מה הריב הכי גדול שהיה לכם עם ההורים?

עזבתי את הבית לכמעט חצי שנה...

פעם אחת שכחתי לאסוף את אחותי
ואז נזכרתי שלוש שעות אחרי שהייתי אמורה לאסוף אותה
ההורים שלי צרחו עלי
אוף אני מרגישה רע
היא בכתה שם..מאז אני יוצאת שעה לפני

אמא שלי גילתה שדיברתי עם בן כשהייתי בת 15 וזה היה בשלוש בלילה (הייתי ילדה קטנה ומאוהבת)
והיא ממש התחרפנה והחרימה לי את הטלפון והיו ממש צעקות ולא נתתי לה את הסיסמא לטלפון שלי אז באמת היה ריב מטורף.

גם עזבתי את הבית לשבוע וכו

אגב למי שלא הבין באתי מבית חרדי/דתי אז בגלל זה התגובה של אמוש

רבתי איתם שנים. אני מניחה שהכי חמור היה כשהייתי בשיא הדיכאון שלי ושני ההורים רק הקשו עלי וירדו עלי ועל המצב שלי והאשימו אותי שאני עצלנית וממורמרת במקום להשיג לי טיפול. אז שם היה הפיצוץ האמיתי. יצאתי עליהם, היו קללות, עלבונות, זריקת חפצים. זה היה בגיל 16 אז ברחתי מהבית ומאז לא חזרתי הביתה ואני לא בקשר איתם

גנבתי לחברה של אבא שלי כסף מהארנק ואז ההורים שלי כעסו עליי אז רבתי איתם

ישבתי לדבר אם אחותי אם אחותי בארך ב12 בלילה ואבא שלי בדיוק חזר מקניות והוא אמא לי ללכת לחדר שלי לישון כמה פעמים ואמרתי לא שזה לא משנה אם אני ישב בחדר של אחותי או שלי אני לא נרדמת ב 12 אחותי ואבא שלי לא מסתדרים אז אחותי התחילה לקלל את אבא שלי למה הוא. לא רוצה שאני ידבר איתה אבל שלי אמר שזה לא קשרו והתחיך ממש צרחותת ובאלגן אמא שלי הגיע בהמצאע מפה לשם היו שוטרים בבית ומאז אבא שלי לא בבית וההורים שלי מתגרשים
(עוד לפני זה הם לא יסתדרו אבל זה מה ששבר הכל)

זה שהכרתי נער בן גילי ואז הם ניתקו לנו ת'קשר

מה נתת לאחותך?^^
או שאתה מעדיף לא לאמר חח

ריב שעד היום אני חושב שהיה מוצדק
בתקופת הקורונה נהייתי חולה לא משהו רציני בכלל לקחתי את זה הכי קל אבל אחותי שגעה את ההורים שאני אשאר בחדר עד שהם הכריחו אותי למשך שבועיים וגרמתי לאבא שלי להשבע ולאחותי ואמא שלי להבטיח שאם היא תהיה חולה גם היא תהיה בבידוד (פעם יחידה שהצלחתי להשביע את אבא שלי בערך), ואז פתאום היא נהייתה חולה הלכה לחדר לבכות וכאילו היא כבר הייתה בת 12 כבר לא צריך לשים על זה כלכך והם פשוט וויתרו לה והתעצבנתי אז בסוף רתקו אותי

שרציתי לשים מכנסיים במקום חצאיות והיה קצת בלאגן כי אז חשבתי שזה הרצון שלי אבל זה בכלל היה לחץ חברתי בכלל החבורה הרעילה שהייתה לי

שרציתי ללכת לבית ספר כי היה משהו שהיה חשוב לי באותו יום אבל הייתה אמורה להיות לי שיחה עם הפסיכולוג וממש לא רציתי ללכת אליה וממש רבתי עם אמא שלי ובסוף לא הלכתי לבית ספר ועשיתי עשר דקות שיחה בזום ואני עדיין כועסת על עצמי שלא הייתי חזקה מספיק פשוט ללכת ועדיין כועסת עלייה שלא הקשיבה לי

שהוא צעק עליי מול כל המשפחה והשפיל אותי בגלל שאני דתי, צחק עליי מול כל המשפחה וכל זה היה אצל סבתא אז ברחתי והלכתי לישון על ספספל ואז חשבתי על אמא וחזרתי. עברו 8 חודשים עד היום לא דיברנו.

בכיתה ה' הלכתי לישון אצל ידיד שלי עם עוד כמה חברים וחברות ובתקופה הזאת הם לא הסכימו לי לישון אצל בנים אז לא אמרתי להם איפה אני.. מפה לשם בבוקר שאחרי הם הזמינו משטרה וכשחזרתי הביתה הם לא דיברו איתי כל היום

אני ואמא שלי לא דיברנו מעל חודש בגלל ריב

לא היה כי אני מכבדת אותם

גילו שאני לא בתול
אני הייתי קטין מבחינה מינית שזה היה עוד יותר נורא

היה לי חבר שדירדר אותי ממש בכיתה ז לא מדברים על זה איכ

שחתמתי גיוס וההורים העיפו אותי מהבית

כל הפעמים שכשהייתי תקועה שנתיים בדיכאון ואמא שלי צריה עליי דאני פסיכופטית הזויה וכל מיני כאלה כי לא רציתי לעשות הליכה וזה לא ממש ריב אב גם כאילו כשהעא גילתה שפגעתי בעצמי ושניסיתי להתאבד חא היה לה אכפת והיא לא אמרה שום דבר ואפילו לא חיבקה אותי

שברתי משהוא חשוב והם התעצבנו

על זה שאני צריכה פסיכולוג ושעם אני לא אקבל אני אחתוך את עצמי (אגב אין לי פסיכולוג)

