7 תשובות
אם יש לך שאלה אשמח לענות
אם תרצי ללמוד על הנושא ממליץ לקרוא ''ארבע תעניות ובין המצרים בהלכה ובאגדה''
אם תרצי ללמוד על הנושא ממליץ לקרוא ''ארבע תעניות ובין המצרים בהלכה ובאגדה''
אסור לשמוע שירים
אסור להיכנס לים ולבריכה
אסור להתחתן
אסור לקנות בגדים חדשים
אסור להיכנס לים ולבריכה
אסור להתחתן
אסור לקנות בגדים חדשים
כל מה שצריך לדעת מי"ז בתמוז ועד תשעה באב:
נישואין
- יש הנוהגים שלא להתחתן מי"ז בתמוז עד ט' באב.
- מנהג הספרדים ועדות המזרח שמותר מעיקר הדין להתחתן עד ראש חודש אב, אך מראש חודש אב עד ט' באב נוהגים שלא להתחתן, וראש חודש בכלל האיסור.
- בחור שלא קיים מצוות פריה ורביה מעיקר הדין יכול להתחתן בבין המצרים אך המנהג להמנע, ואף הוא לא יתחתן מראש חודש אב עד ט' באב.
- לכל השיטות מותר להחזיר גרושתו בימי בין המצרים, שהרי אין כאן שמחה יתירה.
- מעיקר הדין מותר להתחתן בצאת יום ט' באב.
- מותר לעשות תנאים גם אחרי ראש חודש אב עד ט' באב, אך בלי ריקודים ומחולות (כמו שיבואר).
ברכת שהחיינו
- בכל ימי בין המצרים אסור לברך ברכת שהחיינו על בגד או פרי חדש. הסיבה שנוהגים שלא לברך ברכת שהחיינו: משום שימים אלו הם ימי פורענות וימי צרה לעם ישראל. לכן נמנעים מלאכול פרי חדש בימי בין המצרים, שכן אם אוכלו צריך לברך עליו שהחיינו.
- וכן נמנעים מללבוש בגד חדש בימי בין המצרים, שאם לובשו צריך לברך עליו שהחיינו.
- אמנם בשבתות בתוך ימי בין המצרים מותר לברך שהחיינו עד ראש חודש אב, אך בשבתות שמראש חודש אב עד ט' באב ראוי להחמיר ולא לברך שהחיינו גם בשבתות.
- במקום מצווה לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות ולכן בברית, פדיון וכו מותר לברך ברכת שהחיינו.
- במקום חולי לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות, ולכן חולה או מעוברת שמתאווה לפרי יכולים לברך על פרי חדש שהחיינו, וכן קטן שלא מבדיל בין ימי בין המצרים לשאר ימות השנה יכול לברך שהחיינו בימי בין המצרים.
- אדם ששכח שהוא נמצא בימי בין המצרים וברך על פרי חדש שהחיינו יטעם מעט מהפרי כדי שלא תהיה ברכתו ברכה לבטלה, אך לא יאכל שוב מהפרי עד אחרי ט' באב.
- פרי שיש חשש שלא יימצא שוב אחרי ט' באב - מותר לאוכלו ולברך עליו שהחיינו בתוך ימי בין המצרים, שהרי נחשב הדבר למקום צורך וטוב לברך עליו בשבת קודש. וכן אם יש חשש שהפרי ייאבד טעמו - מותר לאוכלו בתוך ימי בין המצרים.
- נכון להימנע מלברך ברכת שהחיינו על פרי חדש או בגד חדש עד עשירי באב.
שמיעת מוזיקה ונגינה
- בכל ימי בין המצרים יש להימנע מלשמוע שירי קודש וכל שכן שירי חול, אפילו דרך הרדיו או דיסקים, וכן אסור לנגן בכלי שיר בימי בין המצרים כגון גיטרה כינור וכדומה.
- במקום מצווה לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות ולכן בכל סעודת מצווה כגון: ברית, פדיון הבן, בר מצווה, חתונה, סיום מסכת והכנסת ספר תורה, מותר לשמוע שירי קודש ומותר לכתחילה לנגן בכלי שיר (אמנם האשכנזים נוהגים להחמיר ואינם שומעים או מנגנים אפילו במקום מצווה).
- הסעודה שעושים בלילה שלפני ברית המילה הנקראת "ברית יצחק", אינה נחשבת לסעודת מצווה שיהיה מותר לנגן בה בכלי שיר.
- במקום הפסד לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות, ולכן אדם המתפרנס מנגינה אצל גויים אפשר לו להקל לנגן עד שבוע שחל בו ט' באב, אך אם מנגן אצל יהודים אסור מי"ז בתמוז עד ט' באב.
- וכן מורה המלמד נגינה ויש לו הפסד ממון אם יפסיק ללמד - מותר לו להמשיך ללמד עד שבוע שחל בו ט' באב, שהרי נחשב מקום צורך והפסד. טוב להחמיר מראש חודש אב.
- קייטנת ילדים שקשה לנהל בה את הפעילות אם לא ישמיעו בה מוזיקה לילדים, מותר להקל ולהשמיע מוזיקה לילדים.
- שירה בפה בלי כלי נגינה מותר ללא כל חשש (בין בחול ובין בשבת).
תספורת
- מעיקר הדין מותר לספרדים להסתפר ולהתגלח מי"ז בתמוז עד שבוע שחל בו תשעה באב, אך משבוע שחל בו ט' באב עד ט' באב אסור להסתפר ולהתגלח.
- שפם המעכב את האכילה, מותר לחותכו גם בשבוע שחל בו ט' באב.
- לא גזרו חז"ל איסור תספורת באישה, ולכן אישה יכולה להסתפר בכל ימי בין המצרים (וכל שכן לצורך שידוך או לצורך מצווה כגון למקווה וכדומה).
- מקום שנוהגים שלא להסתפר או להתגלח כלל בימי בין המצרים, לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות במקום מצווה ולכן בעלי ברית מילה - המוהל, הסנדק, אבי הבן, חתן ביום חתונתו ובכל שבעת ימי המשתה, ילד ביום הבר מצווה - מותרים להסתפר לצורך המצווה, אך בשבוע שחל בו ט' באב אם באו לשאול - מורים להם שלא יסתפרו או יגלחו זקנם, אך הרוצה להקל יש לו על מה שיסמוך.
- מי שיש לו פגישה עם שר מאומות העולם ואי אפשר לו להשאר עם זקנו, ישתדל להיות סנדק ומותר לו להסתפר.
- מותר לגדולים לספר קטנים עד שבוע שחל בו ט' באב.
- מותר להסתרק בכל ימי בין המצרים.
- מותר לגזוז ציפורנים בכל ימי בין המצרים.
ריקודים ומחולות
- אסור לעשות ריקודים ומחולות בכל ימי בין המצרים.
- מה שאסור ריקודים בימי בין המצרים היינו אפילו בלי נגינה.
תפירה
- אסור לתפור, לגזור, לסרוג או לרקום בגדים חדשים בשבוע שחל בו ט' באב.
- מותר לתפור במקום צורך כגון מי שנקרע לו בגד וצריך לעשות טלאי או מי שנפל לו כפתור, שמותר לתופרו.
- אומן המתפרנס מתפירה יש להתיר לו לתפור עד שבוע שחל בו ט' באב.
- אסור לסנדלר לעשות נעליים חדשות בשבוע שחל בו ט' באב, אך מותר לסנדלר לתקן נעליים שנקרעו.
מקלחת
- אף על פי שמעיקר הדין רחיצה אסורה רק בט' באב עצמו, מכל מקום המנהג שלא להתקלח בשבוע שחל בו ט' באב.
- מה שאסור להתקלח בשבוע שחל בו ט' באב
- לספרדים: הוא דווקא במים חמים, אך מותר להתקלח במים צוננים.
