הפסקנו לדבר אחרי כמעט שנה והיא חסרה לי בטירוף, איך לשכוח אותה?

תכיר משהי אחרת

שואל השאלה:
זה לא עובד ככה, זה לא אוטו

למה הפסקתם לדבר אחי?

א אוטו? זה יעבוד אם תכיר מישהי אחרת כך תשכח אותה מה אוטו?

שואל השאלה:
היא הפסיקה ליזום שיחות לקראת הסוף ודי הבנתי את הרמז, אז לא שלחתי יותר הודעות

שואל השאלה:
מתוקה, בני אדם זה לא חפצים. אם משהו אבד אתה לא קונה אחד חדש וזה פותר את הבעיה.

אין לצערי שום דבר טוב יותר לעשות חוץ מלהתעלם ולהמשיך הלאה. זה מאתגר מאוד, אבל זה שלב חשוב, מניסיון. תנסה להעסיק את עצמך בדברים אחרים, לעשות דברים שעושים לך טוב, תעשה קצת יותר כיף מבדרך כלל. תנסה כמה שפחות להיכנס לצ'אטים ולחשוב על המצב

בני כמה אתם?

שואל השאלה:
אני עסוק ברוב היום אבל יש מועקה של עצבות שמלווה תמיד, בא לי כמו לא יודע מה לשתף אותה ואני נזכר שאי אפשר

אני לא אומרת להחליף אותה אני אומרת שיעזור לך לשכוח אותה זה עוזר

אני כל כך מזדהה כי אני בול במצב הזה עם איזו ילדה. תנסה להעסיק את עצמך בדברים אחרים, לשים את הצ'אט איתה בארכיון אם יש אפשרות וכך לא תוכל לראות את ההודעות שלכם. תהיה עם חברים, תצא קצת לבחוץ/לבלות, פשוט תנסה להעסיק את עצמך בדברים אחרים - בסופו של דבר הכל לטובה.

רין מה לעשות

שואל השאלה:
19

תמחק תהודעות זה דבר ראשון

אוף, אני לגמרי איתך בזה
קרה לי בדיוק ככה עם החברה הכי טובה שלי
ואני כבר שבוע מסתובבת סביב עצמי עם מועקה בלב.
ובאלי לדבר איתה ולשתף אותה, וקורים לי דברים שאני יכולה לספר רק לה.. ואין, אין עם מי לדבר.
זה בדידות וגעגועים נואשים כאלה
כל לילה אני יושבת וקוראת התכתבויות שלנו ונשבר לי הלב
זה פשוט להתגעגע לבד.
כמו שמישהו מת חס וחלילה, ומתגעגים בטירוף ואין מה לעשות.
רק שפה אין קבר ללכת אליו, והאדם גם חי, פשוט ניתק קשר

שואל השאלה:
כן זה בדיוק התחושה.
רק מעניין אותי אם היא גם מרגישה ככה בכלל,
בכל זאת הייתי שם איתה בכל דבר משמעותי שהיא עברה בשנה האחרונה

אז ככה:

1. בני אדם אכן לא חפצים, אך עם השנים מגלים שלכולם יש תחליף. גם לנו.

2. בין אם היא מסתובבת עם תחושת המועקה שלך ובין אם לא, זה לא רלוונטי לחייך. הדבר הראשון שאתה צריך להתרגל אליו זה שהיא לא בחייך ואתה לא צריך או אמור להתעסק בה.

3. בשביל להמשיך בחייך אתה צריך לחיות את חייך. כשאדם שוקע בדכאון ברוב המקרים זה מגלה עליו שאין לו חיים. סליחה אם זה לא רגיש או מעליב, אך זה קרה לכולנו. בשנייה שתחליט שיש לך חיים, אתה תגלה שזה קל יותר להתמודד עם העלמות של אנשים בחייך. זו הסיבה שלא כדאי שתמצא חברים בודדים בחייך. תלמד להכיר אנשים מכל הסוגים. אתה לא יודע מתי תעזר בהם ומתי תהפכו לחברים טובים ממש.

(האנונימית שמזדהה)
אני אגיד לך מה אצלי, אני חושבת שהיא כן קצת מתגעגעת ושאני כן חסרה לה. בכל זאת הייתי חלק מאוד משמעותי מהחיים שלה ופתאום ככה לנתק קשר זה קשה.
אבל פשוט כשזה בא מבחירה, זה אחרת, זה קל יותר.
והיא גם תמיד יכולה לנסות לחדש את הקשר.. אז אחרת. קל יותר

אז אני חושבת שאתה חסר לה ושהיא מתגעגעת, אבל לא ככה. כי היא רצתה את זה. אז אצלה זה געגוע קטן כזה, לא חזק וכואב..
(לדעתי)

ותהיה חזק, אני לגמרי מבינה אותך❤

או שתמחוק את הצאט והמיספר שלה.
או שתשלח לה הודעה.

