לגיטימי שאני חושב שהפיגועים זה לטובה?

כן

מסכים

לא, אני שונא אנשים שחושבים ככה. דברים רעים קורים כי דברים רעים קורים זה שאנשים מנסים לשכנע את עצמם ש''הכל לטובה'' זאת דרך פתטית לנסות להתעלם מהבעיה עצמה

לא חושב. תסתכל על זה מהצד של המחבלים

שואל השאלה:
עשיתי גלח
מי מתעלם?
אז אתה למעשה בעד פסימיות ומתנגד לאופטימיות?

שואל השאלה:
mr.cohen
האמת שלא,
אני עדיין אחשוב שהכל זה לטובה

לא

כן.
כל מה שהשם עושה זה לטובה.

אני תמיד מודה שקרה ככה ולא קרה יותר גרוע.

לא, פיגועים זה לא טוב.

לא עשיתה פה סלט של דברים אין דבר כזה הכל לטובה בקטע הזה כאילו יש אבל לא ככה יש פיגועים אולי בגלל שה' רוצה שנלמד משהו כמו שאין אמונה בעמלק ואין איתם שלום וזה מה שקורה שסומכים עליהם אבל אין סיבה לשמוח כי אם זה קורה סימן שאנחנו לא מאוחדים ומשהו פה לא בסדר זה לא מכפר לנו על דברים ואז אפשר לשמוח חוץ מזה זה אפילו לא מוסרי לשמח כי יש פה חיי אדם נפש יהודית שנלקחה ואין פה מקום לשמחה

מחשבה מאוד נאיבית ומפגרת, לא הכל לטובה בעולם. יש רע ויש טוב ופיגועים שאנשים אשכרה נהרגים בהם או מאבדים בני משפחה זה ממש לא הכל לטובה.

על אמירות כאלה שוברים לאנשים תפנים
כמובן שזה גם לטובה

כן כי הכל לטובה. תכלס באיזה זכות אני אומרת את זה כי למשפחות זה קשה ממש. והמעשה עצמו לא צריך להעשות.

בהחלט. למי יש להלחליט על דברי חז"ל (ברכות ס ע"ב סא ע"א) שהם "לא ליגטיימים"?

אם כבר, לא לגיטימי להתרעם על מידותיו של הקב"ה או לקחת את הכל כמקרה, כמו באחת התגובות כאן שקיבלה הרבה לייקים, על זה כתב הרמב"ם (משנה תורה' הלכות תעניות, פרק א) שהיא מדרכי אכזכריות:

"אבל אם לא יזעקו ולא יריעו, אלא יאמרו "דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרוא נקרית" - הרי זו דרך אכזרייות, וגורמת להם להידבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה וצרות אחרות: הוא שכתוב בתורה, "והלכתם עימי, בקרי. והלכתי עימכם, בחמת קרי" (ויקרא כו, כז-כח), כלומר כשאביא עליכם צרה, כדי שתשובו - אם תאמרו שהוא קרי, אוסיף עליכם חמת אותו קר" (משנה תורה, הלכות תעניות, פרק א, הלכה ג).

ולמה זה? כי ככה אנחנו מראים לקב"ה שלא למדנו לקח (כי יש סיבה למה הוא שלח לנו את זה) - אז זה מצריך אותו לעשות משהו יותר חזק כדי לעורר אותנו ונבין שזה לא קרה סתם.

גישה מפגרת, נשמע כמו תירוץ בשביל לכפר על משהו רע שעשית או ניסיון להשכיח את הבעיה במקום להתמודד איתה.
7 אנשים נרצח בשבת האחרונה, מה טוב בזה? אל תגיד שהכל לטובה תסביר לי באופן רציונלי איך זה תורם למישהו.

שואל השאלה:
fyodor
שאלה לי אליך,
אם השואה לא הייתה קוראת, האם היינו בכלל חוזרים לארץ?
סביר להניח שלא.. אז הנה דוגמא לכך שגם שיא התחתית יכול להיות טוב, ונכון שמה שקרה לכשעצמו זה נוראי, אבל אנחנו לא נהיים לפסימים. נשארים עם ראש מורם.

