זה פריקה ממש בכיינית

רצתי לחלוק משהו ולדעת מה אתם חושבים שאני אמורה לעשות כדי לשפר את זה אני מזהירה מרגשות נחיתות ורצון לצומת לב


אז אני הילדה הזאת אה?
זאת שאין לה חברים
זאת המעצבנת שאי אפש להיות לידה
אני לא מבינה
למה שאנשים יתפשרו עלי?
מה "פגום" בי כביכול?
למה אני לא יכולה להיות נורמאלית?
למה מאז סוכות לא נפגשתי עם אף אחד?
למה אנשים בורחים ממני כמו מאש?
אני עד כדי כך גרועה?
עד כדי כך בלתי נסבלת?
אני לא מבינה.
למה כל השנים שלי בתיכון הסתיימו לבד.
למה?
למה אין לי חברי ילדות?
למה ?
למה זה שתמיד אני מסיימת בתחתית?
למה זה שתמיד דורכים עלי מזלזלים בי ומעיפים אותי?
למה?
מה לא בסדר בי ?
מה הדפק?
למה אני תמיד לבד?
כוס עמק
אני לא מבינה
אני צריכה להיות גאה בעצמי במקום זה אני פה בדמעות כי אף אחד לא מחפש אותי מסוכות
ובכנות למי אכפת גם?