שואל השאלה:
לא מעליב אלא פשוט לא נכון. העלמות של אנשים מחיינו ועצבות עקב זה היא תגובה אנושית ביותר כשלוקחים אותה בפרופרציות הנכונות.
החיים שלי מלאים ואני לקראת פיקוד בצבא ומתנדב בכמה עמותות. זה לא סותר את העבודה שאני מרגיש עצב על כך שאדם שהיה חשוב לי במשך שנה כבר לא נמצא שם יותר.
זה מאוד טרי, קרה לפני יומיים כפי שציינתי.
אני לא עוצר את החיים שלי אבל כן מסתובב עם עצב, מודה ומקבל את התחושה הזאת.

לדעתי רק הזמן יעזור, לא להכיר בחורה אחרת או לשחק את עצמי שלא אכפת לי.

אני מכיר את זה הייתי שם, במקרה שלי הזמן עושה את שלו תבין את זה שאם בפסקתם לדבר יש סיבה תמצא דברים אחרים לעשות או חברים אחרים שפעם היית איתם תשכח ממנה היו לך חיים לפניה וגם אחריה והזמן עושה את שלו

just let it be
זה מבאס ומעציב וגורם לגעגוע אבל זה קיים וצריך פשוט לתת לזה מקום, אפשר גם לא לשקוע ולהיכנס לפרופורציה אבל לא להעלים את זה כי זה נזק בסוף.
עד לא מזמן נכנסתי למצב עם מועקה (בגלל סיבה אחרת) ובהתחלה אמרתי אין מצב זה לא זמן טוב אין מצב אבל מצד שני ידעתי שאם אני אילחם בזה יותר מידי זה יהיה יותר גרוע, אז בהתחלה לא נתתי לזה מקום היה לי פחד לחזור לבועה וללבד, אבל אז אמרתי טוב אני כן אתן לזה אבל אשחרר טיפה כל פעם אהיה פעילה ואתן לחיים לקרות, ואם צריך לצאת, גם בכוח אני אצא שלא אשקע עוד ועוד. הנה זה כבר מרגיש שונה ואחרת ומשוחרר יותר ומסודר יותר
נכון אז זה לוקח זמן, אבל זה זמן ששווה אחר כך ומכשל עוד יותר. קח לך עוד זמן, עוד יומיים או עוד שבוע, ואולי אם תכיר אנשים חדשים או תצא עם חברים שלך (בנים או בנות זה לא באמת משנה כל שינוי באווירה יכול לעזור) ותעשו משהו לא שגרתי שלא ירגיש לך מעיק יותר לחזור על אותן פעולות כי זה מדכא הרבה יותר (לדעתי לפחות). מקווה שיעבור לך מהר ולא תצטרך לחצות את ים סוף בשביל לגמור עם זה

האמת שגם אני ככה.. זה בא לי כל כמה ימים שאני נזכרת בו ומתחילה לעבור על השיחות שלנו
אני מתגעגעת אליו בטירוף והוא חסר לי כל יום ובאמת שכל פעם שקורה משהו אני מתה לרוץ לספר לו ואז נזכרת שאני לא יכולה.. זה הכי כואב בעולם והכי קשה לקבל את זה אבל זה מה יש בכיתי ימים ולילות מהגעגועים אליו אבל בסופו של דבר לא הסתדר בינינו וכנראה שלא נועדנו זה לזאת, עם כל הכאב שבדבר צריך לקבל את זה ולנסות לעבור הלאה
אני יכולה להגיד לך שאני והוא ניסינו כמה פעמים ולא הלך גם בפעמים האלה אז התחלתי להשלים עם זה שלא עובד בינינו וזה כן קצת עזר לי לעבור הלאה אבל עדיין מתה מגעגועים אליו
זה טבעי וזה הכי קלישאתי שיש אבל הזמן יעשה את שלו, זה ייקח הרבה זמן, כמה זמן שצריך עד שתתרפא ותעבור הלאה
ואתה תהיה הכי גאה בעולם שביום שיגידו את השם שלה או ביום שתיזכר בה וזה לא יעשה לך רע, זה לא יזיז לך (בקטע טוב).
תאמין לי, הזמן יעשה את שלו, יהיה בסדר :)

לדעתי היא גם ככה מרגישה במיוחד אם היא הייתה משתפת המון
לדעתי דבר איתה

למה אתה לא כןתב לה? תכתוב לה לא בצורה מתחנחנת .

"ערב טוב
מה קרה נעלמת? הקשר שלנו לא היה חשוב לך? חבל כי חבר כמוני את לא תמצאי. הפסד שלך"


משהו בסגנון הזה .

וואי מ'זה מזדהה אתך, היה לי אותו דבר אבל אין מה לעשות אלה החיים
אבל מניסיון אחי הזמן עושה את שלו, כמה חודשים ושכחת ממנה

לא צריך לשכוח רק להתמודד עם האמת

וואו אניי יתן לך המלצה לפי דעתי כל פעם שאתה חושב עליה תשמע שירים במקום תנסה כמה שיותר לצאת עם חברים ולא להישאר בבית ולבכות כמו ילד , תחליק את זה על תשאר תקוע על זה העבר שלנו רק פוגע בנו אז תחשוב על העתיד