- לאשכנזים: בין במים חמים ובין במים צוננים.
- הרחיצה האסורה בשבוע שחל בו ט' באב היא דווקא רחיצת תענוג. אבל רחיצה להסרת זיעה וריח זיעה, מותרת לפי הצורך.
- לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות במקום מצווה ולכן מותר לגברים לטבול במקווה, שאין זו רחיצת תענוג.
- לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות במקום חולי ולכן מותר להתרחץ אף במים חמים לצורך חולה או אישה מעוברת.
- אישה יכולה להתקלח כרגיל בשבוע שחל בו ט' באב, שלא גזרו דין זה אלא בגברים וכל שכן שמותר לאישה להתרחץ כגון לטבילה במקווה.
- וכן אישה מעוברת בחודש התשיעי לעיבורה או יולדת, מותר להן לרחוץ במים חמים, שאין רחיצתם רחיצת תענוג אלא להקל עליהם צערם.
- מותר לשטוף הרצפה בכל ימי בין המצרים ללא כל פקפוק ואותם האוסרים אין הוא מנהג נכון.
כיבוס ולבישת בגד מכובס
- אסרו חז"ל לבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו ט' באב משום שבלבישתם יש שמחה ועונג שנקיים הם, אך בכל זאת יש עצה ללובשם ללא כל חשש ע"י שילבש את הבגד (גרביים, לבנים, גופיות, מכנסיים חולצות וכו),כשעה קודם שבוע שחל בו ט' באב, כל פעם בגד אחר, שאז הבגד אינו נחשב לבגד מכובס ומותר ללובשו אף בשבוע שחל בו ט' באב.
- אסור לכבס אפילו בגדי ילדים קטנים בשבוע שחל בו ט' באב.
- לא רק בגדים אסור לכבס אלא אפילו את מטפחות הידיים ומפות השולחן.
- אסור להציע את המיטות בשבוע שחל בו ט' באב.
- וכן חליפה של שבת שנפל בה כתם מותר לנקותו, שהדבר נחשב לצורך מצווה לכבוד שבת קודש.
- במקום צורך כגון שנגמרו הלבנים, הגרבים, המגבות הנקיות, בגדי ילדים קטנים, מותר לכבסם אף בשבוע שחל בו ט' באב, שנחשב הדבר למקום צורך.
- בעלי מכבסה המתפרנסים מכיבוס, יתייעצו עם תלמיד חכם כיצד יעשו.
- מותר לגהץ (חולצה שלבש קודם ט' באב) בשבוע שחל בו ט' באב
- מותר לצחצח נעליים בשבוע שחל בו ט' באב.
אכילת בשר ושתית יין
- אסור לאכול בשר מראש חודש אב עד ט' באב.
- מה שאסור לאכול בשר מראש חודש אב, הוא לא כולל הראש חודש עצמו ולכן מותר לאכול בשר בראש חודש ורק ביום למחרת אסור עד לאחר ט' באב.
- מעיקר הדין מותר לאכול תבשיל שנתבשל בו בשר אם לא אוכלים מהבשר, אך המנהג להחמיר אף בזה, וכן בשר עוף אסור.
- פשוט שמותר לבשל בקדירה בשרית.
- במקום מצווה לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות ולכן מותר לאכול בשר בסעודות מצווה כגון: ברית, פדיון הבן, בר מצווה, חתונה, שבע ברכות, סיום מסכת, וכל המוזמנים יכולים לאכול בשר בסעודה זו.
- וכן מותר לטעום תבשיל בשרי לצורך שבת, שנחשב לצורך מצווה.
- וכן בעלי הברית היינו: המוהל, הסנדק ואבי הבן מותרים לאכול בשר בכל אחת מסעודותיהם שביום המילה אפילו שאוכלים לבד בביתם שכן הוא מקום מצווה.
- אדם הרגיל לעשות סעודת מצווה ביום שמסיים מסכת מותר לו ולכל המוזמנים לסעודה זו לאכול בשר, שנחשבת סעודה זו לסעודת מצווה.
- אדם שסיים מסכת משניות בהבנה ועיון עם ביאור רבינו עובדיה ברטנורא, אפשר לו להקל ולאכול בשר בסעודה שעושה לסיום המסכת, אך לו בלבד מותר לאכול בשר בסעודה זו.
- בשר הנשאר מסעודות שבת חזון או מסעודת ראש חודש יש אוסרים ויש מתירים לאוכלו בחול, ואין למחות במקלים, וכל שכן אם אוכלים בשר זה בסעודה רביעית שיש בה מצווה.
- במקום חולי לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות ולכן: חולה אפילו שאין בו סכנה, יולדת בתוך 30 ללידתה, מינקת שאם לא תאכל בשר ייפגע החלב שלה, מעוברת הסובלת הרבה בהריונה, מינקת הסובלת מחולשה, וכל הבא לשאול שאינו יכול לסבול בלי בשר מפני איזה מיחוש - מותר להם לאכול בשר.
- אדם שברך בטעות על מאכל בשרי יטעם מעט, שלא תהיה ברכתו לבטלה.
- מותר לתת בשר לילד קטן אף לאחר ראש חודש אב, ואם הגיע לגיל 12 טוב להחמיר ולחנכו.
- מותר לבעלי מסעדות בשריות להמשיך למכור בשר ואין כאן איסור "לפני עיור לא תתן מכשול", משום שאם יפסיק בעל המסעדה לספק אוכל בשרי, יש חשש שיעזבוהו לקוחותיו והדבר יגרום לו לנזק כללי ועוד שיש לתלות שהקונים הבאים אליו אינם בקו הבריאות ומותר להם בשר מעיקר הדין.
- יש נוהגים שלא לשתות יין בשבוע שחל בו ט' באב ויש מחמירים מראש חודש אב. ומכל מקום מותר לשתות יין של הבדלה שדבר מצווה הוא. שאר משקאות שֵכָר מותר לשתותם בימי בין המצרים.
- מנהג כשר שלא לאכול בשר ולשתות יין גם בעשירי באב, שכן האש בהיכל הייתה עד יום עשירי באב.
שמחה, קניות ובניין של שמחה
- תמיד צריך להיות בשמחה, אך משנכנס אב ממעטין בשמחה.
- מראש חודש אב עד ט' באב ממעטים במשא ומתן של שמחה כגון קניית צרכי חופה, קניית תכשיטים, תפירת בגדים חדשים ובמיוחד לצורך נישואין.
- במקום צורך או הפסד לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות, ולכן מה שאסרו לקנות צורכי חופה כגון: תכשיטים, בגדים וכו היינו דווקא אם יכול לקנותם אחר ט' באב, אך אם יש חשש שלא יימצאו לאחר ט' באב או שיתייקרו או שהחתונה מתקיימת מיד אחרי ט' באב, בכל הנ"ל מותר לקנות בתוך ימי בין המצרים, שנחשב למקום צורך והפסד.
- וכן מותר לקנות רהיטים, שאין נחשב הדבר למשא ומתן של שמחה.
- מה שאסרו בניין של שמחה היינו בניין ליופי ולהרווחה אך בניין שאינו של שמחה כגון קבלנים הבונים בניינים ליישוב הארץ, או המוסיף חדר לרווחת ילדיו משום שהבית צפוף, מותר הדבר שנחשב למקום צורך.
- וכן מותר לקנות רכב לצורך עבודה, אך לצורך טיולים אסור, אלא אם נזדמנה לו עיסקה בזול ואם יחכה לאחר ט' באב תתייקר, שנחשב למקום צורך והפסד.
- יש להחמיר שלא לצבוע את הבית החל מראש חודש אב, אך מותר לצבוע בית כנסת, שנחשב למקום מצווה.
מותר לבנות מעקה אפילו בט' באב, שנחשב הדבר למקום מצווה.
לימוד תורה
- אסור ללמוד דברי תורה בט' באב.
- אמנם מה שאסור לימוד בט' באב היינו דווקא דברי תורה המשמחים כגון: תנ"ך, משנה, גמרא, מדרשים וכו אך דברי תורה שאינם משמחים כגון: איוב, הנבואות הרעות שבספר ירמיה (אך צריך לדלג על פסוקי הנחמה),מסכת גיטין דף נה: הלכות אבלות וכו מותר.
נישואין
- יש הנוהגים שלא להתחתן מי"ז בתמוז עד ט' באב.
- מנהג הספרדים ועדות המזרח שמותר מעיקר הדין להתחתן עד ראש חודש אב, אך מראש חודש אב עד ט' באב נוהגים שלא להתחתן, וראש חודש בכלל האיסור.
- בחור שלא קיים מצוות פריה ורביה מעיקר הדין יכול להתחתן בבין המצרים אך המנהג להמנע, ואף הוא לא יתחתן מראש חודש אב עד ט' באב.
- לכל השיטות מותר להחזיר גרושתו בימי בין המצרים, שהרי אין כאן שמחה יתירה.
- מעיקר הדין מותר להתחתן בצאת יום ט' באב.
- מותר לעשות תנאים גם אחרי ראש חודש אב עד ט' באב, אך בלי ריקודים ומחולות (כמו שיבואר).
ברכת שהחיינו
- בכל ימי בין המצרים אסור לברך ברכת שהחיינו על בגד או פרי חדש. הסיבה שנוהגים שלא לברך ברכת שהחיינו: משום שימים אלו הם ימי פורענות וימי צרה לעם ישראל. לכן נמנעים מלאכול פרי חדש בימי בין המצרים, שכן אם אוכלו צריך לברך עליו שהחיינו.
- וכן נמנעים מללבוש בגד חדש בימי בין המצרים, שאם לובשו צריך לברך עליו שהחיינו.
- אמנם בשבתות בתוך ימי בין המצרים מותר לברך שהחיינו עד ראש חודש אב, אך בשבתות שמראש חודש אב עד ט' באב ראוי להחמיר ולא לברך שהחיינו גם בשבתות.
- במקום מצווה לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות ולכן בברית, פדיון וכו מותר לברך ברכת שהחיינו.
- במקום חולי לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות, ולכן חולה או מעוברת שמתאווה לפרי יכולים לברך על פרי חדש שהחיינו, וכן קטן שלא מבדיל בין ימי בין המצרים לשאר ימות השנה יכול לברך שהחיינו בימי בין המצרים.
- אדם ששכח שהוא נמצא בימי בין המצרים וברך על פרי חדש שהחיינו יטעם מעט מהפרי כדי שלא תהיה ברכתו ברכה לבטלה, אך לא יאכל שוב מהפרי עד אחרי ט' באב.
- פרי שיש חשש שלא יימצא שוב אחרי ט' באב - מותר לאוכלו ולברך עליו שהחיינו בתוך ימי בין המצרים, שהרי נחשב הדבר למקום צורך וטוב לברך עליו בשבת קודש. וכן אם יש חשש שהפרי ייאבד טעמו - מותר לאוכלו בתוך ימי בין המצרים.
- נכון להימנע מלברך ברכת שהחיינו על פרי חדש או בגד חדש עד עשירי באב.
שמיעת מוזיקה ונגינה
- בכל ימי בין המצרים יש להימנע מלשמוע שירי קודש וכל שכן שירי חול, אפילו דרך הרדיו או דיסקים, וכן אסור לנגן בכלי שיר בימי בין המצרים כגון גיטרה כינור וכדומה.
- במקום מצווה לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות ולכן בכל סעודת מצווה כגון: ברית, פדיון הבן, בר מצווה, חתונה, סיום מסכת והכנסת ספר תורה, מותר לשמוע שירי קודש ומותר לכתחילה לנגן בכלי שיר (אמנם האשכנזים נוהגים להחמיר ואינם שומעים או מנגנים אפילו במקום מצווה).
- הסעודה שעושים בלילה שלפני ברית המילה הנקראת "ברית יצחק", אינה נחשבת לסעודת מצווה שיהיה מותר לנגן בה בכלי שיר.
- במקום הפסד לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות, ולכן אדם המתפרנס מנגינה אצל גויים אפשר לו להקל לנגן עד שבוע שחל בו ט' באב, אך אם מנגן אצל יהודים אסור מי"ז בתמוז עד ט' באב.
- וכן מורה המלמד נגינה ויש לו הפסד ממון אם יפסיק ללמד - מותר לו להמשיך ללמד עד שבוע שחל בו ט' באב, שהרי נחשב מקום צורך והפסד. טוב להחמיר מראש חודש אב.
- קייטנת ילדים שקשה לנהל בה את הפעילות אם לא ישמיעו בה מוזיקה לילדים, מותר להקל ולהשמיע מוזיקה לילדים.
- שירה בפה בלי כלי נגינה מותר ללא כל חשש (בין בחול ובין בשבת).
תספורת
- מעיקר הדין מותר לספרדים להסתפר ולהתגלח מי"ז בתמוז עד שבוע שחל בו תשעה באב, אך משבוע שחל בו ט' באב עד ט' באב אסור להסתפר ולהתגלח.
- שפם המעכב את האכילה, מותר לחותכו גם בשבוע שחל בו ט' באב.
- לא גזרו חז"ל איסור תספורת באישה, ולכן אישה יכולה להסתפר בכל ימי בין המצרים (וכל שכן לצורך שידוך או לצורך מצווה כגון למקווה וכדומה).
- מקום שנוהגים שלא להסתפר או להתגלח כלל בימי בין המצרים, לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות במקום מצווה ולכן בעלי ברית מילה - המוהל, הסנדק, אבי הבן, חתן ביום חתונתו ובכל שבעת ימי המשתה, ילד ביום הבר מצווה - מותרים להסתפר לצורך המצווה, אך בשבוע שחל בו ט' באב אם באו לשאול - מורים להם שלא יסתפרו או יגלחו זקנם, אך הרוצה להקל יש לו על מה שיסמוך.
- מי שיש לו פגישה עם שר מאומות העולם ואי אפשר לו להשאר עם זקנו, ישתדל להיות סנדק ומותר לו להסתפר.
- מותר לגדולים לספר קטנים עד שבוע שחל בו ט' באב.
- מותר להסתרק בכל ימי בין המצרים.
- מותר לגזוז ציפורנים בכל ימי בין המצרים.
ריקודים ומחולות
- אסור לעשות ריקודים ומחולות בכל ימי בין המצרים.
- מה שאסור ריקודים בימי בין המצרים היינו אפילו בלי נגינה.
תפירה
- אסור לתפור, לגזור, לסרוג או לרקום בגדים חדשים בשבוע שחל בו ט' באב.
- מותר לתפור במקום צורך כגון מי שנקרע לו בגד וצריך לעשות טלאי או מי שנפל לו כפתור, שמותר לתופרו.
- אומן המתפרנס מתפירה יש להתיר לו לתפור עד שבוע שחל בו ט' באב.
- אסור לסנדלר לעשות נעליים חדשות בשבוע שחל בו ט' באב, אך מותר לסנדלר לתקן נעליים שנקרעו.
מקלחת
- אף על פי שמעיקר הדין רחיצה אסורה רק בט' באב עצמו, מכל מקום המנהג שלא להתקלח בשבוע שחל בו ט' באב.
- מה שאסור להתקלח בשבוע שחל בו ט' באב
- לספרדים: הוא דווקא במים חמים, אך מותר להתקלח במים צוננים.
- לאשכנזים: בין במים חמים ובין במים צוננים.
- הרחיצה האסורה בשבוע שחל בו ט' באב היא דווקא רחיצת תענוג. אבל רחיצה להסרת זיעה וריח זיעה, מותרת לפי הצורך.
- לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות במקום מצווה ולכן מותר לגברים לטבול במקווה, שאין זו רחיצת תענוג.
- לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות במקום חולי ולכן מותר להתרחץ אף במים חמים לצורך חולה או אישה מעוברת.
- אישה יכולה להתקלח כרגיל בשבוע שחל בו ט' באב, שלא גזרו דין זה אלא בגברים וכל שכן שמותר לאישה להתרחץ כגון לטבילה במקווה.
- וכן אישה מעוברת בחודש התשיעי לעיבורה או יולדת, מותר להן לרחוץ במים חמים, שאין רחיצתם רחיצת תענוג אלא להקל עליהם צערם.
- מותר לשטוף הרצפה בכל ימי בין המצרים ללא כל פקפוק ואותם האוסרים אין הוא מנהג נכון.
כיבוס ולבישת בגד מכובס
- אסרו חז"ל לבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו ט' באב משום שבלבישתם יש שמחה ועונג שנקיים הם, אך בכל זאת יש עצה ללובשם ללא כל חשש ע"י שילבש את הבגד (גרביים, לבנים, גופיות, מכנסיים חולצות וכו),כשעה קודם שבוע שחל בו ט' באב, כל פעם בגד אחר, שאז הבגד אינו נחשב לבגד מכובס ומותר ללובשו אף בשבוע שחל בו ט' באב.
- אסור לכבס אפילו בגדי ילדים קטנים בשבוע שחל בו ט' באב.
- לא רק בגדים אסור לכבס אלא אפילו את מטפחות הידיים ומפות השולחן.
- אסור להציע את המיטות בשבוע שחל בו ט' באב.
- וכן חליפה של שבת שנפל בה כתם מותר לנקותו, שהדבר נחשב לצורך מצווה לכבוד שבת קודש.
- במקום צורך כגון שנגמרו הלבנים, הגרבים, המגבות הנקיות, בגדי ילדים קטנים, מותר לכבסם אף בשבוע שחל בו ט' באב, שנחשב הדבר למקום צורך.
- בעלי מכבסה המתפרנסים מכיבוס, יתייעצו עם תלמיד חכם כיצד יעשו.
- מותר לגהץ (חולצה שלבש קודם ט' באב) בשבוע שחל בו ט' באב
- מותר לצחצח נעליים בשבוע שחל בו ט' באב.
אכילת בשר ושתית יין
- אסור לאכול בשר מראש חודש אב עד ט' באב.
- מה שאסור לאכול בשר מראש חודש אב, הוא לא כולל הראש חודש עצמו ולכן מותר לאכול בשר בראש חודש ורק ביום למחרת אסור עד לאחר ט' באב.
- מעיקר הדין מותר לאכול תבשיל שנתבשל בו בשר אם לא אוכלים מהבשר, אך המנהג להחמיר אף בזה, וכן בשר עוף אסור.
- פשוט שמותר לבשל בקדירה בשרית.
- במקום מצווה לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות ולכן מותר לאכול בשר בסעודות מצווה כגון: ברית, פדיון הבן, בר מצווה, חתונה, שבע ברכות, סיום מסכת, וכל המוזמנים יכולים לאכול בשר בסעודה זו.
- וכן מותר לטעום תבשיל בשרי לצורך שבת, שנחשב לצורך מצווה.
- וכן בעלי הברית היינו: המוהל, הסנדק ואבי הבן מותרים לאכול בשר בכל אחת מסעודותיהם שביום המילה אפילו שאוכלים לבד בביתם שכן הוא מקום מצווה.
- אדם הרגיל לעשות סעודת מצווה ביום שמסיים מסכת מותר לו ולכל המוזמנים לסעודה זו לאכול בשר, שנחשבת סעודה זו לסעודת מצווה.
- אדם שסיים מסכת משניות בהבנה ועיון עם ביאור רבינו עובדיה ברטנורא, אפשר לו להקל ולאכול בשר בסעודה שעושה לסיום המסכת, אך לו בלבד מותר לאכול בשר בסעודה זו.
- בשר הנשאר מסעודות שבת חזון או מסעודת ראש חודש יש אוסרים ויש מתירים לאוכלו בחול, ואין למחות במקלים, וכל שכן אם אוכלים בשר זה בסעודה רביעית שיש בה מצווה.
- במקום חולי לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות ולכן: חולה אפילו שאין בו סכנה, יולדת בתוך 30 ללידתה, מינקת שאם לא תאכל בשר ייפגע החלב שלה, מעוברת הסובלת הרבה בהריונה, מינקת הסובלת מחולשה, וכל הבא לשאול שאינו יכול לסבול בלי בשר מפני איזה מיחוש - מותר להם לאכול בשר.
- אדם שברך בטעות על מאכל בשרי יטעם מעט, שלא תהיה ברכתו לבטלה.
- מותר לתת בשר לילד קטן אף לאחר ראש חודש אב, ואם הגיע לגיל 12 טוב להחמיר ולחנכו.
- מותר לבעלי מסעדות בשריות להמשיך למכור בשר ואין כאן איסור "לפני עיור לא תתן מכשול", משום שאם יפסיק בעל המסעדה לספק אוכל בשרי, יש חשש שיעזבוהו לקוחותיו והדבר יגרום לו לנזק כללי ועוד שיש לתלות שהקונים הבאים אליו אינם בקו הבריאות ומותר להם בשר מעיקר הדין.
- יש נוהגים שלא לשתות יין בשבוע שחל בו ט' באב ויש מחמירים מראש חודש אב. ומכל מקום מותר לשתות יין של הבדלה שדבר מצווה הוא. שאר משקאות שֵכָר מותר לשתותם בימי בין המצרים.
- מנהג כשר שלא לאכול בשר ולשתות יין גם בעשירי באב, שכן האש בהיכל הייתה עד יום עשירי באב.
שמחה, קניות ובניין של שמחה
- תמיד צריך להיות בשמחה, אך משנכנס אב ממעטין בשמחה.
- מראש חודש אב עד ט' באב ממעטים במשא ומתן של שמחה כגון קניית צרכי חופה, קניית תכשיטים, תפירת בגדים חדשים ובמיוחד לצורך נישואין.
- במקום צורך או הפסד לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות, ולכן מה שאסרו לקנות צורכי חופה כגון: תכשיטים, בגדים וכו היינו דווקא אם יכול לקנותם אחר ט' באב, אך אם יש חשש שלא יימצאו לאחר ט' באב או שיתייקרו או שהחתונה מתקיימת מיד אחרי ט' באב, בכל הנ"ל מותר לקנות בתוך ימי בין המצרים, שנחשב למקום צורך והפסד.
- וכן מותר לקנות רהיטים, שאין נחשב הדבר למשא ומתן של שמחה.
- מה שאסרו בניין של שמחה היינו בניין ליופי ולהרווחה אך בניין שאינו של שמחה כגון קבלנים הבונים בניינים ליישוב הארץ, או המוסיף חדר לרווחת ילדיו משום שהבית צפוף, מותר הדבר שנחשב למקום צורך.
- וכן מותר לקנות רכב לצורך עבודה, אך לצורך טיולים אסור, אלא אם נזדמנה לו עיסקה בזול ואם יחכה לאחר ט' באב תתייקר, שנחשב למקום צורך והפסד.
- יש להחמיר שלא לצבוע את הבית החל מראש חודש אב, אך מותר לצבוע בית כנסת, שנחשב למקום מצווה.
מותר לבנות מעקה אפילו בט' באב, שנחשב הדבר למקום מצווה.
לימוד תורה
- אסור ללמוד דברי תורה בט' באב.
