10 תשובות
בגלל שהם בדיכאון:o
כי הם בדיכאון, זה לא סתם.
אל תשפטי אותם, את לא היית במקום שלהם אז את לא יכולה לדעת.
הרוב עושים את זה בגלל שהם טוענים שזה משחרר אותם ובמקום שזה יהיה כאב נפשי זה כאב גופני וזה עדיף.
הרוב עושים את זה בגלל שהם טוענים שזה משחרר אותם ובמקום שזה יהיה כאב נפשי זה כאב גופני וזה עדיף.
זה בסדר, גם אותי זה מעצבן.
אנונימי
צומי\ טמטום.. בדרך כלל זה בגלל שאנשים אחרים עושים את זה. ילדים מושפעים.
ומי שאומר לך שזה לא נכון זה מישהו שפעם חתך\ רוצה לחתוך\ חותך.
ומי שאומר לך שזה לא נכון זה מישהו שפעם חתך\ רוצה לחתוך\ חותך.
על-פי מה שידידה שלי אמרה לי זה עוזר להפוך את הכאב מנפשי לפיזי
במקום כאב נפשי כאב פיזי...
ואל תדברי ככה כי לא היית בחיים שלך במצב כמו של מי שחותך
זה ברמה רק שמתי שאני מרגיש שאני חייב ולא יכול יותר זה קורה
ושום סטיפסולוג לא יכול לעזור
ואל תדברי ככה כי לא היית בחיים שלך במצב כמו של מי שחותך
זה ברמה רק שמתי שאני מרגיש שאני חייב ולא יכול יותר זה קורה
ושום סטיפסולוג לא יכול לעזור
זה באמת נורא חבל שזה ככה, לרוב זה משעמום וחוסר שמחת חיים.
בנות שחותכות בשביל ג'סטין ביבר-חותכות בשביל צומי.
בנות שחותכות כי קשה להם. לא! תפסיקו עם ה"צומי" הזה שאתם מדביקים עלינו! זה כל כך מכעיס אתם לא מבינים כמה.
אני אישית לא חותכת הרבה זמן.. אבל לפני זה גם הייתי מכאיבה לעצמי, לא במודע.. הייתי מגדלת ציפורניים כדי לחתוך ולשרוט את הגוף.. ויש לי הרבה צלקות מזה שקילפתי את העור עם הציפורניים או חותכת את העור. וזה כשהייתי עצבנית ולא במודע לזה שאני עושה את זה.
אני לא יודעת להסביר לך למה אני חותכת. זה קורה אחרי שקרה משהו שמכאיב לי. וזה לא שאני מוצאת בזה שחרור.. אבל הכאב והעצבים נותנים לי כוח להכאיב לעצמי עוד.. ואני אוהבת להרגיש את החתכים על הידיים או במראה כשזה על הרגליים.. לא יודעת למה. אני די אוהבת את זה..
בנות שחותכות כי קשה להם. לא! תפסיקו עם ה"צומי" הזה שאתם מדביקים עלינו! זה כל כך מכעיס אתם לא מבינים כמה.
אני אישית לא חותכת הרבה זמן.. אבל לפני זה גם הייתי מכאיבה לעצמי, לא במודע.. הייתי מגדלת ציפורניים כדי לחתוך ולשרוט את הגוף.. ויש לי הרבה צלקות מזה שקילפתי את העור עם הציפורניים או חותכת את העור. וזה כשהייתי עצבנית ולא במודע לזה שאני עושה את זה.
אני לא יודעת להסביר לך למה אני חותכת. זה קורה אחרי שקרה משהו שמכאיב לי. וזה לא שאני מוצאת בזה שחרור.. אבל הכאב והעצבים נותנים לי כוח להכאיב לעצמי עוד.. ואני אוהבת להרגיש את החתכים על הידיים או במראה כשזה על הרגליים.. לא יודעת למה. אני די אוהבת את זה..
אנונימית
כל אלה שחושבים שזה צומי.. נגררים.. למאת מאגניבים..
אתם מודקים שיש כאלה... יש המון כאלה.. אבל בעיקרון.. מישוו שחותך.. זה מישוושהכאב הנפשי שלו גדול מאוד.. ואין לו למי לבפר.. אין לו איך להוציא ולשחרר.. אז הוא לשוט חותך..
החתכים האלה מפרישים הורמונים וגורמים להתמכרות.. ככה שאם אתה כבר לא יכל לסבול יותר והכאב הנפשי גומר אותך מבפנים.. אתה חותך וממיר את זה לכאב פיזי.. אבל ככל שעושים את זה יותר.. מתמכרים לזה יותר.. ולפעמים זה גם נהפך לשגרה יומיומית..
ואל תגידו שאני מבלבלת ומ*יינת לכם ת׳מוח.. כי אני מבינה פה הכי טוב מכולם!
אתם מודקים שיש כאלה... יש המון כאלה.. אבל בעיקרון.. מישוו שחותך.. זה מישוושהכאב הנפשי שלו גדול מאוד.. ואין לו למי לבפר.. אין לו איך להוציא ולשחרר.. אז הוא לשוט חותך..
החתכים האלה מפרישים הורמונים וגורמים להתמכרות.. ככה שאם אתה כבר לא יכל לסבול יותר והכאב הנפשי גומר אותך מבפנים.. אתה חותך וממיר את זה לכאב פיזי.. אבל ככל שעושים את זה יותר.. מתמכרים לזה יותר.. ולפעמים זה גם נהפך לשגרה יומיומית..
ואל תגידו שאני מבלבלת ומ*יינת לכם ת׳מוח.. כי אני מבינה פה הכי טוב מכולם!
באותו הנושא: