למה חרידים לא הולכים לצבא?

כי הצבא שדוד המלך היה בו זה היה צבא יהודי לא ישראלי
שמרו שבת ולא היה שם בנות עם מכנסיים שמכשילות את העיניים וגם למדו תורה

למה כתבת חרידים?

שואל השאלה:
חצי לתורה חצי למלחמה כמו דוד המלך
אז חצי חרידים לתורה חצי חרידים למלחמה
ומה נראה לכם שהצבא של דוד המלך היה כשר? בוודאי שלא

א. הצבא של פעם היה של צדיקים. אז גם החיילים של פעם, היו צדיקים :)
ב. הצבא הוא חילוני, אין לחרדים מה לחפש בצבא השמד הזה.
ג. הצבא מורד בה', ומחנך כפירה ושם נשים וגברים ביחד, עוד סיבה למה אין סיבה שהחרדים לא יתגייסו.
ד. כוחו של עם ישראל הוא לא בנשק. 'אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר'.

מי אמר לך שחרדים לא הולכים לצבא?
בנתיים שיעור אי הגיוס הוא יותר גבוה אצל החילונים בתל אביב מאשר אצל החרדים.

ליברל שמרני
'הצבא של דוד המלך היה כשר? בוודאי שלא'
מה אתה אומר.. מה אתה אומר..
א. לא היה מושג כזה של 'חילוני' בעם ישראל, זה מושג מהמאה ה18 או ה19..
ב. פעם כל העם היה שומר תורה ומצוות.
ג. כותבים חרדים.

שואל השאלה:
^^חילוני מתל אביב שלא עושה צבא נכנס לכלא צבאי
חרידי לא
למה?

שואל השאלה:
דוד המלך היה חילוני
ההלכה הומצאה על ידי רבי יהודה הנשיא
והחרידים הומצאו על ידי הגאון מוילנה (ליטאים) והבעל שם טוב (חסידים)

ליברל שמרני
מה אתה אומר..
א. יש הרבה חילונים שלא מתגייסים ואינם נכנסים לכלא, אלא יוצאים לבחוץ עם דגלי פלסטין.. והולכים ומלשינים על החיילים
ב. דווקא קרו הרבה מקרים שעצרו ושלחו לכלא הרבה חרדים שלא התגייסו..

אוי כמה שטויות אתה כותב..
דוד המלך היה דתי אמיתי.
ההלכה תמיד הייתה, בין אם בכתב ובין אם רק בעל פה, היא הייתה.
דוד המלך שמר שבת, שמר מצוות ואת כל התורה

סורי אבל לכל אלה שאומרים שלחרדים לא צריכים ללכת לצבא בגלל סיבות דתיות כמו נשים וגברים יחד וכולי:
חרדים גרים במדינה הזו לא רק כיהודים אלא כישראלים, וכאזרחים עליהם להגן על המדינה כמו כל אחד אחר, אי אפשר להיות במיינדסט "אה החילונים האלו ילכו לצבא יקריבו את החיים שלהם בשביל המדינה ואנחנו לא נעשה את זה"
הם לא רק יהודים אלא גם ישראלים
ולא רואה את הדת כתירוץ לזה שהם לא מתגייסים
כן הצבא צריך להתחשב בשומרי דת
אבל ממש לא שהם לא יתגייסו.
בלי הצבא שקראתם לו צבא שמד לא הייתה מדינה בכלל שתלמדו שם תורה והיינו חוזרים לגולה
ואם הם לא מוכנים להתגייס (שזה משהו הכרחי עבורנו במצב של היום עם הכמות אויבים שלנו) ורק רוצים ללמוד תורה, הם מוזמנים לעזוב את הארץ למדינה ללא חובת גיוס כדי שיוכלו להתמקד בלימוד תודה.
אבל הם לא יעזבו, למה? כי זו מדינת הקודש- אז למה הם לא מוכנים להגן עליה?

כשצהל יהיה קדוש כמו צבא דוד - נדבר

שואל השאלה:
^ אם החרידים יתגייסו לצה"ל, הוא יהיה קדוש יותר
חצי מהחרידים לצבא חצי מהחרידים לתורה

דוד לא היה צדיק, הוא חטא בניאוף

אכן אמת, אצל דוד המלך לא היה מי שילחם מלבד תלמידי החכמים. כי כל הירא ורך הלבב פטור היה מן הצבא וחז"ל אמרו כי מי שהיה ירא ורך לבב בשעת מלחמה היה רק מי שחטא שחשש שמא ימות בקרב בעטיו של החטא. יוצא שבתקופת משה, יהושע בן נון, ודוד המלך, היוצאים לקרב היו רק גדולים שבגדולים בתורה ובמצוות אבל הם יכלו לעשות זאת כי בעורף כל מי שנשאר היה גם כן תלמיד חכם. כיום שיש הרבה חילונים שרובם אינם מסוגלים ללמוד תורה, ומי שלומד זה רק קומץ קטן ביותר מהעם אין בררה וההסדר הוא הפוך. כי בלי התורה ששומרת ומגינה ומצילה את עם ישראל, שום צבא לא יצליח בקרב. וכך גם היה בימי דוד, כמו שנאמר בגמרא (סנהדרין מט.): "אילמלא דוד, לא עשה יואב מלחמה" (פירוש: אם לא היה דוד שעוסק בתורה, לא היה יואב יכול לעשות מלחמה). "ואילמלא יואב, לא עסק דוד בתורה" (פירוש: ואם לא היה יואב נלחם, דוד לא היה יכול לעסוק בתורה) כדכתיב: "וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ, וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה עַל הַצָּבָא" (שמואל ב' ח-טו טז)
אמר דוד המלך: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם" מי גרם לרגלנו שיעמדו במלחמה שערי ירושלים העוסקים בתורה". (מכות י.).
עוד אמר דוד: "רִיבָה ה' אֶת יְרִיבַי, לְחַם אֶת לֹחֲמָי" והקדוש ברוך הוא אומר לדוד, עסוק בתורה ואני לוחם את מלחמתך". (מדרש תהילים מז' לה).
ועוד אמר: "אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹקֵינוּ נַזְכִּיר". (תהילים כח).
אנו רואים ש'צבא דוד' הצליח במלחמות בזכות אמונתם ובטחונם בה' שעסקו בלימוד התורה.

כנגד הלוחמים שנלחמו היו גם שעסקו בתורה כנגדם, [כנגד כל חייל ישב ת"ח כנגדו] המציאות בימינו היא שלומדי התורה הם מעטים יחסית ללוחמים, ועל כן במצב שאם בני הישיבות ילכו לצבא לא יהיו כנגדם לומדי תורה, אז יצמח מכך נזק נוראי, ואם כן יצא שכרנו בהפסדנו.

"כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים, אית דאמרי: אויביו נופלים לפניו כיוסף". (בבא קמא יז.).
נאמר בגמרא (ב"ב ח.): 'רבנן לא צריכי נטירותא' (פירוש: ת"ח לא צריכים שמירה, משום שתורתם משמרתם), שהרי אין פורענות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ. ושם בהמשך: אמר רב פפא 'לשורא ולפרשה ולטרזינא אפילו מיתמי, אבל מרבנן לא צריכי נטירותא' (פירוש: לתיקון החומה, ולשכור פרש הרוכב סביב העיר לשומרה, ולדעת מה הם צרכי הציבור, ולשכור אדם שישב בבית אצל שער העיר.. גובים מכל תושבי העיר, ואפילו מיתומים, מפני שגם הם צריכים שמירה. אבל ת"ח אינם צריכים שמירה, ואין גובים מהם להוצאות אלו).
מבואר שתלמידי חכמים פטורים לא רק משירות סדיר אלא גם משירות שיש בו שמירה על העיר. ושוב הכל נובע מאותה סיבה שתרומתו על השמירה לעיר בשל לימוד התורה גדולה מכל שמירה בפועל.

ולמה אתה מפנה כזאת שאלה רק לחרדים, ולא לכלל המתגייסים?

למה שכלל אנשים בגיל גיוס יתחקלו לחיילים וללומדי תורה?

למה רק את הציבור החרדי צריל לקחל לחצי?

כמובן שדוד המלך, לא היה חילוני, לא סתם הוא קרא לעצמח "חסיד" (אי אפשר לקב"ה): "שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי" (תהילים פו, ב).

^^ "כל האומר "דוד חטא" - אינו אלא טועה, שנאמר (שמואל א יח, יד) "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו וגו'". אפשר חטא בא לידו ושכינה עמו?" (שבת נו ע"א).

בת שבע קיבלה גט, כמו כל נשים של יוצאי מלחמת בית דוד, שתהיי בעניינים.

שואל השאלה:
^ הציבור החרדי ילך חצי לתורה חצי למלחמה כי ככה דוד המלך עשה
הציבור החילוני ילך כולו למלחמה כי ככה בן גוריון עשה
העם החרדי עושה חצי חצי, העם החילוני עושה הכל מלחמה

בת שבע לא קיבלה גט, דוד דאג שאוריה יהרג בקרב כי הוא הכניס אותה להריון. והציטוט הזה בשמואל א נכתב לפני חטא הניאוף שעשה

^ לא מבין מי את שתווכחי עם חכמים. אגב במתיבתא של שבת נו אפשר לראות הוכחות מעוד פסוקים שדוד לו חטא.

אבל הוא נענש על ידי ה' על המעשה שעשה עם בת שבע. ובסך הכל אמרתי לפי מה שכתוב שהציטוט הזה נכתב בשמואל א, והסיפור של דוד ובת שבע נכתב אחרי בשמואל ב. זה שחכמים פירשו את הסיפור כמו שאתה כותב אומר שאסור לפרש בדרכים אחרות? אסור לבחון יותר מקרוב את המעשה שלו ואת ההשלכות? יש הוחכות שאומרות שהוא חטא ויש הוחכות שלא ואנשים יכולים לחשוב יחד עם הכל על תשובה לשאלה הזאת.