31 תשובות
על הרפורמה המשפטית
שואל השאלה:
מהה זהה אומרר????
מהה זהה אומרר????
שואל השאלה:
ועל מה החקיקה?
ועל מה החקיקה?
ההפגנות בתכלס מתחלקות לשתיים
בעד הרפורמה המשפטתית ונגד
בעד הרפורמה המשפטתית ונגד
הרפורמה המישפטית
הרפורמה בעצם הופכת מצב שבו יש 2 רשויות ששולטות לרשות אחת, ומביאה למצב של דיקטטורה
ואגב, אני ימנית ואני עדיין נגד. לא אכפת לי שזה יוצר ממשלת ימין, אני לא רוצה שלממשלה תהיה שליטה עלי ושאף אחד לא יוכל לעצור אותם
ואגב, אני ימנית ואני עדיין נגד. לא אכפת לי שזה יוצר ממשלת ימין, אני לא רוצה שלממשלה תהיה שליטה עלי ושאף אחד לא יוכל לעצור אותם
הרפורמה מציעה את הדברים להלן:
- שינוי בועדה למינוי שופטים
- התערבות בית המשפט בפוליטיקה ופסקת התגברות
- ביטול עילת הסבירות
- הסדרת מעמד חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה
עכשיו נפרט כל מאפיין:
הועדה למינוי שופטים:
כיום - השופטים המכהנים מחזיקים בכוח וטו ובאפשרותם למנוע את מינויו של כל מועמד שהם לא מעוניינים בו. שיטת "חבר מביא חבר" מה שיוצר בלוק שלם שסוגר את עצמו
הוועדה לבחירת שופטים מונה תשעה חברים, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים מבית המשפט העליון, שר המשפטים, נציג ממשלה, שני חברי כנסת ושני חברי לשכת עורכי הדין.
כדי למנות שופט לבית המשפט העליון נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה, והמשמעות היא שלשופטי בית המשפט העליון יש כוח מוחלט.
מה הרפורמה מציעה? הרפורמה מציעה לקבוע משקל שווה לשלוש רשויות השלטון בוועדה, ימשיכו לכהן בוועדה 9 חברים.
מתוכם: שלושה שרים, נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים,
שלושה חברי כנסת: יו"ר ועדת חוקה, נציג מהקואליציה ונציג מהאופוזיציה.
מה היתרון? היתרון שיהיה גיוון ושקיפות של כמה קצוות פוליטיות.
התערבות בית המשפט בפוליטיקה ופסקת התגברות:
בית המשפט העליון יכול כיום לפסול חוקים גם בהרכב של 3 שופטים בלבד ולא נדרש רוב מיוחד. הוא מעולם לא קיבל את הסמכות לפסול חוקים, הוא לקח אותה לעצמו מאז המהפכה החוקתית.
מה קשר פסקת ההתגברות? למעשה בישראל קיימת כבר פסקת התגברות בחוק יסוד חופש העיסוק. היא נחקקה בשנת 1994, לפי פסקת ההתגברות הזו, הכנסת יכולה להתגבר על פסיקות בג"ץ ברוב של 61.
איך חוקי היסוד נפגעים? המהפכה החוקתית כולה נשענה על התפיסה שחוקי היסוד הם החוקה של מדינת ישראל ולכן כשבית המשפט פסל חוקים הוא עשה זאת כי הם עמדו בסתירה לחוקי היסוד.
בית המשפט העליון פועל מכוח חוקי היסוד, הוא פוסל חוקים מכוח חוקי היסוד- והיום הוא גם מתחיל להרשות לעצמו להתערב בחוקי היסוד עצמם, בית המשפט העליון משנה את חוקי המשחק תוך כדי משחק.
מה הרפורמה מציעה?
פסילת חוק: כדי לפסול חוק יחויב בית המשפט העליון להתכנס בהרכב מלא של 15 שופטים, כדי למנוע השפעה על התוצאה באמצעות בחירת הרכב שופטים. כדי לפסול חוק יידרש רוב של 12 שופטים מתוך 15.
פסקת התגברות: אם בית המשפט העליון פוסל חוק, הכנסת תוכל לחוקק אותו מחדש לזמן קצוב, ברוב של 61 חברי כנסת.
אם בית המשפט העליון פסל את החוק פה אחד, הכנסת תוכל להפעיל את פסקת ההתגברות רק בכנסת הבאה ולא ישר.
חוקי יסוד: לפי הרפורמה, בית המשפט העליון לא יוכל לדון בחוקי היסוד.
אין מדינה דמוקרטית נוספת שבה הוכרזה סמכות של בית המשפט על החוקה עצמה.
עילת הסבירות:
מנגנון שבאמצעותו בית המשפט מקבל החלטה במקום נבחרי הציבור ללא בסיס חוקי, כל החלטה של גורם ממשלתי יכולה להתהפך בבית המשפט גם אם היא חוקית לחלוטין, רק בשל העובדה שהשופט חולק על ההחלטה עצמה. המצב מגיע עד לכדי כך שבו דעה של שופטת מחוזית בתל אביב גברה על כל מדיניות ההגירה של שרת הפנים שפעלה על פי חוק,
לבית המשפט תפקיד חשוב מאד: לתת מענה במקום שבו הרשויות פעלו שלא כחוק, מחוץ לגדר סמכותן, משיקולים זרים, או מאפליה.
אולם הוא מעולם לא קיבל סמכות להחליף את שיקול דעתן של רשויות השלטון האחרות.
מה הרפורמה מציעה?
הרפורמה מציעה לבטל את עילת הסבירות, ככה שופטים לא יוכלו להחליף את שיקול הדעת של מי שבידו הסמכות החוקית לקבוע מדיניות ועליו האחריות לממשה,
העילה פוגעת בוודאות המשפטית ויוצרת פסיקה לא עקבית, אמון הציבור בבית המשפט נסדק ויורד,
בית המשפט המשפט ימשיך לבצע את תפקידו החשוב שהוא לפקח על עבודת הממשלה ולבקר אותה באמצעות הכללים הקיימים:
חוסר-סמכות, תקינות ההליך, שיקולים זרים, ניגוד עניינים, פגיעה בזכויות, אפליה ועמידה בדרישות חוקים מפורשים.
יועצים משפטיים:
ליועץ המשפטי לממשלה יש היום כוח מופרז וחוות דעתו היא לא עצה או דעה, אלא ממש החלטה.
כך, כל החלטה בממשלה או הצעת חוק ממשלתית עוברת לאישורם של היועצים המשפטיים,
היועצים בוחנים את הצעת החוק ולבסוף מחליטים מה יהיה דינו של החוק,
ביחס לכל החלטת ממשלה הם בוחנים האם היא "סבירה" בעיניהם, ולא רק האם היא חוקית.
הם יכולים למנוע חקיקה, למנוע החלטות, לרוקן חוקים מתוכן ולסכל מדיניות. זאת כמובן מבלי שניתנה להם הסמכות החוקית לכך מראש.
מה הרפורמה מציעה?
הרפורמה מציעה לעגן את מעמדו של היועץ בחוק, דבר שלא קיים היום. הרפורמה גם מבקשת לקבוע כללי ברוריםת הרפורמה קובעת גם שהיועץ, כשמו כן הוא, יהיה יועץ.
בעצם הרפורמה לא מחדשת דבר, אלא חוזרת אל עמדותיהן של ועדות שמגר ואגרנט (https://www.archives.gov.il/archives/archive/0b07170680025672/file/0b07170680912926)
(https://www.intelligence.org.il/?module=articles&item_id=17&article_id=245&art_category_id=14)
שגם סברו שהממשלה יכולה לפעול בניגוד לחוות דעתו של היועץ.
אם מישהו יתקוף את החלטת הממשלה בבית המשפט, השופטים יבחנו את ההחלטה, את הטענות ואת המצב המשפטי, ויפסקו את הדין.
- שינוי בועדה למינוי שופטים
- התערבות בית המשפט בפוליטיקה ופסקת התגברות
- ביטול עילת הסבירות
- הסדרת מעמד חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה
עכשיו נפרט כל מאפיין:
הועדה למינוי שופטים:
כיום - השופטים המכהנים מחזיקים בכוח וטו ובאפשרותם למנוע את מינויו של כל מועמד שהם לא מעוניינים בו. שיטת "חבר מביא חבר" מה שיוצר בלוק שלם שסוגר את עצמו
הוועדה לבחירת שופטים מונה תשעה חברים, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים מבית המשפט העליון, שר המשפטים, נציג ממשלה, שני חברי כנסת ושני חברי לשכת עורכי הדין.
