6 תשובות
הסיבות שבגללן נדחו צרי יהודה ובנימין:
1. היו עובדי אלילים למרות שהאמינו בה
2. כורש ציווה רק על העולים להקים את בית-המקדש.
3. צרי יהודה ובנימין חששו שיצטרכו להחזיר את האדמות שעליהן הם יושבים ואז תיחלש השפעתם הכלכלית
1. היו עובדי אלילים למרות שהאמינו בה
2. כורש ציווה רק על העולים להקים את בית-המקדש.
3. צרי יהודה ובנימין חששו שיצטרכו להחזיר את האדמות שעליהן הם יושבים ואז תיחלש השפעתם הכלכלית
מי הם צרי יהודה ובנימן
צרי יהודה ובנימן מבקשים לשתף אותם בבניין בית המקדש, זרובבל וראשי האבות מסרבים ותשובתם היא, כורש הטיל משימה זו רק עליהם, על שבי הגולה, ככתוב: "...מי מכם מכל עמו... ויעל ויבן את בית ה' ".
התגובה היתה בשני כיוונים:
(א) פסק ה "ויהי עם הארץ מרפים ידי עם יהודה ומבהלים אותם לבנות"; הכתוב מבדיל בין עם הארץ והם צרי יהודה ובנימין, לבין עם יהודה שהם שבי ציון.
(ב) פס' ו "וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש..." וכורש קיבל את דברי המלשינים.
המדובר בראשית הבנייה, והאישים הפועלים הם: ששבצר שהספיק כבר להניח את היסודות וכורש שהזדרז להפסיק את העבודה. הזמן של המעשים הללו הוא, בערך, שנת 537/6. הפחה הוא ששבצר ולא זרובבל, אתו מתנהל המשא והמתן. נאמר איפוא שבפסוק ב יש לקרוא ששבצר במקום זרובבל.
לשון הכתוב "צרי יהודה ובנימן" אינה ברורה: האם הם רשעים משבט יהודה ובנימין או שהם מציקים לבני יהודה ובנימין?
כדי לברר זאת נעיין תחילה בשאלה מה קרה בארץ יהודה ובנימין לאחר החורבן. כאן היה המצב שונה מן המצב שנתהווה בשמרון לאחר חורבנה. משמרון הוגלו 27,000 איש לארצות רחוקות ובמקומם הובאו נכרים מן הארצות שכבש מלך אשור. ביהודה לא היה צורך בחילופי אוכלוסין. כפי שהסברתי במקום אחר3, הגליית בני יהודה רק פינתה מקום לאדומים, שגורשו מארצם בהר שעיר באותו זמן שחיל כשדים צר על ירושלים. פליטי אדום פלשו ליהודה וסייעו לחיל כשדים במלאכת החורבן וההרג. בזכות מעשיהם אלה הם הפכו למתנחלים הנכרים, במקום הגולים. האדומים התנחלו בחלק הדרומי של הרי יהודה, עד קו עין גדי, בית צור ומראשה, ובני יהודה שלא הלכו לגולה ישבו בחלק הצפוני של הרי יהודה ובארץ בנימין.
הוויכוח בין "זרובבל" וראשי האבות לבין "צרי יהודה ובנימן" מתנהל בירושלים, בחצר בית המקדש. מה עושים שם נכרים? אסר חדן מלך בשנים 669-680, שנים אלו חלות בחמשים ושתיים שנות מלכותו של מנשה. מנשה היה ואסאל של אשור, אבל בשום מקום לא מצאנו זכר או רמז להבאת אוכלוסיה זרה לתחומי מדינתו של מנשה. ואם היה מקום לפעולה כזאת מצד מלך אשור זה נעשה בשמרון, ולא "פה", ביהודה ובירושלים.
בספרי דברים לכתוב "אשיב נקם לצרי" נאמר: "אלו כותים שנאמר 'וישמעו שרי יהודה ובנימן כי בני הגולה בונים ההיכל'...". 'שרי' במקום 'צרי'.
צרי יהודה ובנימן מבקשים לשתף אותם בבניין בית המקדש, זרובבל וראשי האבות מסרבים ותשובתם היא, כורש הטיל משימה זו רק עליהם, על שבי הגולה, ככתוב: "...מי מכם מכל עמו... ויעל ויבן את בית ה' ".
התגובה היתה בשני כיוונים:
(א) פסק ה "ויהי עם הארץ מרפים ידי עם יהודה ומבהלים אותם לבנות"; הכתוב מבדיל בין עם הארץ והם צרי יהודה ובנימין, לבין עם יהודה שהם שבי ציון.
(ב) פס' ו "וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש..." וכורש קיבל את דברי המלשינים.
