זה אני מדבר כשמתחילים את השיחה,זה בהכרח תמיד צריך לבןא מהבן ולא מהבת כאילו זאת סטיגמה שלבנות אסור

אני אישית תמיד מתחילה שיחות ואם צריך מפלרטטת
אבל צעד ראשון שייך לגבר, וכן זה חוק.

זה יותר מקובל בחברה שבנים יבואן לבנות אבל זה לרוב מחוסר ביטחון אבל לפעמים זה גם כי היא מצפה שהוא יעשה את זה

אתה רוצה שמישהי תתחיל איתך שיחה?

אני לא מצפה שיעשו את זה
אני פשוט לא מסוגלת לגשת אליו
זה מרגיש לי מוזר ואני מפחדת שהוא ישפוט או שכשאני אפנה אליו יהיה שקט מוזר אחרי שני מילים.. אני לא באמת יודעת מה להגיד לו
אנחנו מדברים קצת באינסטגרם אבל בבית ספר לא וזה באמת מוזר ואני לא יודעת מה לעשות עם זה
הוא גם שכבה מעליי, מה שעוד יותר מונע ממני לגשת אליו כי אין לי על מה לדבר איתו פנים מול פנים ואני לא יכולה לשאול אותו שאלות בסיסיות כמו איפה השיעור עכשיו או דברים כאלה בגלל שאנחנו לא באותה כיתה

אני לא יכולה לגשת אליו, זה מביך, זה מביש וגם זה חוסר בטחון שהוא אולי לא ירצה אותי ואומרים אם לא ממסים אז לא מצליחים אבל זה לא משכנע אותי ולא עוזר

כי אני מפחדת מדחייה..? בדיוק מאותה סיבה שאתה לא היית עושה את זה

אני אישית לא מפחדת, בגלל שלא פחדתי אני והקראש שלי חברים מאוד טובים וכולם אומרים לי שהוא מתחיל לחבב אותי וגם אני רואה את זה אזז אחלה

אני תמיד הולכת ומתחילה עם בנים ומבקשת אינסטגרם זו לא בושה

אוקי אני רוצה לעשות קצת סדר אני אישית בוגרת בדברים מסויימים אבל ברומנטיקה וזוגיות אני הכי ילדותית בארץ ואני לא אשקר שהיה המון פעמים שחיבבתי מישהו והסתכלתי עליו והוא החזיר לי מבט ופשוט הרגשתי שהרצפה קורסת וכמו כאב בטן חד כזה וזה היה קצת מלהיב אבל אני תמיד מקבלת קראשים על הבחורים המטומטמים כיאלו הוא ליטרלי זבל שמעשן כמו קטר ופוגע כל שנייה באחרים אבל הוא פשוט מושך כיאלו הוא גבוה והפנים שלו וכיאלו הבנתם לא משנה בקיצור אני ביישנית ואם אני רוצה מישהו ההתחלה לא תבוא ממני

לא מפחדת... עם כל הבנים שהיה לי קטע איתם עד היום אני אמרתי קודם "אני אוהבת אותך" ואני זאתי שהצעתי... מקווה שלי יעשו את זה בעתיד אבל בכל זאת לא פספסתי כלום

בעיקרון תלוי בכל אחת אבל אני אחת שמפחדת פחד מוות מדחייה וכישלון אז זה או שאני מחכה שהוא יעשה את הצעד הראשון או שזה בחיים לא יקרה ואני לא יעשה לגבי זה כלום

אנחנו לא ניגשות לדבר לא בגלל הסטיגמה יש עוד סיבות

ליטרלי תכננתי מחר אבל אני מפחדת