תשובה אחת
העיר הגאון מוילנה: "חיזוק הוא בגוף ואימוץ הוא בלב כמו שנאמר 'ואימץ את לבבו' (דברים ב, ל) והיינו שלא ירך לבבו" (א, ז). (שלא יפחד לצאת)
וכן "חזק ואמץ הוא במלחמה בגוף ובנפש, וזהו 'אל תערוץ ואל תחת' והיינו אל תערוץ בתוך המלחמה להכניע עצמך והוא בפועל. ואל תחת בלב - קודם המלחמה אל תחת לבבך" (א, ט). האימוץ בלב מביא לחיזוק בגוף. והמלבי"ם כתב: "התחלת התעוררות הגבורה תקרא בלשון חיזוק, והתמדתה שהוא אמוץ הלב תקרא בלשון אמוץ וזה גדרם בכל מקום" (א, ו). כך למדנו על הפסוק "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו" (תהילים כד, ג), שלעלות להר ה' היא משימה לא קלה, אבל קשה יותר היא היכולת להחזיק מעמד באותם גבהים. וכך, כנראה, מפרש המלבי"ם, חזק - להתגבר; ואמץ - להתמיד לאורך זמן במצב של התחזקות. לא די לגבור בקרב אחד, אלא צריך לנצח במלחמה כולה.