אני בכנות לא יודע מה אני מנסה להשיג מהפוסט הזה אבל אני מרגיש שאני חייב לדבר על זה. אני סובל מהפוביה הזאת כבר מלא שנים, ובכנות שאני כבר לא מסוגל להתמודד עם הדבר הנוראי הזה ולא יודע איך.
בגלל הפוביה הזאת אני פשוט רואה איך החיים שלי מתבזבזים לי מול העיניים, הפוביה הזאת מכניסה אותי ללופ של התקפי פאניקה שמונעת ממני להתרחק מהבית ובכללי אני פשוט מוותר על טיולים ומפגשים ונסיעות לערים אחרים(, אני לא מסוגל לאכול בשום מקום חוץ מהבית וגם אוכל שנחשב "לבטיחותי" ושלא לדבר על מצב שאני שומע מישהו מקיא...
יש פה מישהו שסובל גם מאמטופוביה ויכול לתת לי טיפים איך להתמודד אם זה? או שסתם מישהו שגם סובל מהפוביה ומעוניין לדבר?