המדובר בראשית הבנייה, והאישים הפועלים הם: ששבצר שהספיק כבר להניח את היסודות וכורש שהזדרז להפסיק את העבודה. הזמן של המעשים הללו הוא, בערך, שנת 537/6. הפחה הוא ששבצר ולא זרובבל, אתו מתנהל המשא והמתן. נאמר איפוא שבפסוק ב יש לקרוא ששבצר במקום זרובבל.
לשון הכתוב "צרי יהודה ובנימן" אינה ברורה: האם הם רשעים משבט יהודה ובנימין או שהם מציקים לבני יהודה ובנימין?
כדי לברר זאת נעיין תחילה בשאלה מה קרה בארץ יהודה ובנימין לאחר החורבן. כאן היה המצב שונה מן המצב שנתהווה בשמרון לאחר חורבנה. משמרון הוגלו 27,000 איש לארצות רחוקות ובמקומם הובאו נכרים מן הארצות שכבש מלך אשור. ביהודה לא היה צורך בחילופי אוכלוסין. כפי שהסברתי במקום אחר3, הגליית בני יהודה רק פינתה מקום לאדומים, שגורשו מארצם בהר שעיר באותו זמן שחיל כשדים צר על ירושלים. פליטי אדום פלשו ליהודה וסייעו לחיל כשדים במלאכת החורבן וההרג. בזכות מעשיהם אלה הם הפכו למתנחלים הנכרים, במקום הגולים. האדומים התנחלו בחלק הדרומי של הרי יהודה, עד קו עין גדי, בית צור ומראשה, ובני יהודה שלא הלכו לגולה ישבו בחלק הצפוני של הרי יהודה ובארץ בנימין.
הוויכוח בין "זרובבל" וראשי האבות לבין "צרי יהודה ובנימן" מתנהל בירושלים, בחצר בית המקדש. מה עושים שם נכרים? אסר חדן מלך בשנים 669-680, שנים אלו חלות בחמשים ושתיים שנות מלכותו של מנשה. מנשה היה ואסאל של אשור, אבל בשום מקום לא מצאנו זכר או רמז להבאת אוכלוסיה זרה לתחומי מדינתו של מנשה. ואם היה מקום לפעולה כזאת מצד מלך אשור זה נעשה בשמרון, ולא "פה", ביהודה ובירושלים.
בספרי דברים לכתוב "אשיב נקם לצרי" נאמר: "אלו כותים שנאמר 'וישמעו שרי יהודה ובנימן כי בני הגולה בונים ההיכל'...". 'שרי' במקום 'צרי'.
לפי נוסח זה לא יהיה כל קושי בפסוק ד: מנהיגי היישוב שלא הלכו לגולה ביקשו לשתף עצמם בבנין ביהמ"ק ונדחו, ואז פנו בתלונה לשלטון העליון. זוהי המלשינות הראשונה, שהוגשה לכורש. המלשינות השנייה הוגשה לאחשורוש (465-486) ואף היא כמו הראשונה סתמית ולא נרשמו לדורות שמותיהם של המלשינים. רק במלשינות השלישית, שהוגשה לארתחששתא, נזכרים השמות והם בלשם, מתרדת, טבאל ושאר כנותו. ואלה הם שרי יהודה ובנימן, הנשארים בארץ, שלא שותפו בבניין בית המקדש בימי ששבצר6. בספר עזרא החיצוני נאמר עוד: ומאת היושבים ביהודה ובירושלים.
הרצון הטוב והכן של הנשארים בארץ, יושבי יהודה ובנימין, נתקל בהתנגדות תוך התנשאות של שבי הגולה; אין המדובר כאן בנכרים שמרונים או כותים או בליל עממים שהובאו מרחוק כי אם יהודים יושבי יהודה ובנימין שלא הלכו לגולה. לפיכך נקרא בפסוק א: וישמעו שרי יהודה ובנימן... שרי ולא צרי!
הרצון הטוב והכן של הנשארים בארץ, יושבי יהודה ובנימין, נתקל בהתנגדות תוך התנשאות של שבי הגולה; אין המדובר כאן בנכרים שמרונים או כותים או בליל עממים שהובאו מרחוק כי אם יהודים יושבי יהודה ובנימין שלא הלכו לגולה. לפיכך נקרא בפסוק א: וישמעו שרי יהודה ובנימן... שרי ולא צרי!
מקווה שעזרתי:)
שואל השאלה:
אבל למה קוראים להם צבי יהודה ובנימין?
אבל למה קוראים להם צבי יהודה ובנימין?
אנונימית
את מצאת למה הם כונו כך? כי אני גם עושה עבודה על זה ולא מוצאת חח
אנונימית
באותו הנושא: