בן 20 ללא חבר ללא אהבה בודד חברתי אני מרגיש מודאג לגבי העתיד איך אני מצליח ומה עלי לעשות עכשיו בגילי הזה שאלה למבוגרים?

לך לפסיכולוגית שתעזור לך למצוא את הכיוון שאתה מחפש
באמת זה ממש עוזר

שוק ההון

יש הרבה במצב שלך אחי כנס לצבא תכיר חברים בצבא או שהוצאת פטור?

אני בת 15 אבל אני יכולה להגיד לך שתתייעץ עם מישהו מקצועי פסיכולוג מנטור או מישהו שבאמת יעזור לך לגבי עתיד או משהו כזה

אני חושבת שנכון לך ללכת לפסיכולוג/ית ולטפל בנפש שלך ולדבר על מה שיושב עליך מכיוון שתמיד טוב לדבר ולפתור את כל הקונפליקטים עם עצמך בעבור ההתקדמות שלך כבן אדם.. ועוד דבר אתה צריך לצאת מהבית למצוא מעגלים חברתיים חדשים אין מה לעשות כך בני אדם פועלים קשרים חברתיים עושים לנו טוב ותורמים לנו המון בחיים דלתות נסגרות ונפתחות וכל אדם חדש שאתה פוגש זה דלת שעלולה להפתח וגם חברויות חדשות לחיים.. חשוב לשאוב מידע על החיים מכמה מקורות אחרת המידע והחכמה שלנו היו מוגבלי אופקים... למידה תגיע בצורה נעימה או כואבת אבל כל למידה היא טובה.
כשאתה נהנה מהדרך המטרה מגיעה כמו כלום ולהתעסק בעתיד יותר ממה שאתה אמור סתם מלחיץ אותך, החיים קורים איפה שאתה נמצא... תהנה מהדרך היא כל מה שחשוב... מאחלת כל טוב :]

אני חושבת שלפני הכל חשוב שתמצא עבודה, ברגע שתמצא עבודה ותהיה לך הכנסה - אתה תרגיש אדם חזק יותר. אני חושבת שחשוב לטפח קשרים חברתיים במקום העבודה ולמצוא אנשים שאתה מתחבר אליהם. אל תמהר למצוא כיוון או לקבל החלטות מורכבות עכשיו. אני מניחה שלא עשית צבא בגלל הגיל, וממליצה לך בחום לעשות שרות לאומי מסודר. בעיקר בגלל ששם ישנם אתגרים שילמדו אותך לגבי הכוחות הפנימיים שבך - ויתנו לך תחושה ממש טובה בכך שאתה תורם למדינה שלך. החוסר כיוון שלך הוא חד וחלק פועל יוצא מכך שעשית את עצמך מובדד. יש דרכים רבות להתחבר, אבל הדבר הראשון הוא לקבל החלטות לגבי מה אתה עושה הלאה

היי לך מיק מאק.
קראתי את שכתבת. ניכר מדבריך כמה שהחשש מהעתיד, הבדידות ותחושות הניכור מייגעות ומייסרות אותך. אולי עד כדי כך שאתה חש שאין לך מוצא.
אולי אתה מרגיש לא שייך וחסר סבלנות לסביבתך (ולעצמך) כעת.. אולי כל מה שסביבך גורם לך לחוש חוסר אונים, ובנוסף לכל זה, ייתכן ואתה חש שאינך כבר בשנות העשרה לחייך וזה מעלה בך חששות וחרדות מן העתיד.
זה יכול להיות מתסכל ומייאש להתמודד לבד עם תחושות שכאלו ועם התחושה שאין אופק, אין חברה ואין מה שישמח אותך ויעשה לך טוב.
יחד עם זאת, על אף המורכבות וחוסר האונים, איכשהו הצלחת לאגור כוחות כדי לשתף, ובכך למעשה, אולי, לבקש עזרה ועצה כאן בפורום, וזה דבר שהוא ממש אינו מובן מאליו.

אולי הפוסט שלך מעיד על קול שקיים בך ורוצה לראות את התקווה ורואה דרך לצאת מתחושת חוסר האונים, הבדידות והדכדוך האופפים אותך כעת.

רוצה לספר לך שאני מתנדב בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת.

אנחנו מפעילים באתר שלנו פודקאסטים בנושאים שונים ובכללם בנושא דיכאון:
https://sahar.org.il/depression/

בנוסף, אני מזמין אותך אל הצ'אט שלנו, צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, ללא שום שיפוטיות. בצ'אט נוכל להקשיב, להבין יותר ולנסות ולתמוך.

מתאר לעצמי שאוזן קשבת וכתף להישען עליה הם דבר שיכול להקל על תחושותיך ומועקותיך - ולו במעט.
אל תישאר עם המועקות לבדך. פורקן המעמסות שעל ליבך יכול ונושא ערך משל עצמו ולעיתים מחולל הקלה בלתי מבוטלת על הנפש..
אני מצרף את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד...


בוא. מחכים לך. אפילו כבר הערב. אם רק תרצה.

חיבוק חם ומחזק,
מתנדב סה"ר