אני מרגיש רע באמת רע אני מתחנן שתקראו זו פריקה

גיליתי היום שהמחנכת שלי מאמינה באלוהים ומאוד מאוד כי היא מתלבשת צנוע וכי היא נישקה ספר תנך כשהוא נפל וכששואלים אותה אל היא מאמינה היא אומרת "לפעמים" כדי להסתיר כת זה ואז זה הוריד לי רצח באותו רגע ממנה בקטע של מה אני חושב עליה כמחנכת וזה היה לי מוזר והיא אמרה עליי דברים כלכך טובים שאני כמו הבן שלה בשבילה ושהיא תהיה כמו אמא בשבילי כשקשה לי ושהיא אוהבת אותי ברמות ויותר מכולם כי אני רגיש ורך ואני מרגיש כלכך חרא ואני עכשיו הבנצי שזה לא הוריד לי ולא פסלתי אותה סתם הרגשתי מוזר ויש לי קטע כזה שכשאני מסתכל למישהו על האוזניים כשקרה משהו רע איתו(בגלל שזה מקום רגיש ורך כזה) אז זה גורם לי להרגיז אשמה ורע ואני לא מאמין שאחרי כל מה שהיא עשתה בשבילי ואמרנ עליי אני חשבתי ככה אבל אני נשבע ביקר לי שזה היה רק אותו רגע ושזה כן קצת מוזר אבל שזה סתם היה אלמנט של אותו רגע שזה כאילו פרט חדש שאני מגלה אחרי שנתיים וחצי שאני מכיר אותה ושהיא לא חושבת על לא להתלבש צנוע, זה באמת היה אלמנט של אותו רגע ואני מרגיש כלכך רע כי אני חושב על האוזניים(המקום הרגיש שגורם לי להיזכר ברגישות וברע) וכי אני חושב על איך שהיא דואגת לי באמת כמו אמא ואני נשבע אני באמת מעריך אוצה ואוהב אותה כמחנכת מאוד אין מחנכות כאלה ונכון יצאתי חמור למרות שזה עדיין קצת מוזר לי אבל אני פשוט מרגיש רע אני באמת באמת מעריך אותה והיא בלב שלי ואני בחיים לא אחשוב שוב על לפסול על זה.
אתם חושבים שאני בסדר ? שעכשיו אני בסדר ושהבנתי את זה ושזה קורה שלפעמים מוזרים לך דברים מסוימים ושזה לא בכוונה?