יש כאן שמאלנים שהם בעד הרפורמה? או שמתביישים בשמאלנים אחרים שמפגינים בצורה הנוכחית נגדה?

בטוח יש

אני שמאלנית, ומתנגדת לחסימת כבישים. חסימת כבישים היא בעיני כלי לא לגיטימי, לא משנה מי חוסם

שואל השאלה:
אני רק רוצה להקדים,אני בעד הרפורמה במערכת המשפט,והחוקים שרוצים להוסיף שטוענים שהם להגנת נתניהו באמת מעצבנים אותי,הישבן של נתניהו באמת לא מעניין אותי והלוואי ויעוף.
אבל רפורמה במערכת המשפט היא ממש חיונית.
כרגע המצב לא מאוזן,כרגע המצב הוא שהרשות השופטת בוחרת את עצמה, אף רשות אחרת לא בוחרת את עצמה- הכנסת נבחרת ע"י הציבור,ואת הרשות המבצעת בוחרת הכנסת שנבחרה ע"י הציבור. רק הרשות השופטת שמורכבת משופטים שלרוב הם בעלי דעות פוליטיות מאד מאד הומוגניות-בוחרת את עצמה,יש שם מצב של חבר מביא חבר ונפוטיזם, זו לא דמוקרטיה! זו דיקטטורה של בגץ!
הרפורמה בסך הכל רוצה להכניס איזון למצב הלא הגיוני ולא מאוזן הזה,שהוועדה למינוי שופטים תהיה מאוזנ ולא בעלת רוב של השופטים שימנו עוד חבר,
בסך הכל לשנות את הרכב הועדה שיהיה 3 נציגים מהרשות המבצעת, 3 נציגים מהרשות המחוקקת ו3 נציגים מהרשות השופטת-שכרע הם היחידם המקבלים ייצוג של שלושה,כל השאר -שניים.
השופטים גם נהנים מזכות וטו זה פשוט אבסורד.
לא ייתכן ששופטים,שלא נבחרו על ידי העם,יפסלו שוב ושוב חוקים שנחקקו על נבחרי ציבור, שמייצגים מה שרוב הציבור רוצה.
אשמח לדעת בעד איזו רפורמה את כן, ולמה את נגד רפורמה זו?

^תודה שהגבת, אבל לצערי לא ענית על השאלה שלי

שואל השאלה:
עניתי לשאלה שלך,שאלת מה אני חושבת בקשר לדאגות בעניין הגנת העם מפני השלטון והפרדת רשויות, עדיין תהיה הפרדת רשויות,רק שבגץ יהיה גוף מאוזן יותר ולא גוף מושחת שממנה את עצמו ואת חבריו.אז אין ממה לפחד. עכשיו אני מרגישה לא מוגנת שאני ברוב ונבחרי ציבור שמייצגים את דעותיי רוצים לחוקק חוק שהרוב מסכימים איתו ובגץ פוסל,הקול שלי ושל הרוב נגדע שבגץ מחליט על פי דעותיו הפוליטיות בלבד לפסול חוקים.

^אני לא נגד רפורמה במערכת המשפט באופן כללי, אני נגד הרפורמה *הזו*. אשמח לשמוע מה את חושבת בקשר לדאגות בעניין הגנת העם מפני השלטון והפרדת רשויות.

שואל השאלה:
ממש כואב לי שאתן נגד רפורמה כל כך חשובה וצודקת שנועדה להפוך את מערכת המשפט להוגנת יותר ולא לגוף שבו שופטים ממנים את עצמם ואת חבריהם,אבל מעריכה את תשובותיכן הכנות

אני סולדת מהפגנות. הקריאות הקצובות, הסיסמאות שמנסות לשלהב את ההמון, הדגלים המונפים בקצב אחיד... אני מרגישה כמעט כאילו מנסים לשטוף לי את המוח. ובכל זאת אני הולכת ומפגינה, פשוט כי אני מזדהה עם הרעיונות שעומדים מאחורי המחאה, ובאמת מתנגדת לרפורמה. אני שמחה שאני מגיעה להפגנות ממקום רציונלי ולא ממקום אמוציונלי, שנסחף עם ההמון בשנאה. אבל כן, אני סולדת מהאופן שבו אנשים מסויימים צועקים בלהיטות, יחד, בעיניים מורעלות וברגש עז, בלי לחשוב יותר מדיי על העיקרון שעבורו הם נלחמים. ייתכן שזה עיקרון בעל ערך, אבל הדרך הזו (על אף שהיא אולי הכרחית) מפחידה אותי.