- אמנם מה שאסור לימוד בט' באב היינו דווקא דברי תורה המשמחים כגון: תנ"ך, משנה, גמרא, מדרשים וכו אך דברי תורה שאינם משמחים כגון: איוב, הנבואות הרעות שבספר ירמיה (אך צריך לדלג על פסוקי הנחמה),מסכת גיטין דף נה: הלכות אבלות וכו מותר.
אנונימי
זו התקופה בה נפרצו חומות ירושלים והושמד בית המקדש
אסור להיכנס לים
לקנות בגדים חדשים
לשמוע מוזיקה
להתחתן או לעשות אירועים כאלו ואחרים
אסור להיכנס לים
לקנות בגדים חדשים
לשמוע מוזיקה
להתחתן או לעשות אירועים כאלו ואחרים
התקופה שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב נקראת בין המצרים.
תקציר מנהגי בין המצרים: שלושת השבועות, שמתחילים מליל י"ז בתמוז ונמשכים עד תשעה באב, הם ימים של צער. ולכן המליצו חכמים לנקוט במשנה זהירות בימים אלו שמועדים לפורענות, למשל, ההולכים לטיול או לרחוץ בים, אף שתמיד צריכים להיזהר ולשמור את הנפש, בימים אלו יזהרו יותר.
נהגו ישראל להימנע בכל שלושת השבועות מריקודים ומחולות, ונמנעים מלברך בהם 'שהחיינו'.
יש מנהגי אבלות שנהגו במקצת הקהילות. יוצאי אשכנז וחלק מהספרדים, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבא, נוהגים שלא להסתפר בשלושת השבועות. ושאר הספרדים נוהגים להחמיר בזה בשבוע שחל בו תשעה באב בלבד. וכן לגבי נישואין, נהגו האשכנזים והתימנים ורוב הספרדים, שלא לערוך נישואין בכל שלושת השבועות, ושאר הספרדים מקילים בזה, ורק מראש חודש אב אין עורכים נישואין.
מוזיקה, נגינה וריקודים:
אסור לקיים בשלושת השבועות חוגי הרקדה, קונצרטים וערבי שירה, וכן אסור להשתתף בהם. חוג אירובי שעיקרו לצורך התעמלות אפשר לקיים עד ראש חודש אב, אבל ישתדלו להחליש את המוזיקה, כדי שיהיה ניכר שהיא לצורך התעמלות ולא לשמחה.
מותר למורים לנגינה להמשיך ללמד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, וטוב שילמדו בשלושת השבועות ניגונים עצובים. אם אפשר, טוב שיעשו הפסקה בלימודיהם בשלושת השבועות.
מתחילת שלושת השבועות, יש להימנע משמיעת שירי שמחה. ומראש חודש אב, יש להימנע גם משמיעת שירים כללים שאין בהם שמחה מיוחדת ולא עצב (רוב המוזיקה כיום ויצירות קלאסיות) שירים עצובים מותר לשמוע. גם שירים שמותר לשמוע בשלושת השבועות, אסור לשמוע בקול רם.
אסור להשתתף בקונצרט של מוזיקה עצובה (רקוויאם) בשלושת השבועות, ואף שזו מוזיקה של אבל, מכל מקום הקונצרט הוא אירוע חגיגי ומשמח.
כאשר מקיימים אירוע תרבותי, נראה שמותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים, ואפילו בתשעת הימים
נגינה ושירה בסעודת מצווה:
מותר לשיר שירי שמחה בסעודות מצווה, למשל בסעודת ברית מילה, פדיון הבן ושבע ברכות. וכן מותר לקיים שמחת בר מצווה ובת מצווה, ובלבד שתיערך ביום שהגיעו למצוות.
מקום שרגילים תמיד להזמין נגנים לסעודת מצווה, יש אומרים שהואיל והנגינה לצורך מצווה מותר, ויש אוסרים. והמיקל יש לו על מה לסמוך, ובתנאי שכך המנהג בכל השנה.
משהגיע חודש אב אין להזמין תזמורת לשום שמחה, וכן אין להשמיע ממכשיר אלקטרוני שירי שמחה. את השירים הנוגעים לשמחת המצווה מותר לשיר בפה ומותר לרקוד מעט במעגל.
חתנים מקהילות שנוהגות לערוך חתונות עד סוף חודש תמוז, רשאים להזמין לחתונתם תזמורת רגילה, ואף מי שנוהג שלא להתחתן בימים אלו יכול להשתתף ולרקוד בשמחתם, שזוהי שמחה של מצווה.
טיולים ורחצה בים ובריכה:
יש אומרים שצריך להימנע מטיולים ורחצה בים או בריכה בשלושת השבועות, כדי למעט בתענוג בימי בין המצרים. ועוד, שאלו ימים מועדים לפורענות וצריך להימנע בהם מדברים שעלולים לסכן את הנפש.
להלכה אין בזה איסור - מותר לטייל, לרחוץ ולנפוש בבית מלון עד סוף חודש תמוז. ומשום הסכנה יש להקפיד במשנה זהירות על כללי הבטיחות שצריך לשמור בכל השנה.
משנכנס אב צריך להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה. וטיול או נופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי מותר בתשעת הימים.
רחצה בבריכה או בים, אם המגמה לשם בילוי אסור, ומי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות מותר אף בתשעת הימים.
ברכת שהחיינו:
נזהרים שלא לאכול פרי חדש שצריך לברך עליו 'שהחיינו', ואין קונים בגד חדש שמברכים עליו 'שהחיינו'.
דברים שאין מברכים עליהם 'שהחיינו', מותר לקנות עד סוף חודש תמוז.
ומותר לקנות בגד חשוב שצריך תיקון כדי ללובשו אחר תשעה באב, שהואיל ובעת הקנייה אי אפשר ללובשו, ממילא אין מברכים עליו בשעת הקנייה 'שהחיינו'
לנוהגים לברך 'שהחיינו' בעת לבישת הבגד (וכך המנהג הרווח), מותר לקנות בגד חדש בשלושת השבועות, ובתנאי שילבשוהו אחר תשעה באב ואז יברכו עליו 'שהחיינו'.
משנכנס אב ממעטים במשא ומתן, ואף כשאין מברכים על הקנייה 'שהחיינו', נכון להימנע ממנה.
מי שהזדמנה לידו מצווה שמברכים עליה 'שהחיינו', כגון ברית-מילה או פדיון-בן, יברך 'שהחיינו'.
הרואה את חברו החביב אחר שעברו שלושים יום שלא ראהו ושמח לקראתו, יברך 'שהחיינו', שאם לא יברך מיד יפסיד את הברכה.
מי שנולדה לו בת, כאשר יראנה בפעם הראשונה יברך 'שהחיינו', שאם לא יעשה כן מיד יפסיד את הברכה.
שבתות שבימי בין המצרים, לדעת רוב הפוסקים מותר לברך 'שהחיינו' אבל בשבת שאחר ראש חודש אב, יש להחמיר שלא ללבוש בגד חדש ולברך עליו 'שהחיינו'.
תספורת:
תקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב וכן נוהגים רבים מהספרדים.
יוצאי אשכנז וחלק מהספרדים, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבא והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
בשעת הצורך אפשר להקל לקטנים עד שבוע שחל בו תשעה באב.
כל שער שבגוף אסור לספר, ורק כשהשפם מפריע לאכילה מותר לספרו.
מותר לאשה לקצר את שער ראשה שמפני אריכותו התחיל לצאת מכיסוי הראש, וכן מותר לאשה להסיר מפניה וגופה שערות שמכערות את יופיה.
לכבוד ברית מילה, מותר לאבי הבן, לסנדק ולמוהל, להסתפר עד שבוע שחל בו תשעה באב.
ראוי לחתן בר מצווה שלא להסתפר בימים אלו, מפני שהוא יכול להסתפר לפני י"ז בתמוז. אבל אביו של חתן בר המצווה שרגיל להתגלח בכל יום, יכול להתגלח לקראת סעודת בר המצווה של בנו עד שבוע שחל בו תשעה באב.
