הגיוני איך שאני מרגישה? (קריאה ארוכה סורי)

ידיד שלי עונה לי עונה לי פעם בכמה שעות ויכול גם פעם ביום- יומיים למרות שאני רואה אותו מחובר לרשתות חברתיות במהלך הזמן שהוא מסנן אותי, וככה כבר כמה חודשים. אני לא ניהנת מהקשר ונכנסת לתסביכים על למה הוא מסנן אותי, האם אני משעממת או מציקה וכאלה וזה לוקח מלא אנרגיה ממני כי למרות שלא הייתי רוצה להקדיש לזה כל כך הרבה מחשבה ורגש אני לא מצליחה וסתם מבאס
כשניסיתי להגיד לו משהו על זה שזה מפריע לי כל מה שהוא ענה היה- "אני עושה את זה לכולם" ו-"למה אני בכלל צריך להסביר את עצמי"
ושמתי לב שכשהשיחה רלוונטית לו הוא רואה ועונה באותה הדקה ופתאום הוא נורא זמין ורואה הודעות
וכל הסיטואציה הזאת גורמת לי להרגיש נורא רע עם עצמי כי אני נותנת לזה להשפיע עלי
כתבתי לו לגבי זה אתמול באופן מפורש ושאולי עדיף שננתק קשר והוא ענה שהוא מכבד את ההחלטה אבל "למה לא דיברת איתי על זה" ושמתי שהוא מסנן זה כי הוא סחוט מנטלית וסיבות אישיות שלא בא לו לשתף וחבל לו שלקחתי את זה למקום אישי.
עכשיו אני מבינה את זה לגמרי כי גם אני ככה לפעמים ואני ממש לא מצפה ממנו שיפרט לי מה הוא עובר אם הוא לא מרגיש בנוח אבל כשזה קורה לי אני תמיד דואגת להגיד לחברים שלי שאני לא מרגישה טוב או שאני עסוקה ממש ושאני מצטערת אם אני לא אענה כמה שעות או ימים כדי שידעו שזה לא אישי ושאני אענה אחרי זה.
אבל לרוב כשמסננים זה כן אישי וכי לא מספיק חשוב לענות לבן אדם ולכן כל עוד לא יכתבו לי במפורש שזה לא, המחשבות שלי ימציאו לעצמם סיבות ללמה הוא לא עונה ולמה הוא לא רוצה לדבר איתי.
מה אתם חושבים על הסיטואציה? אני לא יודעת אם הרגשות שלי לגיטימיות או שאני מגזימה