לדעתכם משחקי מחשב הופכים אנשים לעצלנים?? כי כל דבר בהשוואה למשחקים נהיה "משעמם"

שואל השאלה:
מה זה תחביבים שנחשבים לאיכותיים?

אני לא יודע אם כל דבר הופך להיות משעמם אלא אני יותר חושב שמדובר בקטע של התמכרות. אנשים מתמכרים לתחושת האדרנלין המתח והציפייה שהמשחק נותן להם מה שגורם להם לרצות לחזור והם מתמכרים. אם זה הופך אותם לעצלנים? לא נראה לי, כי בסופו של דבר זה דרך לצרוך תוכן ולהעביר את הזמן אז באותה המידה את יכולה לשאול אם טלוויזיה הופכת אנשים לעצלנים ולפי דעתי לפחות התשובה היא שהכל קשור במינון

שואל השאלה:
^ טלוויזיה לדעתי יכולה להיות פחות ממכרת למרות שגם שם יש בעיות
במשחקים יש קטע שתמיד יש פרסים

כביכול תחביבים "איכותיים" זה כתיבה/קריאה/שירה/נגינה/ריקוד/ספורט/ציור שאנשים מחשיבים שזה תחביב יותר איכותי אבל גם זה יכול ליצור התמכרות לדופמין.

שואל השאלה:
^ איך בדיוק?
אם נגיד מרגישים שחייבים לכתוב או לנגן?

את צודקת, במשחקים יש תחושה של תגמול וסיפוק שמגיע מפרסים והישגים במשחק. אבל בטלוויזיה יש אלמנטים לא פחות ממכרים, כמו לדוגמא שאת רואה סדרה או סרט ואת מחכה לראות מה יקרה בפרק הבא או בחלק הבא ומה יקרה לדמויות, מה שגם יוצר ציפייה וסיפוק כשהוא מגיע מה שיוצר גם בטלוויזיה תחושה של תגמול. הסוף שניהם זה דרך לצרוך תוכן והנאה. גם מצפייה בטלוויזיה וגם במשחקי מחשב משתחרר בגוף דופמין ושניהם ממכרים אז שוב, הכל קשור למינון נכון

לא

שואל השאלה:
אבל איך יודעים שזאת התמכרות? זה גם בריא להתמכר לכתיבה לא
אני כועסת על עצמי כשאני לא כותבת

התמכרות זה אף פעם לא בריא לא משנה למה זה

שואל השאלה:
לפעמים אני מנגנת גם כשממש כואבות לי האצבעות קיצוני; כאילו כואב לי כשאני סתם יושבת ולא עושה כלום
או שאני יושבת לכתוב

לא.
התמכרות לדופמין הופכת אנשים לעצלנים
וגם אז זה לא עצלנות כמו שזאת התמכרות ותחושת דאון וחוסר מוטיבציה
ובעיות בריאותיות אחרות
והתמכרות לדופמין יכולה להגיע מכל דבר לא רק משחקי מחשב
גם טיקטוק, אינסטגרם, סטיפס, ותחביבים שנחשבים "איכותיים " יכולים לגרום להתמכרות לדופמין

כן

כי אם הפעולות האלו משחררות אצלך דופמין במוח את יכולה לפתח לזה התמכרות ^^