כיצד לנהג בשעה שנתקף האדם בחשק גדול לעברה חמורה?

יעסיק את עצמו בדברים אחרים עד שהמחשבה הזאת תעבור

ילך דווקא לחמור כדי להערים על היצר הרע

כתוב בנאדם שתקפו יצר הרע ימשכנו לבית המדרש.

ילך לישון

יעסוק בשינה ונמנומים

לדעתי דווקא אז יעסוק במצוות, כי הוא יראה ליצר הרע שדווקא מתי שיש לו ניסיון הוא דווקא אז עוסק במצוות ואז אני חושב שהיצר יפסיק להתעסק עם בן אדם כזה כי הוא יודע שאז אותו אדם יתחיל לעסוק במצוות:) אבל כמובן שצריך לעסוק במצוות גם בלי קשר לניסיון.
וכדי לנצח את היצר לגמרי לדעתי צריך לקום מהנפילה ולעלות יותר גבוה כלומר נגיד עכשיו אני לא שומר שבת (אני שומר שבת ברוך השם זה סתם דוגמה) אבל בפרהסיה אני כן שומר אבל פעם אחת היה ניסיון מאוד קשה ולא שמרתי בפרהסיה, אז אני מראה ליצר הרע שאני קם מהנפילה יותר גבוה ואני מקבל על עצמי שמירת שבת באופן מלא (כמובן בשלבים כדי שלא נתייאש)
ואז היצר יראה שאין טעם להפיל אותי שאני עולה אחרי זה גבוה יותר בזכות הנפילה

בני אדם נמשכים ל"אסור"- יותר נכון המוח שלנו.
כשאומרים "אסור לך" אנחנו אוטומטית נוטים לרצות את אותו הדבר.
לכן הייתי ממליצה לשנות את המילים למילים פשוטות יותר שלא ישדרו למוח שלנו "הגבלה"
לדוגמא, "אני מעדיף שלא."
אנחנו מתעלמים מהמילה אסור ולכן הרצון שלנו גודל.

אז איך ניתן להתגבר על החשקים?
כרגיל, מזהים את הטריגרים לבעיה, מסיחים דעת- תוכל לקרוא ספר, למצוא תחביב חדש, לצאת להליכה וכו''..
מדיטציות, כל מה שעושה לך טוב.
ברגע שעולה לך מחשבה רעה או מחשבה טורדנית, עשה מדיטציה או צא להליכה קצרה.

בהצלחה.

לך לישון

אישית אצלי כשיש לי חשק לזה, אני אומר לעצמי "אני לא רוצה לעשות את זה אבל היצר מכריח אותי"
וכך זה עוזר להתמודד, כי אם אני מתגבר אבל זה בתחושה של "רציתי ממש אבל אסור" אז אני פשוט ארגיש מבואס יותר וארצה את זה יותר ופעם הבאה אני אפול בקלות, אבל אם זה בהרגשה שניצחתי בפעם הזאת זה ייתן לי הרגשה טובה יותר להמשך.

שיבושם לו

יפסיק לעשות סמים

יעסוק בתורה

שיאונן מה אכפת למישהו

יאונן

תורה.

^^
^^^
^^^^
הוא לא אמר איזה ניסיון

ילך לבית המדרש וילמד תורה

טרמפיסט!
ישך מגבת?

יבין שזו עבירה חמודה וימנע מלעשות אותה

ילך ללמוד תורה או יעבור במשהו אחר כמו לרוץ

איזה קטע כל שאלה בחמות זה שאלה שלך

עיקר העבודה בזמן שנתקף האדם בחשק גדול לעבירה הוא למשוך כמה שיותר את הזמן, דהיינו לדחות את ביצוע החטא למחר, לעוד חצי יום, ואפילו לעוד שעה וכיוצא, דהיינו, העיקר לא להישמע מיד ליצר.
ישנם רבים שמיד כשמותקפים המה מיצרם מחליטים זהו! נִכָּנַע מיד! וטענתם היא, הרי במילא היצר ינצח, שהרי מנסיונינו בעבר תמיד הוא ניצח במוקדם או במאוחר, ואם כן למה נצטער ונתמקמק עמו במלחמה בצער וסיגוף כשבין כה לבסוף הוא ינצח.
וזו טעות חמורה! על האדם להבין, כל אדם ואפילו הצדיק הגדול ביותר בנסיונותיו שלו, לא נהפך לצדיק בבת אחת, על כולם עברו עליות וירידות, וגם על הצדיקים עברו מורדות ביחס לדרגתם, אלא כיצד בסופו של דבר נגמל הצדיק מחטאיו? בדרך זו:
מתחילה חטא אחת לחודש, אח''כ נתאמץ בכל כוחו לא לחטוא ונכשל אחת לחודשיים, ואח''כ אחת לד' חודשים עד שראה ה' מסירות נפשו וסייעהו להינצל מיצרו לגמרי.
אין אדם בעולם שהחליט בבת אחת זהו! אני מהיום לא עושה יותר מעשה זה שאני חושק בו -לעולם. כל ההצלחה של הצדיקים שנלחמו עם יצרם היתה בכך שדחוהו בכל יכלתם ואפילו לזמן מועט כאשר יכלו, עד אשר ריחם עליהם בוראם והסיר יצרם מהם.
כשאדם נכנע ליצרו מיד, אינו נותן שום סיכוי לעצמו לעולם להתנתק מהחטא, ואדרבא עבירה גוררת עבירה ובכך ילך מדחי לדחי.
ועוד שהמציית ליצרו מיד, דומה הוא לעבד הנאמן למלכו, ואילו זה שאינו מציית מיד ליצרו דומה הוא לעבד שמתמרד לאדונו לבלתי לציית לפקודתו, שאף אם לבסוף יאנס למלא פקודת אדונו אין ערך לציות זה. והנמשל מובן. המציית מיד למלכו - מלך זקן וכסיל הוא היצר הרע הרי שהוא בכך עבדו הנאמן וקשה שיחלץ ממנו, אולם המתמרד נגד מלכו זה, מעט מעט יחלץ ממנו.

שפשוט יאונן....

7*6?