מותר להסתרק גם בשבוע שחל בו תשעה באב.
נחלקו האחרונים אם מותר לגזוז ציפורניים בתשעת הימים, אולם לכבוד שבת מותר.
בשר ויין:
מנהג אשכנז שלא לאכול בשר ולא לשתות יין כל תשעת הימים, כולל ראש חודש אב.
למנהג רוב הספרדים, מותר לאכול בשר ולשתות יין בראש חודש, ומסיום יום ראש חודש מתחיל האיסור.
ביום עשירי באב, שבו נשרף בית המקדש, מחמירים שלא לאכול בשר ולשתות יין. האשכנזים מחמירים עד חצות יום עשירי, ורוב הספרדים עד סיום יום עשירי באב.
מנהג יהודי תימן, שלא להחמיר בזה, אלא אוכלים בשר ושותים יין, ורק בסעודה מפסקת שלפני צום תשעה באב נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין, כדין המשנה.
בכלל איסור אכילת בשר בתשעת הימים כלולים כל סוגי הבשר, בשר בהמה ובשר עוף, בשר טרי ובשר שהוקפא ונמלח. אבל דגים מותרים.
בכלל איסור יין כלול גם מיץ ענבים, אבל משקאות חריפים כוויסקי או בירה מותרים. וכן מותר להטעים תבשילים בחומץ יין.
במוצאי שבת חזון מותר למבדיל לשתות מהיין שהבדיל עליו, וכך נוהגים הספרדים וחלק מהאשכנזים. ואפשר לשתות את כל היין שבכוס. ועדיף להבדיל על מיץ ענבים שאינו משמח. ויש אשכנזים הנוהגים לתת לקטן לשתות ואם אין קטן ישתה המבדיל.
בשבת חזון אוכלים בשר ושותים יין ככל שבתות השנה שאין אבלות בשבת. ומותר לטעום את תבשילי הבשר שמכינים לכבוד שבת לצורך התיבול.
וכן מותר לאכול בשר ולשתות יין בסעודות מצווה, כסעודת ברית מילה, פדיון הבן וסיום מסכת. וכן מותר לאכול בשר ולשתות יין בסעודת בר מצווה, ובתנאי שתתקיים ביום הגיעו למצוות.
כיבוס:
אסרו חכמים לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב. בכלל האיסור גם גיהוץ בגדים או כיבוסם בכיבוס יבש.
אסור ללבוש בימים אלו בגד מכובס. וכן אסור לפרוס בימים אלו מצעים מכובסים על המיטה, או מפה מכובסת על השולחן. וכן אסור להתחיל להשתמש במגבות או מפיות מכובסות.
הספרדים נוהגים בכל איסורי הכביסה רק בשבוע שחל בו תשעה באב. אולם האשכנזים מחמירים בכל זה מראש חודש אב. אבל לכבוד שבת חזון, גם האשכנזים נוהגים ללבוש בגדי שבת מכובסים.
נוהגים להכין לתקופת האיסור כמה בגדים משומשים. וכך עושים: לובשים לפני זמן האיסור כמה בגדים, כל בגד כשעה ויותר, ועל ידי כך אותם בגדים כבר לא יחשבו מכובסים, ויהיה מותר ללובשם בזמן האיסור. ומי שלא הכין לעצמו בגדים לפני זמן האיסור, יכול לקחת בגד מכובס ולזורקו על הרצפה ואף לדרוך עליו, ואז כבר לא יחשב מכובס, וממילא יוכל ללובשו.
מותר ללבוש בימים אלו לבנים וגרביים מכובסים ולהחליף מגבות ידיים שנזדהמו, שהואיל וכיום רגילים להחליפם לעיתים תכופות, אין בהחלפתם צד של תענוג אלא רק הסרת מיאוס.
בשעת הצורך כאשר לא נותרו לבנים נקיים, מותר לכבסם גם עבור מבוגרים, וטוב כשאפשר להוסיפם למכונה שמכבסים בה את בגדי הקטנים.
מי שחולצתו התלכלכה בכתם שלא ראוי להיראות בו לפני אנשים, ואין לו בגד אחר שיכול ללובשו, משום כבוד הבריות יכול לשטוף את הכתם במים. ואם הכתם לא ירד במים, יוכל להיעזר בסבון
אין לובשים בגדי שבת בימים אלו ואפילו אם אינם מכובסים. וכן במוצאי שבת חזון צריך להסיר את בגדי השבת.
בגדים של תינוקות שרגילים לטנף את בגדיהם אינם בכלל האיסור, וכן מותר לכבס מצעים ושמיכות של ילדים שהרטיבו בלילה. ורבים נוהגים להקל בשעת הצורך לכבס בגדים של ילדים גדולים.
רחצה
כל מי שחש צער מכך שלא התרחץ, רשאי להתרחץ במים פושרים, כדי שלא יהנה מרחיצתו, וכל מגמתו תהיה לניקיון בלבד.
מותר להשתמש בסבון כדי להסיר ריח רע. וכן מותר לחפוף את הראש בשמפו, כאשר מניעת החפיפה גורמת צער. וכן הדין למנהג אשכנז בכל תשעת הימים, ולמנהג ספרד בשבוע שחל בו תשעה באב, אבל לפני כן מותר למנהג ספרד להתרחץ במים חמים לשם להנאה.
מי שריח זיעתו נודף מפני שלא התרחץ, אף שהוא עצמו אינו סובל מכך, מוטב שיתרחץ בתשעת הימים ובשבוע שחל בו תשעה באב, כדי להסיר ממנו את הריח הרע, שגדול כבוד הבריות.
לקראת שבת חזון הכל רוחצים, אלא שהאשכנזים נוהגים לרחוץ בפושרים. והנוהגים לטבול במקווה, יכולים לטבול עד ערב תשעה באב כמנהגם, ומשתדלים שהמים יהיו פושרים ולא חמים.
בימים אלו מתאבלים חורבן ירושלים וחורבן בית המקדש.
וראוי להרבות בלימוד תורה ונתינת צדקה.
במאמר הבא נסקור את המותר והאסור בימי שלושת השבועות
בין המצרים איסורים | הלכות בין המצרים
חכמים תקנו להתאבל על חורבן בית המקדש בימים אלו, ישנם איסורים רבים ופרטי הלכות רבות ונסכם אותם כעת .
תספורת בשלושת השבועות
לשיטת האשכנזים:
אסור להסתפר בכל שלושת השבועות.
לשיטת הספרדים
האיסור להסתפר הוא רק בשבוע שחל בו תשעה באב אבל בשאר ימי שלושת השבועות אין בעיה להסתפר.
תספורת בתשעת הימים
כפי שכתבנו לעיל לאשכנזים אסור בכל תשעת הימים, ולספרדים האיסור רק בשבוע שחל בו ט' אב.
האם מותר לשמוע שירים בבין המצרים | מוזיקה בתשעת הימים
אסור לשמוע מוזיקה ושירים בתקופת שלושת השבועות ובין המצרים.
ברכת שהחינו
אין לאכול פרי חדש או בגד חשוב חדש מכיון שלא מברכים ברכת שהחינו בימים אלו.
חתונה בבין המצרים
לאשכנזים: בכל ימי שלושת השבועות חל איסור להתחתן.
לספרדים: בתקופת חודש תמוז מותר להתחתן
בימי תשעת הימים אסור להתחתן.
האם מותר ללכת לבריכה בבין המצרים?
בימי חודש תמוז
מותר
בימי תשעת הימים
לאשכנזים: אסור בכל תשעת הימים
לספרדים רק בשבוע שחל בו תשעה באב אסור.
לגזור צפורנים
רק בשבוע שחל בו תשעה באב ישנם דעות שאוסורת לגזור צפורנים.
