6 תשובות
לא משנה, יכול גם וגם.
הרוב נוהגים בישיבה
הרוב נוהגים בישיבה
מנהג הספרדים (על פי הזוהר הקדוש) להניח תפילין של יד בישיבה ותפילין של ראש בעמידה כי מעלין בקודש ואין מורידין.
מנהג האשכזנים (על פי הפשט) להניח גם תפילין של יד וגם של ראש בעמידה, כיוון שעל פי הפשט מברכים על כל המצוות בעמידה.
מנהג האשכזנים (על פי הפשט) להניח גם תפילין של יד וגם של ראש בעמידה, כיוון שעל פי הפשט מברכים על כל המצוות בעמידה.
אנונימי
הספרדים ישיבה והאשכנזים בעמידה
שמעתי פעם אחת שיש עניין לומר שמע ישראל בעמידה מפאת קבלת עול מלכות שמיים
אפשר שניהם
^^ לא, זה נגד דעת בית הלל:
"מי שרוצה להחמיר לעמוד כשהוא יושב ולקרותה מעומד נקרא עבריין" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן סג, סעיף ב).
משנה ברורה
(ה) מי שרוצה וכו' דהלכה כב"ה, דס"ל דהא דכתיב "ובקומך" - אין הכונה בעמידה כדעת ב"ש, אלא בזמן שדרך בני אדם לקום ממטתם, ואסור לו להחמיר לעשות כב",ש ואפילו אם אין הכוונה בעמידתו לעשות כב"ש, אלא לעורר הכוונה וכדומה אפ"ה אסור ובין ביום ובין בלילה ואעפ"כ א"צ בזה לחזור ולקרות בדיעבד [פמ"ג עי"ש ועי' בספר מטה יהודא]:
(ו) להחמיר כתב ביש"ש פ"ז דב"ק סימן מ"א מי שמחמיר בפני רבים בדבר שמותר ואיכא למיחש ליוהרא מנדין אותו. והיינו אם אותו הדבר פשט היתרו בכל ישראל [פמ"ג] ואם ידוע שעושה לש"ש אין מנדין אותו ואם מחמיר בפני רבו ורבו מיקל מנדין אותו אפילו עביד לש"ש ואפילו אם אינו פשוט כ"כ להתיר לא יחמיר נגד דברי רבו אם לא שיש לו ראיה לסתור דבריו עכ"ל:
(ז) לעמוד דוקא בזה הוא דאסור משום שנראה לכל דמשום חומרא קעביד אבל אם עומד יכול לישב דאז אינו נראה דמשום חומרא קעביד רק משום דצריך לישב ודוקא בשחרית אבל בערבית אין לו להטות ולישב כשעומד דנראה דעושה כב"ש:
(ח) נקרא עבריין כדאמרינן בפרק כירה דמאן דעבר אדרבנן שרי למיקרי ליה עבריינא. כתב א"ר בשם מהרש"ל דביוה"כ כו"ע מודים דשרי לעמוד דאינו עושה משום יוהרא אלא מצותו בכך ר"ל להדמות אז למלאכים שנקראים עומדים והפמ"ג אוסר גם בזה:
"מי שרוצה להחמיר לעמוד כשהוא יושב ולקרותה מעומד נקרא עבריין" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן סג, סעיף ב).
משנה ברורה
(ה) מי שרוצה וכו' דהלכה כב"ה, דס"ל דהא דכתיב "ובקומך" - אין הכונה בעמידה כדעת ב"ש, אלא בזמן שדרך בני אדם לקום ממטתם, ואסור לו להחמיר לעשות כב",ש ואפילו אם אין הכוונה בעמידתו לעשות כב"ש, אלא לעורר הכוונה וכדומה אפ"ה אסור ובין ביום ובין בלילה ואעפ"כ א"צ בזה לחזור ולקרות בדיעבד [פמ"ג עי"ש ועי' בספר מטה יהודא]:
(ו) להחמיר כתב ביש"ש פ"ז דב"ק סימן מ"א מי שמחמיר בפני רבים בדבר שמותר ואיכא למיחש ליוהרא מנדין אותו. והיינו אם אותו הדבר פשט היתרו בכל ישראל [פמ"ג] ואם ידוע שעושה לש"ש אין מנדין אותו ואם מחמיר בפני רבו ורבו מיקל מנדין אותו אפילו עביד לש"ש ואפילו אם אינו פשוט כ"כ להתיר לא יחמיר נגד דברי רבו אם לא שיש לו ראיה לסתור דבריו עכ"ל:
(ז) לעמוד דוקא בזה הוא דאסור משום שנראה לכל דמשום חומרא קעביד אבל אם עומד יכול לישב דאז אינו נראה דמשום חומרא קעביד רק משום דצריך לישב ודוקא בשחרית אבל בערבית אין לו להטות ולישב כשעומד דנראה דעושה כב"ש:
(ח) נקרא עבריין כדאמרינן בפרק כירה דמאן דעבר אדרבנן שרי למיקרי ליה עבריינא. כתב א"ר בשם מהרש"ל דביוה"כ כו"ע מודים דשרי לעמוד דאינו עושה משום יוהרא אלא מצותו בכך ר"ל להדמות אז למלאכים שנקראים עומדים והפמ"ג אוסר גם בזה:
אנונימי