כדי למנות שופט לבית המשפט העליון נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה, והמשמעות היא שלשופטי בית המשפט העליון יש כוח מוחלט.
מה הרפורמה מציעה? הרפורמה מציעה לקבוע משקל שווה לשלוש רשויות השלטון בוועדה, ימשיכו לכהן בוועדה 9 חברים.
מתוכם: שלושה שרים, נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים,
שלושה חברי כנסת: יו"ר ועדת חוקה, נציג מהקואליציה ונציג מהאופוזיציה.
מה היתרון? היתרון שיהיה גיוון ושקיפות של כמה קצוות פוליטיות.
התערבות בית המשפט בפוליטיקה ופסקת התגברות:
בית המשפט העליון יכול כיום לפסול חוקים גם בהרכב של 3 שופטים בלבד ולא נדרש רוב מיוחד. הוא מעולם לא קיבל את הסמכות לפסול חוקים, הוא לקח אותה לעצמו מאז המהפכה החוקתית.
מה קשר פסקת ההתגברות? למעשה בישראל קיימת כבר פסקת התגברות בחוק יסוד חופש העיסוק. היא נחקקה בשנת 1994, לפי פסקת ההתגברות הזו, הכנסת יכולה להתגבר על פסיקות בג"ץ ברוב של 61.
איך חוקי היסוד נפגעים? המהפכה החוקתית כולה נשענה על התפיסה שחוקי היסוד הם החוקה של מדינת ישראל ולכן כשבית המשפט פסל חוקים הוא עשה זאת כי הם עמדו בסתירה לחוקי היסוד.
בית המשפט העליון פועל מכוח חוקי היסוד, הוא פוסל חוקים מכוח חוקי היסוד- והיום הוא גם מתחיל להרשות לעצמו להתערב בחוקי היסוד עצמם, בית המשפט העליון משנה את חוקי המשחק תוך כדי משחק.
מה הרפורמה מציעה?
פסילת חוק: כדי לפסול חוק יחויב בית המשפט העליון להתכנס בהרכב מלא של 15 שופטים, כדי למנוע השפעה על התוצאה באמצעות בחירת הרכב שופטים. כדי לפסול חוק יידרש רוב של 12 שופטים מתוך 15.
פסקת התגברות: אם בית המשפט העליון פוסל חוק, הכנסת תוכל לחוקק אותו מחדש לזמן קצוב, ברוב של 61 חברי כנסת.
אם בית המשפט העליון פסל את החוק פה אחד, הכנסת תוכל להפעיל את פסקת ההתגברות רק בכנסת הבאה ולא ישר.
חוקי יסוד: לפי הרפורמה, בית המשפט העליון לא יוכל לדון בחוקי היסוד.
אין מדינה דמוקרטית נוספת שבה הוכרזה סמכות של בית המשפט על החוקה עצמה.
עילת הסבירות:
מנגנון שבאמצעותו בית המשפט מקבל החלטה במקום נבחרי הציבור ללא בסיס חוקי, כל החלטה של גורם ממשלתי יכולה להתהפך בבית המשפט גם אם היא חוקית לחלוטין, רק בשל העובדה שהשופט חולק על ההחלטה עצמה. המצב מגיע עד לכדי כך שבו דעה של שופטת מחוזית בתל אביב גברה על כל מדיניות ההגירה של שרת הפנים שפעלה על פי חוק,
לבית המשפט תפקיד חשוב מאד: לתת מענה במקום שבו הרשויות פעלו שלא כחוק, מחוץ לגדר סמכותן, משיקולים זרים, או מאפליה.
אולם הוא מעולם לא קיבל סמכות להחליף את שיקול דעתן של רשויות השלטון האחרות.
מה הרפורמה מציעה?
הרפורמה מציעה לבטל את עילת הסבירות, ככה שופטים לא יוכלו להחליף את שיקול הדעת של מי שבידו הסמכות החוקית לקבוע מדיניות ועליו האחריות לממשה,
העילה פוגעת בוודאות המשפטית ויוצרת פסיקה לא עקבית, אמון הציבור בבית המשפט נסדק ויורד,
בית המשפט המשפט ימשיך לבצע את תפקידו החשוב שהוא לפקח על עבודת הממשלה ולבקר אותה באמצעות הכללים הקיימים:
חוסר-סמכות, תקינות ההליך, שיקולים זרים, ניגוד עניינים, פגיעה בזכויות, אפליה ועמידה בדרישות חוקים מפורשים.
