גיטריסטיםם

שיודעים לנגן דברים בסיסיים וכאלה שמבינים שקל להתחיל מגיטרה חשמלית

גיטרה קלאסית זה לא בדיחה דבר ראשון, כן יש כאלו שעושים מזה בדיחה אבל זה עולם שלם ויש שם יצירות ממש קשות, לדעתי כאלו שיודעים לעשות יותר מלנגן שירין שהם רק 4 אקורדים עם קאפו, יודעים לנגן סולוים וריפים, ויודעים לנגן bar chords

כאלה שהם לא אליטיסטים ולא ממעיטים באף אחד אחר ולא באף כלי אחר ושומרים על ראש פתוח לכל מיני ז'אנרים ורעיונות שונים, כאלה עם אהבה אמיתית לכלי ולמוזיקה ורצון ללמוד ולהתפתח






.. וכאלה שלא מעלים את הדיסטורשן עד הסוף כדי להסתיר טעויות (אני מודה באשמה)

שואל השאלה:
^איך להעלות תדיסטורשן עד הסוף מסתיר טעויות ההפך שומעים עוד יותר אם יש טעות

כאלה שמבינים שגיטרה קלאסית זה בדיחה
וכאלה שיודעים לנגן עם הרכב

כאלה שלא פשוט למדו אקורד ברה אחד על חשמלית שהם מצאו זרוקה בבית ומחליטים שזה יותר קל מקלאסית...

כשהכל מעורבב ביחד אז טעויות קטנות מסוימות לא נשמעות

אני חושב שכל אחד פשוט צריך להתחיל עם הכלי שהכי מושך אותו, גם מבחינת צליל, גם מבחינת צורה ויזואלית מבחוץ, וגם מבחינת הז'אנרים שנוטים לנגן עליו, אין חוק קונקרטי לכלי שאיתו צריך להתחיל. כל עוד אתה עושה את מה שאתה מרגיש שיתן לך את המוטיבציה לנגן לטווח ארוך אתה בסדר גמור, לא משנה מה אחרים אומרים או מה אובייקטיבית יכול להיות קל יותר או קל פחות.

אנשים פה לא חכמים במיוחד "קל להתחיל בחשמלית" נכון. אבל עדיף להתחיל בקלאסית
קלאסית מחזקת את האצבעות והאחיזה ונותנת קצת נסיון לפני שעוברים לחשמלית
ואם תלכו ישר על הקל גיטרה זה לא בשבילכם

שכחת כל מה שלמדת אבל עדיין באת מנוסה יותר לחשמלית מאשר סתם ללחוץ על דברים
אני לא אומרת שאני לא.
אבל בלי לשים לב האחיזה שלך נהייתה טובה יותר כי המיתרים בקלאסית גבוהים וקשים מאשר חשמלית ואז חשמלית נהיית קלה יותר.
אנשים שמתחילים ישר בחשמלית יותר קשה להם להתרגל.
וגם אתה צריך לראות שאתה מתחבר לזה גם אם קשה. כשהתחלתי כאבו לי האצבעות לנגן ובכל מקרה לא וויתרתי ואז עברתי לחשמלית וזה הרגיש לי קל כי זה מה שעושה את זה קל
עד שמגיעים לסולואים ושם צריך להתרגל לכאב מחדש וזה גם עובר בסוף
לא משנה על מה אתה מנגנים אם אתם מזלזלים בגיטרה אחרת פשוט אל
זהו