אמא שלי אמרה לאבא שלי הלוואי שהיא לא הייתה יולדת אותי

אני והמשפחנ היינו אמורים ללכת לאכול אצל המנהל של אבא שלי ואני שאלתי את אמא שלי איפה הדיאודורנט כי היא אמרה לי לשים ואז היא התחילה להגיד "וואי נמאס לי עכשיו גם אני אשב כמוכם בדיכאון" קיצר וטיפה נעלבתי אז אמרתי שאני לא באה והלכתי לחדר שלי ואז אבא שלי התחיל לכעוס וצועק עליי ושניסיתי לדבר הוא אמר לי סתמי תפה ילדה מטומטמת את לא מדברת עכשיו רק אני ואז כזה אמרתי שזה שאני לא בטה זה לא באשמתי זה באשמתם ואז שמעתי את אמא שלי בוכה ובשלב הזה התחלתי להרגיש ממש רע ואז שמעתי אותה בכלל מלכלכת עליי עם אבא שלי ואומרת הלוואי שהיא לא הייתה יולדת אותי ושאני ילדה חרא ושהיא הייתה צריכה לעשות הפלה אני התחלתי לבכות תחיים שלי(עגיין בוכה) כי זה הדבר הכי פוגע בעולם והתחילו לי התקפי חרדה הראש שלי מתפוצץ אני נראלי הולכת להתעלף כולי סחרחורות וקשה לי לנשום אני לא יודעת מה לעשןת אני לא רוצה לסלוח להם אבל בטח אני בטעות אסלח להם מחר ולא באלי כי מאז הוא מתמיד המערכת יחסיפ שלנן לא משהו אבל אף פעם אף פעם לא בכיתי ככה בגלל מישהו חוץ מכל זנ זנ היה חייב לבוא בתקופה הכי קשה שלי נמאס לי כבר וזה לא שיש לי עם מי לדבר כדי לי פשוט לסלוח להם כי הם ההורים שלי?
דרך אגב שכחתי כמה חלקים וכנראה שלא אצליח לקרוא את הכל כי רוב הסיכוים שיקחו לי תטלפון