בשאר הימים מותר לגזור.
כביסה
מראש חודש תמוז ועד ראש חודש אב
מותר לכבס
החל מראש חודש אב
לאשכנזים: אסור לכבס
לספרדים: מותר לכבס
שבוע שחל בו תשעה באב
לכל השיטות אסור לכבס
תקציר מנהגי בין המצרים: שלושת השבועות, שמתחילים מליל י"ז בתמוז ונמשכים עד תשעה באב, הם ימים של צער. ולכן המליצו חכמים לנקוט במשנה זהירות בימים אלו שמועדים לפורענות, למשל, ההולכים לטיול או לרחוץ בים, אף שתמיד צריכים להיזהר ולשמור את הנפש, בימים אלו יזהרו יותר.
נהגו ישראל להימנע בכל שלושת השבועות מריקודים ומחולות, ונמנעים מלברך בהם 'שהחיינו'.
יש מנהגי אבלות שנהגו במקצת הקהילות. יוצאי אשכנז וחלק מהספרדים, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבא, נוהגים שלא להסתפר בשלושת השבועות. ושאר הספרדים נוהגים להחמיר בזה בשבוע שחל בו תשעה באב בלבד. וכן לגבי נישואין, נהגו האשכנזים והתימנים ורוב הספרדים, שלא לערוך נישואין בכל שלושת השבועות, ושאר הספרדים מקילים בזה, ורק מראש חודש אב אין עורכים נישואין.
מוזיקה, נגינה וריקודים:
אסור לקיים בשלושת השבועות חוגי הרקדה, קונצרטים וערבי שירה, וכן אסור להשתתף בהם. חוג אירובי שעיקרו לצורך התעמלות אפשר לקיים עד ראש חודש אב, אבל ישתדלו להחליש את המוזיקה, כדי שיהיה ניכר שהיא לצורך התעמלות ולא לשמחה.
מותר למורים לנגינה להמשיך ללמד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, וטוב שילמדו בשלושת השבועות ניגונים עצובים. אם אפשר, טוב שיעשו הפסקה בלימודיהם בשלושת השבועות.
מתחילת שלושת השבועות, יש להימנע משמיעת שירי שמחה. ומראש חודש אב, יש להימנע גם משמיעת שירים כללים שאין בהם שמחה מיוחדת ולא עצב (רוב המוזיקה כיום ויצירות קלאסיות) שירים עצובים מותר לשמוע. גם שירים שמותר לשמוע בשלושת השבועות, אסור לשמוע בקול רם.
אסור להשתתף בקונצרט של מוזיקה עצובה (רקוויאם) בשלושת השבועות, ואף שזו מוזיקה של אבל, מכל מקום הקונצרט הוא אירוע חגיגי ומשמח.
כאשר מקיימים אירוע תרבותי, נראה שמותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים, ואפילו בתשעת הימים
נגינה ושירה בסעודת מצווה:
מותר לשיר שירי שמחה בסעודות מצווה, למשל בסעודת ברית מילה, פדיון הבן ושבע ברכות. וכן מותר לקיים שמחת בר מצווה ובת מצווה, ובלבד שתיערך ביום שהגיעו למצוות.
מקום שרגילים תמיד להזמין נגנים לסעודת מצווה, יש אומרים שהואיל והנגינה לצורך מצווה מותר, ויש אוסרים. והמיקל יש לו על מה לסמוך, ובתנאי שכך המנהג בכל השנה.
משהגיע חודש אב אין להזמין תזמורת לשום שמחה, וכן אין להשמיע ממכשיר אלקטרוני שירי שמחה. את השירים הנוגעים לשמחת המצווה מותר לשיר בפה ומותר לרקוד מעט במעגל.
חתנים מקהילות שנוהגות לערוך חתונות עד סוף חודש תמוז, רשאים להזמין לחתונתם תזמורת רגילה, ואף מי שנוהג שלא להתחתן בימים אלו יכול להשתתף ולרקוד בשמחתם, שזוהי שמחה של מצווה.
טיולים ורחצה בים ובריכה:
יש אומרים שצריך להימנע מטיולים ורחצה בים או בריכה בשלושת השבועות, כדי למעט בתענוג בימי בין המצרים. ועוד, שאלו ימים מועדים לפורענות וצריך להימנע בהם מדברים שעלולים לסכן את הנפש.
להלכה אין בזה איסור - מותר לטייל, לרחוץ ולנפוש בבית מלון עד סוף חודש תמוז. ומשום הסכנה יש להקפיד במשנה זהירות על כללי הבטיחות שצריך לשמור בכל השנה.
משנכנס אב צריך להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה. וטיול או נופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי מותר בתשעת הימים.
רחצה בבריכה או בים, אם המגמה לשם בילוי אסור, ומי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות מותר אף בתשעת הימים.
ברכת שהחיינו:
נזהרים שלא לאכול פרי חדש שצריך לברך עליו 'שהחיינו', ואין קונים בגד חדש שמברכים עליו 'שהחיינו'.
דברים שאין מברכים עליהם 'שהחיינו', מותר לקנות עד סוף חודש תמוז.
ומותר לקנות בגד חשוב שצריך תיקון כדי ללובשו אחר תשעה באב, שהואיל ובעת הקנייה אי אפשר ללובשו, ממילא אין מברכים עליו בשעת הקנייה 'שהחיינו'
לנוהגים לברך 'שהחיינו' בעת לבישת הבגד (וכך המנהג הרווח), מותר לקנות בגד חדש בשלושת השבועות, ובתנאי שילבשוהו אחר תשעה באב ואז יברכו עליו 'שהחיינו'.
משנכנס אב ממעטים במשא ומתן, ואף כשאין מברכים על הקנייה 'שהחיינו', נכון להימנע ממנה.
מי שהזדמנה לידו מצווה שמברכים עליה 'שהחיינו', כגון ברית-מילה או פדיון-בן, יברך 'שהחיינו'.
הרואה את חברו החביב אחר שעברו שלושים יום שלא ראהו ושמח לקראתו, יברך 'שהחיינו', שאם לא יברך מיד יפסיד את הברכה.
מי שנולדה לו בת, כאשר יראנה בפעם הראשונה יברך 'שהחיינו', שאם לא יעשה כן מיד יפסיד את הברכה.
שבתות שבימי בין המצרים, לדעת רוב הפוסקים מותר לברך 'שהחיינו' אבל בשבת שאחר ראש חודש אב, יש להחמיר שלא ללבוש בגד חדש ולברך עליו 'שהחיינו'.
תספורת:
תקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב וכן נוהגים רבים מהספרדים.
יוצאי אשכנז וחלק מהספרדים, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבא והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
בשעת הצורך אפשר להקל לקטנים עד שבוע שחל בו תשעה באב.
כל שער שבגוף אסור לספר, ורק כשהשפם מפריע לאכילה מותר לספרו.
מותר לאשה לקצר את שער ראשה שמפני אריכותו התחיל לצאת מכיסוי הראש, וכן מותר לאשה להסיר מפניה וגופה שערות שמכערות את יופיה.
לכבוד ברית מילה, מותר לאבי הבן, לסנדק ולמוהל, להסתפר עד שבוע שחל בו תשעה באב.
ראוי לחתן בר מצווה שלא להסתפר בימים אלו, מפני שהוא יכול להסתפר לפני י"ז בתמוז. אבל אביו של חתן בר המצווה שרגיל להתגלח בכל יום, יכול להתגלח לקראת סעודת בר המצווה של בנו עד שבוע שחל בו תשעה באב.
מותר להסתרק גם בשבוע שחל בו תשעה באב.
נחלקו האחרונים אם מותר לגזוז ציפורניים בתשעת הימים, אולם לכבוד שבת מותר.
בשר ויין:
מנהג אשכנז שלא לאכול בשר ולא לשתות יין כל תשעת הימים, כולל ראש חודש אב.
