אם אנשים מאמינים בעולם הבא למה הם מפחדים מהמוות?

כי הם לא באמת מאמינים לשטויות של עצמם

זה מסובך, אני מאמין באלוהים אבל לא בדת... יש המון עדויות בעידן האחרון שמעורב בהן מצלמות שנצפו והוקלטו תקריות , דמויות ואירועים שפשוט לא ניתנים להסבר עלידי המדע... חלק מהסרטונים עברו תחת בדיקה ואומתו אמינים. לכן אני די בטוח שכל מה שקשור לאלוהים, עולם הבא רוחות וכוחות קיימים...

אבל, אנחנו לא יודעים דבר על זה זה לא נחקר ואנחנו לא יודעים מה זה בכלל רוח מה זה עולם הבא איפה זה טמה ההרגשה למי דמגיע או מבקר שם כי אף אחד חא חזר משם לספר

פה זה נלקח לכיונים שונים חלק מתארים גן עדן ותורה חלק שוטטות בעולם וחלק גהנום, שדים ושטן לכן זה מפחיד זה לא נודע וזה מסתורי וזה משהיו שאנחנו באופן טיבעי מפחדים ממנו

כי לא רוצים לראות את העולם הבא

כי יודעים שיש דין וחשבון. לפעמים יש פער בין מה שאנשים יודעים שאסור לבין מה שאנשים מיישמים בפועל, והם מודעים לפער ולכן חוששים שכשיראו להם מה הם ידעו לא יוכלו לפתוח פה בבית דין של מעלה. מצד שני אם מישהו ינסה לחמוק מלדעת יעשו איתו חשבון מה יכול היה ללמוד בזמן שבזבז. זה עלול להכניס לקצת הלם אבל כדאי לקחת את זה למקום של עשייה בשמחה.

אתה צודק וזה גם קשור לדרגות של אמונה^

המילה מוות מייצרת איזשהו פחד, שזה הסוף, וזהו הגוף מת והכל נגמר,
ולא כולם מצליחים לתפוס במחשבה שאנחנו לא באמת מתים, ויש המשכיות וחיים, גם אחרי המוות.
המוות של הגוף הוא מוות גשמי, אבל בעולם הזה, יחד עם הגוף יש נשמה, שאין לה סוף, וגם כשיגיע זמנו של הגוף להגיע לקבורה, זה לא אומר כלום על הנשמה, שהיא נצחית...

יש כל מיני פחדים מהמוות, יש כמה שצויינו כבר.

קודם כל כשאדם נפטר, אז הוא בעצם נפרד מאהוביו שזה כבר דבר עצוב בפני עצמו ואולי יגרום גם לפחד, למרות שאדם צריך להבין שכשהוא יגיע למקום טוב יותר אז הגעגוע לאהוביו כנראה יתגמד מאוד ביחס למקום ולחשיבות שאליו הוא יגיע בתור נשמה, שזה העולם הבא...

ויש מאמינים שלא באמת יודעים מה הולך לקרות להם, וגם כאלה שכן למדו ויודעים את התהליכים הבאים לקראתם לאחר המוות, אבל אולי לא באמת שלמים עם עד הסוף שזה הולך לקרות, אחרי הכל אנחנו כבני אדם, די מנותקים מעולם הרוח, חוץ ממאמינים צדיקים בין אם ידועים ובין אם נסתרים (כל אחד ורמת האמונה שלו והעבודה שהוא עושה באמנותו) שהם בהחלט יכולים ללבוש חיוך בדרך לקבורתם כי האמונה שלהם גדולה ואין בהם שום פחד.
כשתינוק נולד הוא בוכה כביכול על כך שהגיע לעולם הגשמי, אבל כשצדיק הגיע ל120 באמונה גדולה והוא מגיע לקבורה, הוא צוחק כי הוא יודע שהוא הולך למקום קדוש וטוב.
אז הכל עניין של תפיסה ואמונה חזקה בבורא.

אני אישית רוצה להאמין שכשאגיע לקבורה בשיבה טובה אם ירצה השם, אז אני אשמח כי אדע שא' אני אגיע למקום טוב, ב' כי התפללתי כל חיי באמונה גדולה, ג' כי בכל מקום שאליו הגעתי עשיתי והשתדלתי לעשות חייל, ובכל רגע נתון חשבתי והאמנתי שהכל זה לטובה ומאת השם, ועוד ועוד עבודות שכל אדם בעל אמונה צריך וצריכה לעשות וראוי שיעשה ותעשה (:

כי לתת את הדין לפני הקב"ה - זה דבר מפחיד. ושם אין אפשרות לחזור בתשובה ולהמשיך לשמור מצוות.

בדיוק כמו שהעובר יוצא מרחם אימו מבוהל ובסטרט,
המעבר מעולם לעולם הוא מפחיד וזה הפחד מהלא נודע, בסוף אני מאמין באמונה שלמה שיש עולם הבא אבל אף פעם לא ראיתי אותו, וזה מפחיד,