אמא שלי קוראת לי שמנה למרות שאני בכלל לא שמנה

אני צריכה הוכחה

תדברי איתה על זה
אם זה ממש פוגע בך את חייבת לספר לה

תצאי עליו

שואל השאלה:
זה פוגע כי ממילא אין לי ביטחון

תדברי איתה, תגידי לה שזה לא נעים לך שהיא אומרת את זה תמיד ובנוסף את יכולה לשאול אותה למה היא תמיד אומרת את זה

שואל השאלה:
אני מפחדת^

למה ?
כאילו מתביישת או מפחדת ?

תדברי איתה על זה זה ממש לא סבבה ואני בטוחה שאת מושלמת כמו שאת

אני חושבת שהגיע הזמן להגיד לה באופן חד וברור שאת ממש לא מעריכה את זה שהיא בוחרת להעליב את הבת שלה. שזה לא מצחיק אותך ושזה לא לעניין. תשאלי אותה איזה מן אמא שהיא שהיא מנסה להוריד לך ותראי מה היא עונה לך. אם היא תגיד לך שזה צחוקים. תעשי לה תרגיל - בכל פעם שהיא אומרת את זה, תגידי לה. בחיים שלך - אל תדברי אלי בדרך הזאת ותלכי למקום אחר. בכל פעם מחדש. כך את תשמרי על עצמך מפני ההעלבות שלה - והיא תבין שהיא עברה את הגבול. במקביל יש טעם לדבר עם אבא שלך בהנחה שהוא מבין עניין ולהגיד לו שידבר איתה שתפסיק עם זה - כי זה ממש מפריע לך. ואז, גם אם זה קורה כשיש אורחים - את אומרת לה שבחיים שלה לא תדבר אלייך כך ותלכי למקום אחר. האורחים עצמם יכנסו בה - כי הבקשה שלך הוגנת ותקפה ודורשת יחס מכבד כפי שמגיע לך! אל תפחדי להתעמת איתה - כי אם לא תתמודדי מול אמא שלך, איך תתמודדים מול בריונים שבחוץ! קחי את זה כהזדמנות חשובה להגן על עצמך וכבודך! תתאמני לע האומץ שלך, על הקול האסרטיבי שלך ועל זה שאשכרה מגיעה לך סביבה מטפחת ולא סביבה שמורידה לך את הבטחון העצמי! מגיע לך הרבה יותר טוב!

אמא שלך לא בסדר.
אבל עזבי לרגע את אמא שלך.
בואי רק נגיד (נגיד, לא באמת)
שהיית אשכרה שמנה
? so what
שמנה זה לא תיאור נרדף למכוערת
וגם לא תיאור נרדף ללא סקסית
וגם לא תיאור נרדף לטפשה
וחוץ מזה
להשמנה יש מרכיב גנטי
כלומר, זה גם בגללה