למנהג רוב הספרדים, מותר לאכול בשר ולשתות יין בראש חודש, ומסיום יום ראש חודש מתחיל האיסור.
ביום עשירי באב, שבו נשרף בית המקדש, מחמירים שלא לאכול בשר ולשתות יין. האשכנזים מחמירים עד חצות יום עשירי, ורוב הספרדים עד סיום יום עשירי באב.
מנהג יהודי תימן, שלא להחמיר בזה, אלא אוכלים בשר ושותים יין, ורק בסעודה מפסקת שלפני צום תשעה באב נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין, כדין המשנה.
בכלל איסור אכילת בשר בתשעת הימים כלולים כל סוגי הבשר, בשר בהמה ובשר עוף, בשר טרי ובשר שהוקפא ונמלח. אבל דגים מותרים.
בכלל איסור יין כלול גם מיץ ענבים, אבל משקאות חריפים כוויסקי או בירה מותרים. וכן מותר להטעים תבשילים בחומץ יין.
במוצאי שבת חזון מותר למבדיל לשתות מהיין שהבדיל עליו, וכך נוהגים הספרדים וחלק מהאשכנזים. ואפשר לשתות את כל היין שבכוס. ועדיף להבדיל על מיץ ענבים שאינו משמח. ויש אשכנזים הנוהגים לתת לקטן לשתות ואם אין קטן ישתה המבדיל.
בשבת חזון אוכלים בשר ושותים יין ככל שבתות השנה שאין אבלות בשבת. ומותר לטעום את תבשילי הבשר שמכינים לכבוד שבת לצורך התיבול.
וכן מותר לאכול בשר ולשתות יין בסעודות מצווה, כסעודת ברית מילה, פדיון הבן וסיום מסכת. וכן מותר לאכול בשר ולשתות יין בסעודת בר מצווה, ובתנאי שתתקיים ביום הגיעו למצוות.
כיבוס:
אסרו חכמים לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב. בכלל האיסור גם גיהוץ בגדים או כיבוסם בכיבוס יבש.
אסור ללבוש בימים אלו בגד מכובס. וכן אסור לפרוס בימים אלו מצעים מכובסים על המיטה, או מפה מכובסת על השולחן. וכן אסור להתחיל להשתמש במגבות או מפיות מכובסות.
הספרדים נוהגים בכל איסורי הכביסה רק בשבוע שחל בו תשעה באב. אולם האשכנזים מחמירים בכל זה מראש חודש אב. אבל לכבוד שבת חזון, גם האשכנזים נוהגים ללבוש בגדי שבת מכובסים.
נוהגים להכין לתקופת האיסור כמה בגדים משומשים. וכך עושים: לובשים לפני זמן האיסור כמה בגדים, כל בגד כשעה ויותר, ועל ידי כך אותם בגדים כבר לא יחשבו מכובסים, ויהיה מותר ללובשם בזמן האיסור. ומי שלא הכין לעצמו בגדים לפני זמן האיסור, יכול לקחת בגד מכובס ולזורקו על הרצפה ואף לדרוך עליו, ואז כבר לא יחשב מכובס, וממילא יוכל ללובשו.
מותר ללבוש בימים אלו לבנים וגרביים מכובסים ולהחליף מגבות ידיים שנזדהמו, שהואיל וכיום רגילים להחליפם לעיתים תכופות, אין בהחלפתם צד של תענוג אלא רק הסרת מיאוס.
בשעת הצורך כאשר לא נותרו לבנים נקיים, מותר לכבסם גם עבור מבוגרים, וטוב כשאפשר להוסיפם למכונה שמכבסים בה את בגדי הקטנים.
מי שחולצתו התלכלכה בכתם שלא ראוי להיראות בו לפני אנשים, ואין לו בגד אחר שיכול ללובשו, משום כבוד הבריות יכול לשטוף את הכתם במים. ואם הכתם לא ירד במים, יוכל להיעזר בסבון
אין לובשים בגדי שבת בימים אלו ואפילו אם אינם מכובסים. וכן במוצאי שבת חזון צריך להסיר את בגדי השבת.
בגדים של תינוקות שרגילים לטנף את בגדיהם אינם בכלל האיסור, וכן מותר לכבס מצעים ושמיכות של ילדים שהרטיבו בלילה. ורבים נוהגים להקל בשעת הצורך לכבס בגדים של ילדים גדולים.
רחצה
כל מי שחש צער מכך שלא התרחץ, רשאי להתרחץ במים פושרים, כדי שלא יהנה מרחיצתו, וכל מגמתו תהיה לניקיון בלבד.
מותר להשתמש בסבון כדי להסיר ריח רע. וכן מותר לחפוף את הראש בשמפו, כאשר מניעת החפיפה גורמת צער. וכן הדין למנהג אשכנז בכל תשעת הימים, ולמנהג ספרד בשבוע שחל בו תשעה באב, אבל לפני כן מותר למנהג ספרד להתרחץ במים חמים לשם להנאה.
מי שריח זיעתו נודף מפני שלא התרחץ, אף שהוא עצמו אינו סובל מכך, מוטב שיתרחץ בתשעת הימים ובשבוע שחל בו תשעה באב, כדי להסיר ממנו את הריח הרע, שגדול כבוד הבריות.
לקראת שבת חזון הכל רוחצים, אלא שהאשכנזים נוהגים לרחוץ בפושרים. והנוהגים לטבול במקווה, יכולים לטבול עד ערב תשעה באב כמנהגם, ומשתדלים שהמים יהיו פושרים ולא חמים.
בימים אלו מתאבלים חורבן ירושלים וחורבן בית המקדש.
וראוי להרבות בלימוד תורה ונתינת צדקה.
במאמר הבא נסקור את המותר והאסור בימי שלושת השבועות
בין המצרים איסורים | הלכות בין המצרים
חכמים תקנו להתאבל על חורבן בית המקדש בימים אלו, ישנם איסורים רבים ופרטי הלכות רבות ונסכם אותם כעת .
תספורת בשלושת השבועות
לשיטת האשכנזים:
אסור להסתפר בכל שלושת השבועות.
לשיטת הספרדים
האיסור להסתפר הוא רק בשבוע שחל בו תשעה באב אבל בשאר ימי שלושת השבועות אין בעיה להסתפר.
תספורת בתשעת הימים
כפי שכתבנו לעיל לאשכנזים אסור בכל תשעת הימים, ולספרדים האיסור רק בשבוע שחל בו ט' אב.
האם מותר לשמוע שירים בבין המצרים | מוזיקה בתשעת הימים
אסור לשמוע מוזיקה ושירים בתקופת שלושת השבועות ובין המצרים.
ברכת שהחינו
אין לאכול פרי חדש או בגד חשוב חדש מכיון שלא מברכים ברכת שהחינו בימים אלו.
חתונה בבין המצרים
לאשכנזים: בכל ימי שלושת השבועות חל איסור להתחתן.
לספרדים: בתקופת חודש תמוז מותר להתחתן
בימי תשעת הימים אסור להתחתן.
האם מותר ללכת לבריכה בבין המצרים?
בימי חודש תמוז
מותר
בימי תשעת הימים
לאשכנזים: אסור בכל תשעת הימים
לספרדים רק בשבוע שחל בו תשעה באב אסור.
לגזור צפורנים
רק בשבוע שחל בו תשעה באב ישנם דעות שאוסורת לגזור צפורנים.
בשאר הימים מותר לגזור.
כביסה
מראש חודש תמוז ועד ראש חודש אב
מותר לכבס
החל מראש חודש אב
לאשכנזים: אסור לכבס
לספרדים: מותר לכבס
שבוע שחל בו תשעה באב
לכל השיטות אסור לכבס
לא הרבה כי זה לא מעניין אותי
אנונימית
מסוכן
באותו הנושא: