כל פעם שאני מגיעה לבית אני אוטומטית נהיית עצובה

שואל השאלה:
הבעיה שאני לא יודעת , אני פשוט מרגישה ריקנות

יש משהו בבית שלך שמפריע לך?

יקרה,
קראתי את ההודעה שלך ושמעתי את העצבות אך גם את הבלבול.
נשמע כאילו את מנסה להבין את המנגנונים שלך, מדוע בכל פעם שאת מגיעה הביתה אחרי יציאה את מרגישה ריקנות? מדוע הבית כבר לא מרגיש לך בית יותר? האם קרה משהו? האם הבית השתנה, או שאת היא זו שהשתנתה?

אלו יכולות להיות מחשבות ותחושות מאוד מבלבלות ומציפות. הבית שלנו, שהוא לרב העוגן שלנו, המקום הבטוח, אינו כזה יותר עבורך.
האם יש מישהו שאת סומכת עליו שתוכלי לשתף ברגשות שלך?

אני מתנדבת בעמותת סה"ר, סיוע והקשבה ברשת, ורוצה להזמין אותך אלינו לצ'אט אנונימי לגמרי. בצ'אט תוכלי לבחור מה וכמה לשתף, ומהצד השני מישהו יקשיב לך באמפטיה וינסה לחשוב יחד איתך על דרכי התמודדות.

זכרי שאינך לבד,
שלך,
מתנדבת סה"ר

שואל השאלה:
עזבי את זה אני גם רוב הזמן אצל אח שלי עם הבת זוג שלו ושם בהרבה יותר כיף לי מחברים או בבית וכל פעם שאני חוזרת בעיקר מאח שלי הביתה אני עוד יותר עצובה

ואו כלכך מזדהה איתך
אני חושבת שנמצאים עם חברים מרגישים כזה אופוריה וטוב ואז שחוזרים הביתה הכל שקט ואווירה שונה

שואל השאלה:
אמא תמיד אומרת לי יש לך פה אוכל יש לך פה מקום לישון , הבעיה שאני לא מחפשת אוכל ומקום לישון אני מחפשת מקום לחזור אליו ולהגיד " פה אני מרגישה בבית "