אם אני דתיה ולא שומרת נגיעה אז אני לא דתייה ?

לא...

לא
את דתיה שלא שומרת נגיעה

לא קשור

לא את כן דתייה

לא זה לא אומר כלום

לא זה אומר שאת דתייה וקצת קשה לך במשו או שהחלית פשוט לא לעשות את זה.
איך שאת מגידרה את עצמך זה מה שאת בעצם

כן את לא. זה פשוט לרמות את המערכת אבל בפנים את יודעת שאת לא מקיימת. כולנו צריכים להתחזק :/ תקבלי על עצמך שמירת נגיעה בהדרגה :)) אחותי אני יכולה להגיד לך שזה לא קשה מניסיון, רק תנסי 3>>>

סתמי תפה

השאלה היא למה את לא שומרת.

קשה למצוא היום דתי ששומר את הכל.

אם את לא שומרת כי זה משהו שאת לא מצליחה להתגבר על זה, אבל את מבינה שאת כן צריכה לשמור את זה - את עדיין דתייה עם הקשיים שלה.

אם את לא שומרת כי פשוט לא בא לך לשמור את זה - לא דתייה.

אם את אפילו לא מאמינה באיסור הזה - כופרת.

מה השאיפות שלך בעבודת ה' יתברך?

ניסוח חזק^

דתי זה לא כל כך משהו שניתן להגדרה.., כל אחד שומר על מספר מצוות אחר..

^ עדיין זה אמור להיות מישהו שאמור לפחות *קיבל* על עצמו לשמור *את הכל*, גם אם בפועל לא בדיוק הולך לו.

עדיף אחד שפועל הולך לו עם פחות מצוות והוא בשאיפה לשמור את הכל, מאשר אחד ששומר את הכל, חוץ ממצוה אחד שהוא פשוט וויותר עליה והחליט שהיא "לא בשבילו" (אז בשביל מה הקב"ה צוה עליה? סתם?), שבמקרה כזה השני יש לו דין של "מומר לדבר אחד" (עייני "שערי תשובה", חלק א, סימן ו).

לא הכמות קובעת, אלא היחס של האםד למצוות (כמשהו שחייב לעמוד בהם באופן כללי מצד התבלטות לקב"ה, ולא אחד ששומר רק מה שהוא מבין שאז הוא עובד את עצמו ולא את ה' יתברך).

^ הדעה הרווחת היא נגיעה לשם חיבה אסורה מן התורה.

"הנזיר נודר שלא לשתות יין. אמר לו הקדוש ברוך הוא: "נדרת שלא לשתות יין כדי להרחיק עצמך מן העבירה - אל תאמר "הריני אוכל ענבים ואין לי עון". אמר לו הקדוש ברוך הוא: "הואיל ונדרת מן היין - הריני מלמדך שלא תחטא לפני". אמר למשה "למד לישראל הלכות נזירות", שנאמר (במדבר ו, ב-ד) "איש כי יפליא לנדור וגו' מיין ושכר יזיר מכל אשר יעשה מגפן היין". וכיון שיעשה כך, הרי הוא כמלאך (שם, ח) "כל ימי נזרו קדש הוא לה'", כמה דאת אמר (דניאל ד, י) "ואלו עיר וקדיש".
וכן האשה נקראת גפן, שנאמר (תהלים קכח, ג) "אשתך כגפן פוריה". אמר הקדוש ברוך הוא: "אל תאמר הואיל ואסור לי להשתמש באשה הריני תופשה ואין לי עון", או ש"אני מגפפה ואין לי עון", "אני נושקה ואין לי עון"; אמר הקדוש ברוך הוא: "כשם שאם נדר נזיר שלא לשתות יין אסור לאכול ענבים לחים ויבשים ומשרת ענבים וכל היוצא מגפן היין, אף אשה שאינה שלך אסור ליגע בה כל עיקר, שכן שלמה אומר (משלי ו, כז-כט) "היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה... כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה", לכך סמך הקדוש ברוך הוא פרשת נזיר לפרשת סוטה, שהן דומות זו לזו, וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו מביא מיתה על עצמו, שנאמר (שם ז, כו) "כי רבים חללים הפילה", וכתיב (שם ה, ה) "רגליה יורדות מות שאול צעדיה יתמוכו" (שמות רבה טז, ב).

^ כתוב "לא תקרב לגלות ערוה", כלומר לא רק גילוי עריות (ביאה) עצמו אסור, אלא כל מה שמביא לזה.

^ אכן, שם התורה מפרטת כלפי מי האיסור הזה חל, חלק מזה זה נידה.

אם אני אתאיסט ואף פעם לא אכלתי חזיר אז אני לא אתאיסט?

-_-

^ נכון, אבל יש איסוראים נוספים מדברי קבלה וחכמים. ויש איסור גם להסתכל על אשת איש: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם" (במדבר טו, לט).

ממש לא לא כל הדתיות שומרות נגיעה יש גם דתיות שלא שומרות נגיעה יש כאלה שיסכימו שיגעו בהן לפני החתונה ויש כאלה יותר שמרניות

^ דתיים לא אמורים להתחלק לסוגים לכאלה ששומרים נגיעה ולכאלה שלא. זה לא מנהג ולא חומרא, אלא הלכה מחייבת לכל דבר. היא אפילו יותר חמורה מהלכות אחרות כי היא יהרג ואל יעבור שאפילו פיקוח נפש לא דוחה את זה (שפתי כהן על יורה דעה, סימן קנז, סעיף קטן י).

זה לא אכילת שרויה בפסח, או כל מנהג וחומרא שלא חייבים לשמור, כולנו חייבים לשמור נגיעה.

^ איסור נידה קיים גם בפנויה.

^ יש איסור זנות

^ "קודם מתן תורה, היה אדם פוגע אישה בשוק - אם רצה הוא והיא - נותן לה שכרה, ובועל אותה על אם הדרך והולך לו; וזו היא הנקראת קדשה. משניתנה התורה, נאסרה הקדשה - שנאמר "לא תהיה קדשה, מבנות ישראל" (דברים כג, יח); לפיכך כל הבועל אישה לשם זנות, בלא קידושין - לוקה מן התורה, מפני שבעל קדשה" (משנה תורה, הלכות אישות, פרק א, הלכה ד).

^ זה כולל קיום יחסי מין של שניהם כל עוד הן רוו'ים (אם זה לא לשם קידושין). הרמב"ם ידע מה שהוא כותב.

^ פשוט קרא את הרמב"ם שהבאתי מקודם ונסה להבין.