צבעתי את השיער בלי רשות

לא זוכרת את ההכי גדול, אני זוכרת אחד שאמא שלי עירבה את סבתא שלי והיא פשוט התקשרה בלי סוף עד שאענה לה, כדי לוודא שאני אוכלת כשההורים לא בבית
כי זה היה בתקופה שלא אכלתי הרבה וניסיתי לרדת במשקל בדרכים לא בריאות ככ, אמא שלי צעקה עליי לאכול ושהיא לא רוצה לגדל בת אנורקסית ואבא שלי צעק עליה לתת לי לעשות מה שאני רוצה,
שניהם יצאו לא בסדר אבל בסוף אכלתי אחרי שאימוש דחפה לי אוכל לפה בכוח חח
מאז זה חלק ממני אבל אני נזכרת שזה לא הדרך ומפסיקה

כשהייתי בת 9 אחי הקטן השתין בתוך הבריכה שלנו כשהוא היה מחוץ לבריכה במקום להשתין בשרותים וזה עיצבן אותי כי רציתי להכנס אלייה אחר כך ואז אמרתי לו שיפסיק והוא לא הפסיק ואמרתי להורים שלי שיכחו אותו משם והם לא לכחו אותו אז התחלתי למשוך אותו משם בכוח כי הוא לא הפסיק לנסות להשתין לשם ואז אמא שלי צעקה עליי ואמרה לי להפסיק למשוך אותו ואז היא הכניסה אותי לתוך הבית בכוח כדיי שאני לא יגע בו ואז ממש התעצבנתי וצעקתי עליה וניסיתי לצאת החוצה כדיי למשוך את אח שלי משם והיא חסמה אותי ואז התחלתי להרביץ לה וגם לדבר אלייה לא יפה

קיצר כן... עדיין בא לי להרביץ לאח שלי על זה

לא היה. לא רבה איתם רק לפעמים יש טיפה עצבים קלים אבל זה כי אמא שלי מרוקאית היא דרמתית. זה היא שנאלבת יותר ממני.
אני אוהבת את ההורים שלי אז בסוף כל "ריב" פשוט אחרי שעתיים הכל סבבה שוב.
והכי גדול זה שלא דיברתי איתם שבוע אבל לא באיתעלמות.

לא מדברת עם אבא שלי כבר חצי שנה בגלל דברים לא סבבה שהוא עשה

ההורים שלי גרושים והמשפחה של אמא שלי דיברה מסריח על אבא שלי ואמא שלי לא עצרה אותם (זה קרה כמה פעמים) ואני ואחותי פשוט עזבנו את הבית שלה לשנה

יותר מידי

היו לי המון ריבים גדולים עם ההורים בעיקר לאחרונה

ריבים קטנים מאוד, בקושי קיבלתי עונשים כי אני לא עושה בעיות ותמיד הייתי רגוע כזה.

היה לפני שנה וחצי בערך ריב אחד עם אבא שלי שאני חא אזכיר שנראה לי היה הכי קשה
כאילו לא דיברתי איתו שבועיים בערך כשנפגשנו בטעות ברחוב התעלמתי ממנו לגמרי
אחותי הגדולה ברחה מהבית לגם שבוע-שבועיים
והייתי בת 12 אז זה לא היה ככ קל לי לעשות את זה

עם אמא שלי זה ריבים מתמשכים בעיקרון והכל מסתיים בזה שאני "מתדרדרת" מכל הבחינות והשוואה לאחותי הקטנה

אבל כרגע הריב הגדול של השנה זה על בגדים
ותאמינו לי שזה לא מוצדק בעליל
כן אנחנו דתיים אבל אחיות ואמא שלי לובשות מכנסיים
וכל מה שאני מבקשת זה לקנות שמלה שקצרה רק ב2 ס"מ מעל הברך או כל בגד שיש לו קצת צווארון וי אפילו לא עמוק או כל בגד בכללי שבכלל מצא חן בעיניי

חברים האינטרנט
אולי זה נשמע שזה לא היה כזה נורא אבל אמא שלי עוד שנייה התעלפה כי דברתי עם פדןפילים :0

פתאום אני מבינה עד כמה הריבים עם ההורים שלי גרועים כשאני קוראת את התשובות פה

נראלי הריב הכי גדול אם ההורים זה היה שבית המשפט החליט שההורים שלי יותר לא אחראים עליי (לקחו מהבית בגיל 14)

היו כלכך הרבה שאני לא יודעת מה לבחור חחח

וואי זה היה חתיכת סיפור...
אז איכשהו גיליתי שאמא שלי בוגדת באבא שלי.
אני שאלתי אותה למה היא עשתה את זה ואז היא לא נתנה לי לראות אותו.
בסוף הצלחתי לספר לו והיום אני גר איתו והיא נראה לי גרה באנגליה.
ואנחנו כבר לא בקשר.

שבת אחת בגלל שאח שלי מדבר חרא להורים שלי במיוחד בשבתות ואז הם רבים ובסוף זה נופל עליי כי "יש לו בעיות והוא לא אשם"
ובסוף האשימו אותי שלא התנהגתי אליו יפה למרות שהוא כל הזמן רק יורד עליי ואני שותקת
אז החלטתי פעם אחת לענות לו ואז אני אשמה כמובן

כעיקרון עם אמא שלי, ריב שהוביל לשנה של נתק.

^^^^^^למה איזה ריבים היו לכם?

אני לא יודעת עם שאלת אותי אבל אני יענה בהנחה שכן שאלת אותי
אממ בעיקרון זה לא רק ריבים והצעקות אלה הזנחה כללית וההורים היו חולים ולא יכלו להחזיק אותי בבית