יועצים משפטיים:
ליועץ המשפטי לממשלה יש היום כוח מופרז וחוות דעתו היא לא עצה או דעה, אלא ממש החלטה.
כך, כל החלטה בממשלה או הצעת חוק ממשלתית עוברת לאישורם של היועצים המשפטיים,
היועצים בוחנים את הצעת החוק ולבסוף מחליטים מה יהיה דינו של החוק,
ביחס לכל החלטת ממשלה הם בוחנים האם היא "סבירה" בעיניהם, ולא רק האם היא חוקית.
הם יכולים למנוע חקיקה, למנוע החלטות, לרוקן חוקים מתוכן ולסכל מדיניות. זאת כמובן מבלי שניתנה להם הסמכות החוקית לכך מראש.
מה הרפורמה מציעה?
הרפורמה מציעה לעגן את מעמדו של היועץ בחוק, דבר שלא קיים היום. הרפורמה גם מבקשת לקבוע כללי ברוריםת הרפורמה קובעת גם שהיועץ, כשמו כן הוא, יהיה יועץ.
בעצם הרפורמה לא מחדשת דבר, אלא חוזרת אל עמדותיהן של ועדות שמגר ואגרנט (https://www.archives.gov.il/archives/archive/0b07170680025672/file/0b07170680912926)
(https://www.intelligence.org.il/?module=articles&item_id=17&article_id=245&art_category_id=14)
שגם סברו שהממשלה יכולה לפעול בניגוד לחוות דעתו של היועץ.
אם מישהו יתקוף את החלטת הממשלה בבית המשפט, השופטים יבחנו את ההחלטה, את הטענות ואת המצב המשפטי, ויפסקו את הדין.
^^ הרשות השופטת עדיין תתקיים
היא תתקיים, אבל לרשות המחוקקת יהיה את האופציה לבטל את מה שהרשות השופטת אומרת, וכך בעצם מקבלים שליטה עליה, מה שהופך את שניהם לרשות אחת שאחראית על הכל, שהיא הרשות המחוקקת
לבטל ברוב מוחלט של 61 ח"כים, לא רואה בעיה בחוק "עונש מוות למחבלים" למשל שיעבור בפסקת ההתגברות
^ אני גם לא רואה בעיה בחוק הזה, אבל מה יקרה אם יביאו חוק שכן יש בו בעיה? מי יגן עלינו אז? אף אחד, כי לממשלה תהיה שליטה מוחלטת על המצב
כמו איזה חוק?
כל חוק שתדמייני לך, הם יוכלו לחוקק.
חוק שמונע מאיתנו, הנשים, ללכת ברחוב בלי חצאית, חוק שמכריח אנשים להיות דתיים בניגוד לרצונם, אפילו חוק שמונע מהקהילה הגאה להתקיים.
כמובן שאני קיצונית פה, אבל בסופו של דבר עם הרפורמה כל החוקים האלה יוכלו להתקיים כי אין אף אחד שיעצור את הממשלה
חוק שמונע מאיתנו, הנשים, ללכת ברחוב בלי חצאית, חוק שמכריח אנשים להיות דתיים בניגוד לרצונם, אפילו חוק שמונע מהקהילה הגאה להתקיים.
כמובן שאני קיצונית פה, אבל בסופו של דבר עם הרפורמה כל החוקים האלה יוכלו להתקיים כי אין אף אחד שיעצור את הממשלה
אוקיי, עדיין יש לך נשים שפויות בממשלה שמספיק ש1 תתנגד או תמנע מהלצביע והפסקה לא תעבוד,
ולא רק נשים אלא גברים שפשוט לא גדלו על ערכים כאלה ואפילו יש ח"כ שהתנגד להרחבת סמכויות של בתי דין רבניים וחוק המרכולים, בספק אם החכ הזה יצביע בעד חוק דתי שכזה.
אם אמיר אוחנה יצביע בעד חוק שמונע מהקהילה הדתית מלהתקיים זוהי סתירה מפני שהוא הומוסקסואל, ואם הפסקה תופעל קולו לא יהיה רלוונטי מפני שהוא לא קיים הרי
ולא רק נשים אלא גברים שפשוט לא גדלו על ערכים כאלה ואפילו יש ח"כ שהתנגד להרחבת סמכויות של בתי דין רבניים וחוק המרכולים, בספק אם החכ הזה יצביע בעד חוק דתי שכזה.
אם אמיר אוחנה יצביע בעד חוק שמונע מהקהילה הדתית מלהתקיים זוהי סתירה מפני שהוא הומוסקסואל, ואם הפסקה תופעל קולו לא יהיה רלוונטי מפני שהוא לא קיים הרי
דרך אגב, בג"ץ כן יפסול חוקים במקרים להלן:
חוסר-סמכות, תקינות ההליך, שיקולים זרים, ניגוד עניינים, פגיעה בזכויות, אפליה ועמידה בדרישות חוקים מפורשים.
חוסר-סמכות, תקינות ההליך, שיקולים זרים, ניגוד עניינים, פגיעה בזכויות, אפליה ועמידה בדרישות חוקים מפורשים.
כי הממשלה רוצה לקחת שליטה על החוקים בבית משפט וזה אומר שהם יכולים לעשות דברים משוגעים ואף אחד לא יכול לעצור אותם
^^^אבל פה את מביאה את עצמך למצב שבו את *סומכת* על הממשלה שיגנו עלייך, אבל החוק לא מגן עלייך. את בונה על הממשלה שלא יחוקקו חוקים כאלה כשבפועל הם יכולים, הם מסוגלים לזה.
ולגבי התשובה שנכתבה מתחת לזו שהגבתי עליה, ומה אם הממשלה משנה את החוק הזה, כמו שהיא עשתה לחוק האפלייה?
ולגבי התשובה שנכתבה מתחת לזו שהגבתי עליה, ומה אם הממשלה משנה את החוק הזה, כמו שהיא עשתה לחוק האפלייה?
אבל הממשלה היא מי שבחרתי אז למה שלא אסמוך עליהם?
לפי מה שהבנתי הימין רוצה לעשות רפורמה משפטית בגלל שנגיד עכשיו השופטים הם רק אשכנזים והם שמאלנים והם מוותרים למחבלים והם מאוד מיושנים ויש להם הרבה יותר מידי כוח וכו'
שזה חשוב מאוד לעשות רפורמה במערכת המשפט הרקובה שלנו אבל הממשלה רוצה לקחת את כל הכוח שיש למערכת המשפט ולהעביר את הכוח הזה לממשלה ואז הממשלה יהיה כאילו השופטים, ויש כאלה שלא רוצים שזה יקרה כי הם לא אוהבים את הממשלה (שמאלנים) ויש כאלה שכן רוצים שהכוח יעבור ללמשלה או שהם סתם מלקקים לממשלה כי ביבי נמצא שם (ימניים).
מקווה שעזרתי
שזה חשוב מאוד לעשות רפורמה במערכת המשפט הרקובה שלנו אבל הממשלה רוצה לקחת את כל הכוח שיש למערכת המשפט ולהעביר את הכוח הזה לממשלה ואז הממשלה יהיה כאילו השופטים, ויש כאלה שלא רוצים שזה יקרה כי הם לא אוהבים את הממשלה (שמאלנים) ויש כאלה שכן רוצים שהכוח יעבור ללמשלה או שהם סתם מלקקים לממשלה כי ביבי נמצא שם (ימניים).
מקווה שעזרתי
מי שמפגין נגד מפחד שהמדינה תהפוך לדיקטטורה כמו פולין והונגריה. ובאמת יאיר נתניהו נמצא הרבה בהונגריה ומתייעץ עם נציגי פולין. חפשו ביוטוב "דמוקרטיה סוף"
^ כן רק שפולין היא לא דיקטטורה אז על מה הוא מתייעץ איתם?
יש שלושה ראשויות ראשיות בישראל הראשות המחוקקת(הכנסת) הראשות המבצאת(ממשלה) והרשות השופטת(מערכת בתי המשפט). הפרדת הרשויות היא עיקרון שלטוני המיושם בדמוקרטיות, ולפיו סמכויות השלטון מתפצלות לרשויות נפרדות הבוחנות, מאזנות ובולמות זו את זו. שר המשפטים ירין לוין בתמיכת נתניהו הציג תוכנית לעשות שינוים גדולים במערכת בתי המשפט בישראל שהיא בג"ץ שבינה: אישור פסקת התגברות והסדרת פסילת חוקים, ביטול עילת הסבירות, הגדרת תפקיד הייעוץ המשפטי כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. כך שזה בעצם נותן לממשלה להכנס לתוך הרשות המבצאת ולשנות אותה וזה בעצם נוגד את הסיבה שהפרידו את הרשויות מההתחלה.
^ ומה עם זה שהרשות השופטת מחליטה על דעת עצמה חוקי יסוד שזה לא מקומה?
^ככה היא לא נותנת לממשלה יותר מידי כוח
מאזנת אותה
מאזנת אותה
היא מאזנת אותה כשהיא מעבירה חוק שרק 32 ח"כים הצביעו בעדו? צריך רוב לא? או שכל מה שבגץ עושה קדוש?
איפקורוסית
תמיד הם יכולו למצוא פרצה להעביר מה שהם רוצים הם עושים את זה עם חוק הנבצרות, חוק דרעי, חוק המתנות כך שאין סיבה שלא יעשו את זה עם כל חוק אחר ואני לא סומכת על הנשים שם כל כך כשיש שם מישהי כמו טלי גוטליב שהגנה על אנסים שנים על גביי שנים למחייתה
תמיד הם יכולו למצוא פרצה להעביר מה שהם רוצים הם עושים את זה עם חוק הנבצרות, חוק דרעי, חוק המתנות כך שאין סיבה שלא יעשו את זה עם כל חוק אחר ואני לא סומכת על הנשים שם כל כך כשיש שם מישהי כמו טלי גוטליב שהגנה על אנסים שנים על גביי שנים למחייתה
אנונימית
^ חוק הנבצרות קובע פשוט מאוד, יועמ"ש לא יכול לפטר ראש ממשלה.
על ביטול הרפורמה המשפטית
שאגב כרגע בהקפאה אז אמורים להפסיק להפגין אני חושב
שאגב כרגע בהקפאה אז אמורים להפסיק להפגין אני חושב
רוצים לחוקק "רפורמה", הכוללת כל מני חוקים, ביניהם: מינוי שופטים ע"י פוליטיקאים, פסקת ההתגברות, חוק היועמ"שית, ביטול עילת הסבירות, ועוד.
הדברים האלה די קריטיים, מכיוון שבמצב הזה - השופטים יהפכו למעין בובות של הקואליציה.
בניגוד למדינות אחרות בהן פוליטיקאים ממנים שופטים - בישראל אין שני בתי פרלמנט, אין שיטה נשיאותית, אין משטר פדרלי, אין חוקה, אנחנו לא ממושמעים לבתי משפט בינלאומיים.
זה מה שהופך אותנו, למדינה עם הגנה עצמית, מאוד-מאוד חלשה. (אגב, זו לא רק אני אומרת. כל המומחים אמרו את זה יותר מפעם אחת.) אם הכנסת תקבל החלטה לא טובה (וכבר ראינו אילו החלטות היא רוצה לקבל - חוק המתנות, חוק דרעי 2, חוק האפליה, חוק החמץ, חוק הכותל, החוק הצרפתי ועוד) - בג"ץ לא יוכל לעמוד מנגד, וההשלכות יהיו קטלניות.
על זה אנחנו מוחים. על שחיתות, על פעולות כנגד קבוצות באוכלוסייה, על סיכון אמיתי לכלכלה, לבטחון, לאקדמיה, ליחסי החןץ ועוד ועוד ועוד.
--על זה מחינו עד שלשום--
בשבת, שר הבטחון לשעבר, יואב גלנט, קרא לעצור, להשהות לפחות, את החקיקה. הוא הזהיר, בתור איש שמבין מה הוא אומר, תהיו בטוחים בכך, מהסכנות הכרוכות בהפיכה.
שלשום, בתשע אם איני טועה, נתניהו הודיע שהוא מפטר את גלנט.
למה? כי הוא שקף תמונת מצב, והיא לא מה שנתניהו או לוין רצו שישוקף.
בעקבות כך, היו המון הפגנות, בלילה וביום שאחרי. היו בערך 100,000 מפגינים מול הכנסת, ועוד רבבות עד מאות אלפים במקומות אחרים.
אתמול, בשמונה, נתניהו הודיע שהוא משהה את החקיקה לכמה שבועות, מעודד הידברות.
זוהי באמת החלטה מבורכת. אני מקווה, שתהיה הדברות אמיתית, ושנגיע לפשרה - לכן הפסקתי למחות - לפחות עד ואם נגלה שזה היה רק תירוץ.
הדברים האלה די קריטיים, מכיוון שבמצב הזה - השופטים יהפכו למעין בובות של הקואליציה.
בניגוד למדינות אחרות בהן פוליטיקאים ממנים שופטים - בישראל אין שני בתי פרלמנט, אין שיטה נשיאותית, אין משטר פדרלי, אין חוקה, אנחנו לא ממושמעים לבתי משפט בינלאומיים.
זה מה שהופך אותנו, למדינה עם הגנה עצמית, מאוד-מאוד חלשה. (אגב, זו לא רק אני אומרת. כל המומחים אמרו את זה יותר מפעם אחת.) אם הכנסת תקבל החלטה לא טובה (וכבר ראינו אילו החלטות היא רוצה לקבל - חוק המתנות, חוק דרעי 2, חוק האפליה, חוק החמץ, חוק הכותל, החוק הצרפתי ועוד) - בג"ץ לא יוכל לעמוד מנגד, וההשלכות יהיו קטלניות.
על זה אנחנו מוחים. על שחיתות, על פעולות כנגד קבוצות באוכלוסייה, על סיכון אמיתי לכלכלה, לבטחון, לאקדמיה, ליחסי החןץ ועוד ועוד ועוד.
--על זה מחינו עד שלשום--
בשבת, שר הבטחון לשעבר, יואב גלנט, קרא לעצור, להשהות לפחות, את החקיקה. הוא הזהיר, בתור איש שמבין מה הוא אומר, תהיו בטוחים בכך, מהסכנות הכרוכות בהפיכה.
שלשום, בתשע אם איני טועה, נתניהו הודיע שהוא מפטר את גלנט.
למה? כי הוא שקף תמונת מצב, והיא לא מה שנתניהו או לוין רצו שישוקף.
בעקבות כך, היו המון הפגנות, בלילה וביום שאחרי. היו בערך 100,000 מפגינים מול הכנסת, ועוד רבבות עד מאות אלפים במקומות אחרים.
אתמול, בשמונה, נתניהו הודיע שהוא משהה את החקיקה לכמה שבועות, מעודד הידברות.
זוהי באמת החלטה מבורכת. אני מקווה, שתהיה הדברות אמיתית, ושנגיע לפשרה - לכן הפסקתי למחות - לפחות עד ואם נגלה שזה היה רק תירוץ.
על הרפורמה החדשה
ההפגנות הם נגד הרפורמה המשפטית שזו בעצם סדרה של חוקים שממשלת ישראל פועלת להעביר בימים אלו, שמטרתם לצמצם את הכוח של בית המשפט העליון. אני אסכם לך את עיקרי התוכנית שפרסם שר המשפטים יריב לוין (מוביל הרפורמה) ואשתדל לא לערב דעות פוליטיות:
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.
ג. היועמ"שים:
1. יועמשים ימונו על ידי השר הממונה על המשרד בלבד (יועמש משרד הביטחון ימונה על ידי שר הביטחון, יועמש משרד האוצר על ידי שר האוצר וכו).
2. חוות דעת של יועמש לא תחייב את השר והמשרד, אלא תהיה "חוות דעת" בלבד.
3. הממשלה תוכל לייצד את עמדתה בביץ משפט בייצוג עצמאי שלה, שלא תלוי ביועץ המשפטי
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לשאול.
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.
ג. היועמ"שים:
1. יועמשים ימונו על ידי השר הממונה על המשרד בלבד (יועמש משרד הביטחון ימונה על ידי שר הביטחון, יועמש משרד האוצר על ידי שר האוצר וכו).
2. חוות דעת של יועמש לא תחייב את השר והמשרד, אלא תהיה "חוות דעת" בלבד.
3. הממשלה תוכל לייצד את עמדתה בביץ משפט בייצוג עצמאי שלה, שלא תלוי ביועץ המשפטי
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לשאול.