כתבתי משהו, אשמח לשמוע את דעתכם

ביסודי הייתה ילדה,
קצת מוזרה, לא הסתדרה בחברה.
היו לה סיפורים ורצתה לשחק משחקים עם החברים בכיתה.
אבל אף אחד לא רצה אותה,
היא ישבה בהפסקות לבדה,
רק חשבה על העולם, על מה יהיה מחר, ומתי תחזור הביתה .
היא לא אהבה להיות לבד,
היא רק רצתה להיות רגילה
ובלילה כשישנה, התפללה שלא תבוא מחר לכיתה ,
כי המורה לא הסתכלה ורק צעקה.
והילדות לא ראו אותה,
כי היא הייתה שקטה
כמו רוח רפאים, היא נכנסה ויצאה ואף אחד לא שם לב אליה,
כי היא לא הייתה חשובה