^^ אין דרך אחרת להתמודד עם הבעיה חוץ מאשר לחזור בתשובה (שכן צרה באה בגלל ענוות), כי היחיד שיכול לעזור לנו - זה הקב"ה, שהוא זה שנתן לקרות למה שקרה. אם נזחור בתשובה בעזרתו יתברך - סיבת ברעה תוסר, ואז הקב"ה יעלים את זה.

הכל לטובה
אבל לא תמיד בצורה שאנחנו יכולים להבין למה

יש הרבה פעמים שסובלים ורואים למה זה לטובה
נגיד מישהו נתקע בפקק ואיחר למקום שהיה בו פיגוע

אבל יש גם הרבה פעמים שסובלים בצורה שאנחנו לא יכולים לדעת למה
נגיד אם מישהו סתם נתקע בפקק

השם לא נותן סתם ככה סבל לאדם
"בנים אתם לה' אלוקיכם" -דברים יד א
השם אוהב אותנו

"וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ" -דברים ח ה
כמו שהורים שולחים את הילדים שלהם לטיפול שיניים
הם יודעים שזה יכאב לילד אבל אין ברירה אחרת
ככה השם נותן לנו ייסורים כי אין ברירה אחרת
הייסורים מכפרים על העבירות!

וכמו שההורים ברוב המיקרים סובלים אפילו יותר מאותו הילד שהם צריכים לשלוח לטיפול שיניים
ככה השם סובל יותר מאיתנו שהוא צריך לתת לנו ייסורים

השם מתחנן מאיתנו לא לעבור עבירות כדי שלא יצטרך לייסר אותנו!
וכשבאים ייסורים הכל מהשם גם אם אין דרך לדעת למה

בנוסף הרבה פעמים הייסורים הם גם ניסיון לאדם (בנוסף לכפרה)
לראות אם האדם מתפלל להשם שיקל על הייסורים כי הוא יודע שהייסורים ממנו
או שהוא מקלל את השם כי נתן לו ייסורים "בלי סיבה"
ולמה מגיע לו ייסורים בזמן שהרשעים חוגגים
(הרשעים עתידים לשלם על העבירות שלהם מידה כנגד מידה)
זה ניסיון קשה מאוד וצריך תמיד לחזק את הנושא של האמונה במיוחד בדור הזה שלקראת המשיח

בהצלחה!

ממש ממש לא

לא. לא לגיטימי.
אתה לא תחשוב שזה לטובה אם מישהו קרוב אלייך חס וחלילה ירצח בפיגוע
הרי את העונשים שלנו אנחנו אמורים לקבל בעולם הבא לא בעולם הזה
אז אולי בסופו של דבר הפיגועים איכשהו יסייעו לנו בדרך כלשהי בחיים
אבל לדעתי זה לא לגיטימי לחשוב שהפיגועים הם לטובה
זה הורס משפחות, חיים, הכל אני לא מסוגלת אפילו לחשוב שזה לטובה

כל מחשבה היא לגיטימית, אבל אני לא יכולה להגיד בשום צורה שאני מסכימה איתה.

לכל דעה יש מקום לחיות, גם הדעות שנשמעות לנו הכי הזויות שיכול להיות.
אין לי מה להגיד על הדעה שלך כי אני לא חושב כך, אבל אם אתה חושב כך זה בסדר.
שיהיה לך יום טוב

שואל השאלה:
זאתי22

מי אמר לך שעונשים מקבלים רק בעולם הבא?
חוץ מזה,
מי שנהרג על ידי גוי על עצם היותו יהודי הוא נקרא הרוג מלכות והוא לא נכנס לגיהנם בכלל - ישר לגן עדן.

מי שמקבל יסורים בעולם הזה צריך לשמוח, כי יסורים פה זה עדיף על יסורים בעולם הבא.

אם אדם קרוב אליך היה חלילה נפגע בפיגוע לא היית חושב ככה.

לגיטימי מאוד

זאתי22,
"הרי את העונשים שלנו אנחנו אמורים לקבל בעולם הבא לא בעולם הזה"
- זה רק לרשעים שרובם עבירות, אבל את הצדיקים שרובם זכויות הקב"ה מנקה אותם בעולם הזה, כמו שנאמר "הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם, אַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא" (משלי יא, לא).

רש"י
"הן צדיק בארץ ישולם" - למה יבטח הרשע בשעה שמצלחת לו? הלא הוא רואה שהצדיק משתלם שכר העבירה שבידו בעודו על הארץ בחיים.

"ואף כי רשע וחוטא" - וכל שכן, שסופו של רשע להשתלם לו, או בחייו או במותו.


רבנו יונה גירונדי
(משלי יא, לא): "הן צדיק בארץ ישולם, אף כי רשע וחוטא" - אם תראה רשע וטוב לו בעולם הזה, אל תעבור עליך רוח ספק בעניין הפקודה והשילום באחריתו, כי באמת ישלמו לו כפעלו. כי הנה, הצדיק ישולם בעולם הזה על חטא אחד שיחטא, ואף על פי שהצדיק אהוב לאלהיו, אינו מוותר לו על חטאו - אף כי רשע וחוטא, כל שכן כי ימודו לו אל חיקו ולא יוותרו לו על חטאיו.

ואשר תראה שלוות הרשע, אולי יש בידו זכות אחת, והוא אינו ראוי לתגמול הנעימות בעולם הבא, על כן יאכילוהו זכותו בעולם הזה, על דרך (דברים ז, י): "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו".

אף כי - לשון קל וחומר, וכן (שמואל א כג, ג): "ואף כי נלך קעילה".

ואמרו הן צדיק בארץ - כי לא יפקדו חטא הצדיק בעולם הבא, זולתי בעולם הזה ישלמו לו חטאו, למען יינקה לעולם הבא.

ואמרו ז"ל בבראשית רבה: "אם לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה". והעניין: אם לעוברי רצונו יש שלוה גדולה בעולם הזה על זכות אחת - לעושי רצונו על אחת כמה וכמה שהם מתעתדים לנעימות. ועוד אמרו שם: "אם לעושי רצונו כך, לעוברי רצונו על אחת כמה וכמה", וזה כענין המקרא הזה, כי אם הצדיק נלכד בחטאו בעולם הזה, אף כי הרשע בעולם הבא תהי על עצמותיו עוונותיו.

את באמת מעדיפה דין בעולם הבא (ששם זה הרבה יותר משמעותי) מאשר בעולם הזה (מה שיגרום לנו לעלות לעמלה מקיים אם נקבל אותו כמו שצריל בעזרת ה' יתברך).

מנחם, זה נקרא אכזריות - כי זה באמת מביא לתוצאות רעות והרמב"ם הסביר למה.

וכן, יש קשר בן רוע לבין אתאיזם כי אדם טוב לא מתעלם ממי שברא אותו ומטיב עמו, אחד כזה פחות אפילו מבהמה, כמו שכתוב "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו. יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן" (ישעיה א, ג).

התעלמות באה ממידות רעות וחוסר רצון להכיר טובה שזאת אמורה להיות סיבה לעבודת ה' יתברך וזה מה שהכי רע באתאיזם.

נ.ב. מי אתה שתשלול ליגטימית לדביר הרמב"ם (שהביא ראייה מן התורה לדבריו)? אין לנו כח לחלוק על ראשונים ואתה יותר גדול ממנו.

זה דרך חשיבה מאוד שנויה במחלוקת..מין עונש קולקטיבי... קשה לי להסכים

אני עונה שוב, בהשגחה פרטית למדתי על זה היום.
למדנו בהקשר של איוב אם תרצה ללמוד.
שאלות כמו "איפה ה' היה בפיגוע?" "איפה ה' היה בשואה?" אלה שאלות שראויות להשאל וזה מראה אל האמונה של השואלים בזה שה' מנהל את העולם בצדק. ברגע שיש טרגדיה אי אפשר רק לומר הכל לטובה ולהתקדם בחיים אלא צריך להעלות את השאלות וצריך לעשות בירור. השאלה לא סותרת את האמונה ב-ה' אלא היא באה ממקום של- אני יודעת שה' מנהל את העולם בצדק וקרה כאן משהו שאני לא מבינה אז אני מבררת.
קיצר לומר הכל לטובה ורע קרה כי בטח עשיתי עוונות זה פחות הקטע. צריך לשאול מתוך אמונה וזה גם יוביל לברור ותיקון.
יש הרבה מעבר