18 תשובות
על תסתכלי להם בעניים
תמיד עובד
לא שורדת...קשה לי
שואל השאלה:
^^^^אז מה אתם עושים? אתם פשוט לא הולכים לבית ספר?
אנונימית
אין לי באותה רמה כמוך אבל את יכולה ללכת הרבה לשירותים שאין אף אחד שם , תשתי מים ותשתדלי למצוא עיסוקים ולא לשים לב למי שסביבך.
אני בקושי הולכת לבית ספר ולומדת בעיקר בבית. את יכולה לנסות לדבר עם המורה ולעשות הסדר כלשהוא
גם אני הייתי ככה ברמה שפחדתי להוציא מילה מהפה ופוחדץ שמןרות יפנו אליי, עד שבת דודנ שלי הצטרפה לכיתה שלי.
האמת ששיטה שעזרה לי זה לדמיין שכוחם שם קרןבי משפחה שלי גם אם בחיים אל דיברתי איתם ואז כשדיברנו פשןט זרם לי ולא הרגשתי לחוצה

כאילו ממש הייתי נמנעת מכל סיטואציה חברתית והבנתי שאין לי למה באמת, אז גם אם את סתם רןאה חבורה יושבת ומדברת פשוט תצטרפי מהצד אפילו בלי באמת להיות שותפה פעילה בשיחה
אנחנו לא שורדים
הייתה לי פעם אז אני בכל זאת אכתוב
כשאת מרגישה חנוקה תצאי החוצה תשבי על ספסל תנשמי אוויר באמת שלאף אחד לא אכפת אף אחד לא שופט אותך תעשי מה שאת רוצה ואל תקשיבי אם מישהו אומר לך משהו/ מסתכל עליך בצורה שתגרום לך להתערער על הביטחון שלך.
הכל בסדר אני נשבעת לך כשאת מרגישה ככה תצאי החוצה תמצאי פינה שקטה גם אם יש בה קצת ילדים זה לא נורא תהי עם אוזניות או בטלפון וכמובן שתנסי להיות עם חברים וחברות שאת מרגישה איתם בנוח
שואל השאלה:
^^^ חח גם אם קרובי משפחה שלי אני לא מצליחה לדבר
אנונימית
שואל השאלה:
^^^ כולם שופטים אותי וזה כנראה לא רק בראש שלי כי המראה שלי מרתיע
אנונימית
נו אז שישפטו
תהי את הם כולה ילדים שמשעמם להם בחיים שלהם אז הם מחפשים לשפוט אחרים תאמיני לי אם את עושה מה שאת אוהבת ואת נמצאת במקום שנוח לך בו שישפטו עד מחר נשבעת זה לא צריך להזיז לך
הבנתי, בכל מקרה אין מישהו אחר?
סתם הורה, אח או אחות או חברה קרובה באמת שהכם עובד
אבל הנקודה שלי בכל מקרה זה שבאמת הכל בראש וא י יודעת שאומרים את זה מחא אבל כאילו זה אשכרה זה.
תמיד הרגשתי נבוכה להיות ליד אנשים אבל הבנתי שמביך זה רק אם אני עושה את זה מביל בראש שלי, הייתי גם מזייפת את זה שיש לי ביטחון עצמי ומחייכת סתם לבנות וזה באצת הופך לאמיתי בסופו של דבר
אני לא.
דוגמה:
עכשיו בדיוק אחותי רצתה ללכת לפארק ושהגענו היו שם ילדים אז עשיתי אחורה פנה וחזרתי הביתה.
יש לי בגלל זה 193 היעדרויות וזה הכשיל אותי ממש במקצועות בכיתה יא ויב הנוכחית
הייתי רבה כל יום עם אמא שלי יוצאת מהבית עם בדבוק קולה סיגריות וכדורי הרגעה
אף אחד לא מבין ולא יבין את הסיטואציה שהייתי בה בגלל זה
כולם אומרים "מה ואני רוצה ללכת לבית ספר?"
והם ביכלל לא מבינים את החרדה של כל היעדרות וכל שיעור שאת בבית ספר
הרגשתי שאני לבד והנושא הזה היה ככ רגיש לי עד היום
היום אין לי ברירה כי לא תיהיה לי בגרות אם אני לא אלך וכבר הביאו לי פרוייקט היום להשלמות בגרויות
אז סיפרתי את הסיפור שלי ואני רוצה להגיד שאת לא לבד גם אם אף אחד לא יבין מה הבעיה איתך יהיו מעטים שיבינו
ופשוט צריך ללכת ולהבין שזה יחמיר עם הזמן אם לא.. הלוואי היה לי פיתרון
בכל מקרה אני תמיד פה שקשה לך כי גם אני הייתי צריכה מישהוא כשהיו לי חרדות חברתיות בבית ספר
קשה לי מאוד, אני הולכת לטיפול ומנסה להתגבר על זה
בימים שפשוט אין לי כוחות פיזית ונפשית ללכת אני משתדלת כמה שיותר לא לוותר וללכת בכל זאת.
ואם צריך אני יודעת מתי לקחת הפסקה לעצמי ולא ללכת. בגלל שליטרלי בכל יום אני מרגישה ככה אני משתדלת ללכת בכל זאת ולנצל את היום שלי בבית ספר לדברים שאני אוהבת לעשות גם בבית
אני יושבת במקום שלי כל היום, אלא אם כן יש שיעורים כמו מתמטיקה ואנגלית, ופשוט מציירת/ בטלפון או משהו כזה
אני שמה את הכובע של הקפוצ'ון בדרך כלל, זה עוזר לי להרגיש יותר עם עצמי ויותר בנוח
אם אני מרגישה חרדה אני שותה מים ועושה נשימות, למרות שזה לא כל כך עוזר.
אני יושבת מאחורה ככה שיותר טוב לי, ואני מיודדת עם כמה בנות למזלי ככה שאני מדברת איתן לפעמים.
אבל כמעט כל יום אני אוכלת סרטים על עצמי ועל זה שבטוח שונאים אותי ואני לא חושבת שמתישהו זה יעבור לי
שואל השאלה:
תודה ממש לשתי התגובות האחרונות , אני ממש הזדהתי איתכן בכל מילה והלוואי וכולנו נתגבר על החרדה כי מגיע לנו אחרי כל מה שעברנו ❤
אנונימית
אני גם עם חרדה חברתית
ואני לא שורדת זה הבעיה
אני רק מנסה לשכנע את ההורים שלי לא לבוא לבית ספר
זה קשוח ברמות
אם אין לי את החבר הטוב - אני פשוט בכיתה, בטלפון.